באוסטרליה איה מסארוה היא קורבן לרצח, בלי קשר למוצאה

הרצח של הצעירה איה מסארוה באוסטרליה היה מעשה זוועה. לצד הזעזוע הקשה שלי מהמקרה המצער, נפעמתי מההתנהלות של הממשלה, המשטרה וכלי התקשורת באוסטרליה שנתנו לנו דוגמה טובה לאופן שבו מדינה מתוקנת שדואגת לאנשים הנמצאים בתוכה מתנהגת בזמן אירועים פליליים מהסוג הזה.

בכלי התקשורת האוסטרליים הנושא היה כל הזמן בכותרות; ראש ממשלת אוסטרליה בכבודו ובעצמו נאם, פנה למשפחה, גינה ולקח אחריות; המשטרה לא השאירה קצה חוט, חקרה ובדקה ביסודיות; פינת זיכרון מאולתרת הוקמה בזירת הרצח; העם האוסטרלי היה מגובש, קיים עצרת הזדהות רבת משתתפים לזכרה של איה, ואנשים הניחו פרחים והביעו סולידריות.

והנה הפלא ופלא יומיים אחרי האירוע הרוצח המתועב נתפס.

הרשויות באוסטרליה וגם התקשורת לא עסקו במוצא שלה ולא בדת שלה. איה מסארוה. צילום מתוך אינסטגרם

לכל אורך היומיים האלה לא שמענו לרגע אחד מהתקשורת והרשויות באוסטרליה מילה אחת על מוצאה, דתה, או אזרחותה של הנרצחת. הם פשוט טיפלו במקרה ביסודיות כמו בכל מקרה שיכול לקרות לכל אזרח אוסטרלי. לא האשימו את הערבים ולא את האיסלאם, לא את הישראלים ולא את הפלסטינים. טיפלו במקרה כמו שבמדינה מתוקנת ואמיתית מטפלים במקרים כאלה, ביסודיות, רצינות ולגופו של עניין.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

לעומת זאת במקום אחר על הגלובוס, במדינת ישראל בה המנוחה נחשבת לאזרחית, לא שמענו התייחסות רצינית כמעט מאף גורם רשמי; חלק מהטוקבקיסטים ברשתות החברתיות עסקו בכך שהנרצחת היא ערבייה ולא יהודייה; והתקשורת הישראלית נאלצה להתייחס לאירוע ולסקר אותו עקב הזעזוע מהמקרה ברחוב האוסטרלי והסיקור הנרחב בתקשורת האוסטרלית.

בישראל נרצחים מדי שנה עשרות אזרחים ואזרחיות ערבים. התקשורת כמעט שאינה מסקרת את האירועים האלה, או שדוחקת אותם לשולי החדשות. הממשלה והמשטרה כמעט ולא עושות דבר בנידון. רוב מקרי הרצח במגזר הערבי אינם מפוענחים ומספר הרוצחים שהגיעו לבית סוהר ביחס למספר הרציחות הוא כמעט אפסי. לעומת זאת כאשר מקרה כזה קורה בחברה היהודית, הפענוח והטיפול במקרה נעשים במהירות, והנאשמים נתפסים.

האזרח הערבי בישראל חי בפחד מתמשך. האלימות מפושטת כמו סרטן בגופה של החברה הערבית ולצערנו אין דין ואין דיין. כל מה שאנחנו שומעים כאזרחים ערבים מהמשטרה והממשלה ומשאר אזרחי המדינה הוא שזה קשור לתרבות שלנו ולחוסר שיתוף פעולה מצידנו.

אינני מוריד מחשיבותה של האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו במגזר הערבי בעניין מיגור תופעת האלימות. בעיניי השינוי יגיע בעיקר מהבית ומהחינוך. אך דבר זה אינו פוסל את כשלונן של משטרת וממשלת ישראל בטיפול בפשע במגזר הערבי כאשר הן מתייחסות אלינו כאל סוג ב' וכאויבים.

עלאא מסארוה הוא תושב טייבה. אח מוסמך ביחידת התאוששות בבית החולים שיבא תל השומר. בוגר תואר ראשון בסיעוד באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בבריאות הציבור וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בר אילן.