newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עיתונאי פלסטיני במעצר מנהלי שובת רעב 42 יום. טוען כי עבר עינויים

על פי ארגון אמנסטי: סכנה נשקפת לחייו של מחמד אלקיק, שלטענת משפחתו עבר עינויים. בין היתר נעשה שימוש במניעת שינה וכפיתה בתנוחות מכאיבות. אלקיק שובת רעב מזה שישה שבועות במחאה על מעצרו המנהלי

מאת:

שישה שבועות לאחר שהעיתונאי הפלסטיני העצור מנהלית מחמד אלקיק פתח בשביתת רעב הודיע אתמול (שלישי) הסניף הישראלי של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כי נשקפת סכנה לחייו. עוד פרסם אמנסטי כי על פי אשתו, פיחא סלס, אלקיק עבר עינויים לאחר שסרב להודות במיוחס לו. על פי הטענות, בין היתר נעשה שימוש במניעת שינה וקשירה למשך שעות ממושכות בכיסא קטן זאת לצד איומים במעצר ממושך כמו גם מניעת מפגש עם ילדיו.

אלקיק, כתב ערוץ החדשות הסעודי "אלמג'ד", תושב דורא שבאיזור חברון, נעצר בלילה של ה-21 לנובמבר. חיילים פוצצו את דלת ביתו ולקחו אותו למתקן חקירות, שם הוחזק במשך מעל שלושה שבועות עם צו איסור מפגש וללא כל מגע עם העולם החיצון. ארבעה ימים לאחר תחילת החקירה, כשהבין אלקיק, לדברי עורך דינו, שמדובר בחקירה פוליטית, הכריז במחאה על שביתת רעב. במהלך החקירה, כך על פי מקורביו, הוא נחקר על "הסתה עיתונאית", וכשסרב לשתף פעולה, הועבר למעצר מנהלי לכליאה ללא משפט.

ראוי לציין כי אלקיק, פעיל חמאס על פי השב"כ, הוא מבקר ידוע של הרשות הפלסטינית ומאמריו האחרונים לפני מעצרו ביקרו את מדיניות הרשות בנושאים שונים. בין היתר טען כי חופש העיתונות ברשות הוא בדיחה, וביקר את מנגנוני הבטחון והמעצרים של פעילים פוליטיים בגדה המערבית. יתכן, אם כן, שה"הסתה העיתונאית" לגביה נחקר על ידי השב"כ הישראלי, היא דווקא הסתה נגד בעלת בריתה של ישראל ברמאללה. בשב"כ טענו מנגד כי היא נעצר לחקירה בשל "חשדות מבוססים למעורבות בפעילות טרור במסגרת ארגון החמאס", אולם לא יצטרכו להוכיח את החשדות שכן אלקיק הושם במעצר מנהלי.

מקורבים לעיתונאי טוענים, כאמור, כי הוא עונה במהלך חקירתו באמצעים שכללו בין השאר מכות, צעקות, כפיתות בתנוחות מכאיבות לאורך זמן, מניעת שינה לתקופות ארוכות, חשיפה לקור, והשמעת מוזיקה בווליום גבוה.

> בימין גילו שיש עינויים בישראל

העיתונאי הפלסטיני מחמד אלקיק (מתוך פייסבוק)

העיתונאי הפלסטיני מחמד אלקיק (מתוך פייסבוק)

אלקיק, שנמצא כעת ביום ה-42 לשביתת הרעב המלאה שלו, הכוללת מים בלבד ללא מינרלים או מלחים, מוחזק במרכז הרפואי "העמק" בעפולה תחת שמירה, ולדברי מקורביו הוא סובל מהקאות אך מצבו הנפשי טוב. הצהרתו של ארגון "אמנסטי" כי אלקיק נמצא בסכנת חיים, נתמכת על ידי הנחיות ארגון הבריאות העולמי כמו גן זה הישראלי לפיהן  אחרי תקופה ארוכה כל כך ללא מזון, שישה שבועות, התהליכים הבלתי הפיכים מתקבעים, והשובת נמצא בסכנת חיים.

לפני כשבועיים פורסם כי שרת המשפטים מהבית היהודי, איילת שקד, נפגשה עם משפחותיהם של החשודים ברצח משפחת דוואבשה לאחר שנשמעו טענות כי היו נתונים לעינויים בחקירתם. מיותר לציין כי אלקיק, שנחקר רק על "הסתה עיתונאית" ולא על רצח, לא זכה לאותה פריווילגיה, למרות שהעינויים שהוא מתאר דומים באופן מצמרר לעינויים אותם תארו עורכי דינם של החשודים ברצח.

פנינו לשב"כ וביקשנו את תגובתם לטענות לעינויו של אלקיק בידי חוקרי שב"כ והיא תתפרסם כאן אם תתקבל. אך חשוב להאיר גם את הפרקטיקה של הכליאה במעצר מנהלי בהעדר ראיות או אישום ברור. לדברי מקורביו של אלקיק, הסיבה היחידה למעצרו המנהלי ללא משפט היא סירובו לשתף פעולה עם חוקריו, וכך, לדבריו, גם אמרו לו החוקרים עצמם: שתף פעולה או שתיכלא במעצר מנהלי לשבע שנים. שתף פעולה או שלא תראה עוד את שני ילדיך.

מרדכי מאייר, שנכלא למשך חמישה חודשים בצו מנהלי בחשד למעורבות בפשעי שנאה ושוחרר השבוע, אמר אמש במסיבת עיתונאים: "יש פה גוף שהאכיל את בית המשפט שקרים – ובית המשפט אכל אותם". דברים דומים אומרים עצירים פלסטינים במשך שנים, אך אלה לא מגיעים לתודעת הציבור הישראלי בדרך כלל. שביתת הרעב של אלקיק היא צעד נואש שנועד להשמיע את קולו במחאה על המעצר השרירותי, הפוליטי הזה, לטענתו.

מאות אסירים מנהליים יושבים כעת בבתי הכלא הישראלים, גם הם כלואים ללא משפט, ובלא שהואשמו בדבר. בכל יום שעובר הסכנה לחייו של אלקיק גדלה, ולא ברור מדוע הרשויות הישראליות מחכות תמיד לדקה ה-91 לפני שמתחיל תהליך של מו"מ בין הצדדים. דרישתו של אלקיק ברורה וסבירה: לעמוד לדין או להשתחרר. כמוהו כך גם כל שאר העצירים המנהליים.

> למה אפילו בגואטנמו מתעדים חקירות ובישראל השב"כ והמשטרה קיבלו פטור?

הפגנת סולידריות בשכם עם שובת הרעב העיתונאי מחמד אלקיק. 31 דצמבר 2015 (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

הפגנת סולידריות בשכם עם שובת הרעב העיתונאי מחמד אלקיק. 31 דצמבר 2015 (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ההורים בעזה מתמודדים עם הסיוטים הכי גרועים שאפשר להעלות על הדעת. אב ובתו בח'אן יונס, עזה, לאחר הפצצה ישראלית, 13 ביולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

אני, פלסטיני מיפו, רואה מה קורה בעזה וחרד לגורל לבתי

כל תמונה של אב פלסטיני האוחז בגופו חסר החיים של ילדו מזכירה לי את הסכנה המאיימת על בתי. אם המלחמה לימדה אותי משהו, זה האמת העצובה שחיי ילדינו הם חסרי ערך. היא מציבה אותנו בפני דילמה בלתי אפשרית: להישאר במולדת או להגן על ילדינו במחיר של פליטות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf