newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איך ההורים לא יוצאים לרחובות?

כשמנהל בחינוך החרדי התבקש להסביר את ההפרה הבוטה של הנחיות הקורונה, הוא תהה מדוע "המגזר הכללי לא יוצא לרחובות שייפתחו את מוסדות החינוך". ואכן לא ברור, לנוכח האפלייה הממוסדת הבוטה לטובת החינוך הדתי והניהול הכושל של הממשלה, מדוע הציבור החילוני ממשיך להיות קונפורמי ולא דורש את שלו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הרב אברהם פינזל, ממנהלי החינוך החרדי, התבקש השבוע להסביר בוועדה לביקורת המדינה את ההפרה הבוטה של הנחיות הקורונה. הרב לא התבלבל (לשיטתו), סיפר שאכן מערכת החינוך שבאחריותו עובדת מאז סוכות כרגיל, ואף הוסיף כלפי ח"כ עפר שלח (יש עתיד) פליאה משלו: "אני לא מצליח להבין, איך המגזר הכללי לא יוצא לרחובות שייפתחו את מוסדות החינוך?"

איפה החוק?

בית ספר דתי בביתר עילית (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

בית ספר דתי בביתר עילית (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

בוועדת החינוך בראשות ח"כ רם שפע (כחול לבן), דנו לבקשת הפורום החילוני בהגנות החסרות על החינוך הממלכתי. הנתונים שהוצגו, ויפורטו בהמשך, מצביעים על העדפה קיצונית של החינוך הדתי, הזוכה לעצמאות ניהולית, עצמאות פדגוגית, בתי ספר קטנטנים, כיתות קטנטנות, ותקציבים עודפים המעוגנים בתקנות של אפליה ממוסדת.

איפה הצדק?

בוועדת המשנה לחינוך הדתי בראשות חברת הכנסת תהילה פרידמן (כחול לבן), דנו לבקשת תנועת נאמני תורה ועבודה באותו נושא אבל בכיוון ההפוך: כיצד קורה שאף שמשרד החינוך משקיע הרבה יותר כסף בחינוך הדתי, ההורים נדרשים לתשלומי הורים גבוהים יותר, והמוסדות "נמצאים תמידית במצב של חוסר יציבות תקציבית".

איפה הכסף?

לכל שלוש השאלות, כך להבנתי, מתאימה אותה תשובה: ניהול כושל של ממשלת ישראל, לצד קונפורמיות לאומית של ציבור מדוכא ואבוד, שאינו דורש את שלו.

לדתיים בתי ספר קטנטנים

מהפורום החילוני הועברו אלינו ממצאי מחקר שהוכן לקראת הישיבה בכנסת, המבוסס על נתונים פתוחים לציבור באתר משרד החינוך. הממצאים מעידים על אפליה בשלושה מדדים מרכזיים: גודל בתי הספר, שיעור הכיתות הלא תקניות שיש בהן פחות מ-20 תלמידים, ושיעור הכיתות הצפופות שיש בהן יותר מ 35 תלמידים.

לצורך ההשוואה נבחרו ארבע ערים בינוניות-גדולות, שיש בהן ייצוג אוכלוסייה לכל מגזרי החינוך היהודי, כלומר אין לטעון שבתי הספר הם קטנים בגלל מיעוט תלמידים דתיים או חרדים ביישוב.

כמו כן, הבדיקה אינה כוללת כיתות חינוך מיוחד שהן קטנות מטבען. שיעור החינוך המיוחד בקרב החילונים גבוה יותר, ולכן הוא מוריד את הממוצע של מספר התלמידים בכיתה במגזר החילוני יותר מאשר במגזר הדתי.

האפליה זועקת. בחדרה, למשל, לומדים 12 אלף תלמידים חילוניים ב-21 בתי ספר יסודיים ועל יסודיים. לעומתם, פחות מ-5,000 תלמידים דתיים וחרדים בחדרה לומדים ב-23 בתי ספר. בנתניה 20 אלף התלמידים החילונים לומדים ב-36 בתי ספר, בעוד של-15 אלף הדתיים והחרדים יש 47 בתי ספר! גם ברחובות המצב דומה: 17 אלף חילונים ב-32 בתי ספר לעומת 11 אלף דתיים וחרדים ב-41 בתי ספר!

הדברים משתקפים בחישוב של גודל בתי הספר, לפי מספר תלמידים ממוצע בכל יישוב (ראו תרשים). בכל הערים שנבדקו בתי הספר החילוניים גדולים הרבה יותר מאשר הדתיים והחרדים.

בית הספר החרדי הממוצע הגדול ביותר (249 תלמידים) קטן יותר מבית הספר הדתי הכי קטן; ובית הספר הדתי הממוצע הגדול ביותר (409 תלמידים), קטן מבית הספר החילוני הכי קטן.

לדתיים כיתות קטנטנות

לא רק שבתי הספר בחינוך הדתי יותר קטנים, אלא שגם הכיתות בהם הרבה פחות צפופות. הדבר משתקף בממוצע התלמידים בכיתה (בארבע הערים שנבדקו): 28 תלמידים בכיתה חילונית ביסודי בממוצע, לעומת 25.5 תלמידים בכיתה דתית ו-23 תלמידים בכיתה חרדית.

האפליה בולטת גם בהיקף התופעה של פתיחת כיתות לא תקניות, כלומר כיתות שיש בהן פחות מ-20 תלמידים (ראו תרשים).

בנתניה יש פי שניים כיתות לא תקניות אצל הדתיים מאשר אצל החילוניים. ברחובות פי ארבעה! ובבאר שבע חגיגה: 11% כיתות לא תקניות חילוניות, 29% כיתות לא תקניות דתיות ו-58% (!) כיתות לא תקניות חרדיות. מישהו מאשר את פתיחתן של הכיתות הלא תקניות האלה, ומישהו גם משלם על כך.

תמונת ראי התקבלה בשיעור הכיתות הצפופות, שיש בהן יותר מ-35 תלמידים (ראו תרשים). בחינוך הממלכתי 11% עד 19% אחוזים מהכיתות הן צפופות במיוחד, ואילו בחינוך הממלכתי דתי רק אחוז אחד עד 5% כיתות צפופות, בערים שנבדקו.

לדתיים תקציב הרבה יותר גדול

בתי ספר קטנטנים וכיתות קטנטנות עולים כסף. היקפי האפליה התקציבית הוצגו לוועדת החינוך בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. נכון לשנת הלימודים הקודמת, המדינה השקיעה בתלמיד תיכון בחינוך הממלכתי 32,810 אלף שקל, ובתלמיד תיכון בחינוך הממלכתי דתי 43,161 שקל. 32% יותר!

נתונים מתוך תקציב המדינה פר תלמיד בבתי הספר היסודיים הוצגו בישיבה על ידי נחום בלס ממרכז טאוב (ראו תרשים). הממצאים מראים כי האפליה קיימת לטובת המגזר הדתי בכל אחד מחמישוני מדד הטיפוח החברתי כלכלי. המדינה משקיעה בילד עני דתי כ-3,400 שקל יותר מילד עני חילוני, ו-5,600 שקל יותר מילד עני ערבי.

בלס אף הראה כי האפליה אינה נסתרת ואינה מוחבאת, כפי שניתן לחשוב. הבדלי המימון נובעים מתוך תקנות שקופות וידועות, של נוסחאות התקצוב של משרד החינוך. לא מדובר אם כך בטעות, מקרה, או ניסיון רמיה. מדובר באפליה מובנית וממוסדת.

יש דתיים שמבינים שזה רע גם להם

כיצד הגענו לפערים כה גדולים בשירותי החינוך בין דתיים למי שאינם דתיים? בדיון שהתקיים בוועדת המשנה לחינוך הדתי הוזכר שוב ושוב המושג: "חומה ומגדל".

הכוונה לקבוצות הורים דתיים, שמבקשות להתבדל מכלל הציבור הדתי, ומייסדות לעצמן בתי ספר קטנטנים ללא האישורים הנדרשים. הם מפעילים לחץ על הרשות המקומית, שמפעילה לחץ על משרד החינוך, עד שבסופו של דבר המעשה שכבר נעשה, מקבל אישור בדיעבד.

במסמך העמדה שהגישה תנועת נאמני תורה ועבודה, מצורפת רשימה של 27 בתי ספר חדשים, שקיבלו הכרה בשנה האחרונה, כולם במגזר החינוך הממלכתי דתי. כולם גם בתי ספר קטנטנים: 80 תלמידים בממוצע בכל בית ספר. הקטן שבהם, חטיבת ביניים מאור תורה בירושלים, שבה 8 תלמידים בלבד!

בתי ספר קטנים הם לא יעילים מבחינה כלכלית, יש בהם צוות חינוכי קטן (מבחינת תחומי ידע וסגנונות הוראה), והם אינם יכולים להציע מגוון של מגמות לימוד. מלבד תקציב המדינה, גם ההורים נדרשים לממן את הבזבוז.

במסמך מעודכן בנושא זה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נכתב שאחד מכל שלושה בתי ספר במגזר הממלכתי דתי (36%), ביקש וקיבל אישור לגבות תשלומי הורים חריגים שמעל 2,000 שקל לתלמיד לשנה.

ורק ח"כ סמוטריץ לא יודע שובע

רק ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) אינו יודע שובע. בישיבת הוועדה הוא התעקש לטעון שהחינוך הממלכתי דתי "מתוקצב בחסר", ומגיע להם עוד יותר.

בדיון שהיה בקיץ האחרון הוא טען שמגיע לחינוך הממלכתי-דתי יותר משום ש"בעשירון התחתון 50% מהתלמידים לומדים בחמ"ד", ומשום ש"בחמ"ד יש 10% יותר כיתות חינוך מיוחד". הכול שקרים כפי שהראיתי: רק 0.4% מתלמידי העשירון התחתון לומדים בחמ"ד, ויש שם 2% פחות כיתות חינוך מיוחד מאשר בממלכתי.

הפעם הגיע ח"כ סמוטריץ עם טיעון חדש: לחמ"ד מגיע יותר בגלל פיזור האוכלוסייה. הדתיים הלאומיים מתגוררים ביישובים קטנים ומבודדים, בתי הספר שלהם בהכרח קטנים, ולכן מגיע להם עוד כסף. כמובן שגם זה לא נכון.

בישראל יש 734 יישובים קטנים (כולל התנחלויות), שבהם פחות מאלף תושבים. אתר פרטי בשם "אתר הבית – המגורים בכפר", ובו מידע למבקשים להתגורר ביישובים הכפריים, מונה בשמותיהם של 766 יישובים כפריים בישראל (כולל התנחלויות), ומתוכם רק 215 יישובים (28 אחוזים) מוגדרים יישובים דתיים (כולל חרדים).

אין שום סיבה בעולם שהאפליה המגזרית במערכת החינוך תימשך, מלבד כמובן ניהול כושל מצד המדינה, וציבור קונפורמי שאינו מתקומם.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

שתי נשים ערביות בצמרת ה"דמוקרטית": "כתובת לנפגעי השלטון"

חנאן א-סאנע ו-וורדה סעדה הגיעו לרביעייה המובילה בפריימריז שנערכו ב"דמוקרטית", המפלגה שנולדה ממחאת בלפור. המחאה, הן אומרות, עזרה לאנשים להבין שאין כאן דמוקרטיה. "יהודים בחרו בערביות להוביל", הן אומרות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf