הפעם אסור לסלוח לגבאי

אבי גבאי גמר אומר להציג תדמית של מנהיג נחוש שבא לעבוד ולנצח. ומנהיג נחוש ורציני מוכן גם להקריב. אז קודם הוא הקריב את הפלסטינים, אותם פסל משותפות בממשלה, אחר כך את מחנה השמאל עליו לגלג ופקפק בזהותו היהודית, וכעת הוא מקריב את מבקשי המקלט ויחד איתם את טיפות ההגינות האחרונות שנותרו לו.

את הדברים הבאים אני אומרת לא מתוך הגזמה לצורך טיעון פוליטי או כחלק מהתנצחות פנים-מחנאית. אני מתכוונת לכל מילה: מי שמצביע לגבאי אחרי הצעד המחפיר הזה שלו אמש, הוא יותר מסוכן ומזיק ממצביעי הבית היהודי והליכוד. לא רק מפני שהוא מטומטם מספיק להעדיף חיקוי עלוב על פני המקור, אלא בגלל משהו מהותי בהרבה.

> חמישים פנים לכיבוש

על חשבון מי הוא מתכוון לנצח את נתניהו? יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

זה לא סוד שהפוליטיקה הישראלית והלך הרוח הציבורי בישראל נמצאים בשפל שלא היה כמותו מעולם מבחינה מוסרית. בתוך הסחי הזה האופוזיציה צריכה לקושש קולות, זה גם נכון. אבל מה שעשה גבאי זה עוד חציית קו שחברה שפויה לא יכולה להרשות לעצמה לחצות. יהיה מי שיגיד שהוא רק שם על השולחן את הסנטימנטים שממילא מאפיינים את קהל הבוחרים הפוטנציאלי שלו ואת המפלגה שבראשה הוא עומד. יכול להיות, אני לא מתווכחת עם זה. אבל בוויכוח בין אלה שמעדיפים את הגזענות גלויה על השולחן לבין אלה שסבורים שמוטב להתבייש בה גם אם היא קיימת, אני בפירוש עם האחרונים.

איפה הבושה

מה שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות הוא תהליך מופרע ומסוכן שבו כל גילוי ולו הנאלח ביותר של גזענות, של שנאת זרים, הופך לחלק לגיטימי מהשיח. במקום לבודד את הקולות האלה ולהוקיע אותם כקיצוניים, גבאי בוחר שוב ושוב לתת להם רוח גבית ולגיטימציה בשם איזו "פרגמטיות" בזויה. הבעיה החמורה לא פחות היא שחלק גדול מהמחנה שבראשו הוא עומד מאפשרים ואף מעודדים את ההתנהלות הזו, בשם החלום להפיל את נתניהו.

אני ממש יכולה לשמוע את התגובה של אותם תומכים בעקבות ההחלטה האחרונה של גבאי, ושורת ההתבטאויות הקודמות שלו: נו אז מה אם הוא אמר שלא ישב עם ערבים בממשלה?! למה, רבין ישב איתם? מרצ ישבה איתם? אז מה אתם כאלה טהרנים, שמאלנים יפי נפש? למה, הערבים רוצים בכלל לשבת איתו?! ואז מה אם הוא לכלך עליכם באיזה פקקטה שבת תרבות וצחק עליכם קצת, מה קרה? אתם לא יכולים לקרוא לזה גשם ולהמשיך? מה, אתם לא רוצים להחליף את נתניהו?

הרי זה ממילא לא על הקולות שלכם שהוא צריך להילחם, הוא חייב את קולות המרכז והימין הרך, אתם לא מבינים את זה?! שידבר על זכויות אדם, על הכיבוש ויחסל לעצמו את הקריירה?! באמת, תהיו מציאותיים, תהיו ראליים, האיש הוא הסיכוי היחיד שלנו להחליף את נ-ת-נ-י-ה-ו!!! ואם בשביל זה צריך גם לשלוח כמה סודנים בחזרה למות במקום ממנו הגיעו, אז זה לא שווה את זה? למה, הסודנים יצביעו בבחירות לשמאל? הסודנים ידיחו את ביבי?! לא! אז די עם הטהרנות הזו כבר! קצת גזענות, פשיזם וקסנופוביה לא שווים כדי שהשמאל יחזור סוף סוף לשלטון?!!

אני לא חושבת שלרוב הציבור הישראלי באמת אכפת מגורלם של מבקשי המקלט, שסכנת מוות מחכה להם בקצה השני של החוק הבזוי הזה (או, לצורך העניין, מהגרי עבודה. ממתי זה הפך לכזה פשע לרצות לשפר את מצבך בעולם הזה, לעזאזל?!). אבל אני מעדיפה חברה שבה אנשים לא מרגישים בנוח לאוורר בארוחת יום שישי את המחשבות הכי אפלות ושונאות האדם שלהם. מושג הבושה הוא מושג חשוב, חיוני לכל חברה אנושית. גבאי הפך את אבדן הבושה למשהו לגיטימי, ופגע פגיעה קשה בשאריות ההיגיינה הציבורית שעוד הייתה כאן. על זה אסור לסלוח לו.

שפי פז מצויה בימים אלה בעיצומו של קמפיין גיוס כספים למען מלחמת החרמה שהיא מנהלת נגד האוכלוסיות המודרות ביותר בדרום תל-אביב. גבאי הגיש לה על מגש של זהב את התרומה הגדולה ביותר שהיא יכלה לקוות לה. אסור לסלוח לו על זה. אפילו הפלת נתניהו לא מצדיקה לגיטימציה של הטומאה הזאת.

> השמאל זוכר היטב מה זה אומר להיות יהודי