newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי הגליל והנגב, מגיע ייהוד הכרמל בגיבוי חוק הלאום

בדלית אל כרמל יוצא לדרך פיילוט של ייהוד מסוג חדש, שפועל ליישב יהודים בתוך יישוב ערבי דרך הפרוקסי של צה"ל. המצב האבסורדי שבו המדינה מפשירה קרקעות לטובת מיזם מגורים צבאי בזמן שהיא מותירה אלפים בעיר ללא חיבור לחשמל מהווה הצהרה על כוונותיה לעתיד

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אי אפשר להבין את מדינת ישראל מבלי להבין את זיקתה לקרקעות – החל מהטמעת המונח "גאולת קרקעות", עד למדיניות מפלה בהקצאה של הקרקעות, לצד הפקעה מתמשכת.

היום, קק"ל שולטת במאות אלפי דונמים שהיו בעבר בבעלות ערבית. באחוזים זה חוצה את רף 90% מקרקעות המדינה. והשאיפה לצמצם את הנוכחות ואת הפיתוח הערבי רק הולכת ומתחזקת.

בני העדה הדרוזית מוחים מול הכנסת בדרישה לקבל סיוע כלכלי בעקבות הקורונה, ב-14 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בני העדה הדרוזית מוחים מול הכנסת בדרישה לקבל סיוע כלכלי בעקבות הקורונה, ב-14 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בגליל למשל, זו כבר הפסיקה להיות תכלית סמויה מזמן. ייהוד הגליל הפך למונח בעל קונוטציה חיובית, כזה שמקדם ערכים יהודיים. גורמים בימין, כמו שרת המשפטים לשעבר איילת שקד למשל, כבר מציינים שזו אינה מילה גסה, ונשענים על מעמדו הנורמטיבי של חוק יסוד הלאום כמשענת לקידום אי-שוויון מובהק.

המונח "ייהוד הגליל" מבטא אתו את האידיאולוגיה של צמצום הנוכחות הערבית באזור, או לכל הפחות הפיכתה ללא אטרקטיבית על ידי יצירת טבעת חנק סביב היישובים הערביים ואי מתן היתרים להרחבה שלהם.

ג'דידה-מכר, למשל, הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו מדינת ישראל יכלה לגרום לזמן לעצור מלכת – מי שהיה ביישוב לפני 20 שנה ויחזור אליו היום לא יראה בו כל שינוי משמעותי. 21 אלף תושבים, ביישוב שמשתרע על פני 9.7 קמ"ר, כאשר רק 21% מהשטח בערך מיועד למגורים. זו צפיפות שמתאימה למחנה פליטים זמני ולא ליישוב במאה ה-21.

זוהי האסטרטגיה בגליל, שמצדה השני כוללת גם הפקעת קרקעות, פתיחת מכרזים ליהודים בלבד ועוד. למשל, תוכנית כפר ורדים מלפני עשר שנים, שייעדה קרקעות של תרשיחא לאזור תעשייה.

אסטרטגיה דומה ננקטת בנגב, בין אם על ידי הכללה של אדמות כפרים "לא מוכרים" במסגרת הרחבת תחום השיפוט של היישוב עומר בנגב; או מימוש תוכנית "דרך היין", שנועדה בין השאר להכשיר בדיעבד בנייה בלתי חוקית של יהודים בנגב (חוות בודדים), כדי לשמר את אופיו היהודי של האזור.

קצרה היריעה מלהעמיק בסוגיה. היא מלווה את הממסד הציוני עוד מראשית ימיו, וחילחלה לכל מערכות המדינה, עד שנאמרה בפה מלא בסעיף 7 לחוק הלאום. אמנם עדיין לא ניתנה לו פרשנות על ידי בית המשפט העליון – זו צפויה להגיע בחודש הקרוב – אך זה לא מונע מחברי הכנסת ומשרים בממשלת ישראל להפוך אותו לכלי חוקתי שמכשיר אפליה ואי-שוויון.

באחרונה אירעה תפנית שמסמנת שינוי משמעותי באסטרטגיה. צה"ל פירסם לכל משרתיו הודעה שקוראת להצטרף למיזם מגורים צבאי בדלית אל כרמל, שכולל 95 יחידות דיור "בבניינים מדורגים של 5-10 דירות בבניין". כנס החשיפה של הפרויקט, לפי ההודעה, יתקיים ב-26 ביוני בבית הספר עתיד בעיר.

ראש מועצת דלית אל כרמל, רפיק חלבי, נאבק עם שוטרים בירושלים כשהוא מרים שלט שעליו כתוב "ביבי, בגדת בי אחי", ושיגר מילים ללא רסן בדבר השירות הצבאי של העדה הדרוזית. והתגובה לא איחרה להגיע – השירות הזה שחלבי הילל ושיבח הביא לדרוזים תוכנית "יבוא חיצונית" של צה"ל.

ראש עיריית דלית אל כרמל, רפיק חלבי, במחאת העדה הדרוזית מול ישיבת הממשלה בירושלים, ב-31 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש עיריית דלית אל כרמל, רפיק חלבי, במחאת העדה הדרוזית מול ישיבת הממשלה בירושלים, ב-31 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

המצב האבסורדי הזה, שלפיו מדינת ישראל מפשירה קרקעות לבנייה לטובת פרויקט צה"לי בזמן שהיא מותירה אלפי אנשים ללא חיבור לחשמל בדלית אל כרמל, אינה אלא אצבע בעין, שמצהירה על כוונות המדינה לימים יבואו.

לפנינו פיילוט של ייהוד מסוג אחר. הוא לא יוצר טבעת חנק ולא מתבטא בהיעדר תוכניות מתאר, אלא מיישב יהודים בתוך יישובים ערביים דרך הפרוקסי של צה"ל.

לדרוזים בדלית אל כרמל יש סיבה לדאגה. במסגרת המיזם צפויות להגיע לעיר עשרות משפחות יהודיות. הזכויות הקיבוציות של הדרוזים כקבוצה אתנית עלולות להימחק בעוד עשור, כשהעיר תיהפך ליישוב "מעורב". הרצון לשמר את התרבות, המורשת, הסביבה הדרוזית יתנגש עם זכויות "המיעוט היהודי" שבתוך היישוב, ומה חשוב יותר מזכויות מיעוט, כשהמיעוט הוא הרוב הריבוני?

בנימה אישית, כתושב המקום שעזב לשמונה שנים רצופות במסגרת שירותי הצבאי, שבמהלכן גרתי בתל אביב וברמת השרון, לא היה יום אחד שלא התגעגעתי בו לדלית אל כרמל, לירוק שמקיף אותה, לייחודיות של כל תושב ותושב, לסיפוריה, לסולידריות שבה. התוכנית הזאת מדירה שינה מעיני, כי אני יודע שמדובר בצעד הראשון ל"ייהוד הכרמל".

פאדי מקלדה הוא אקטיביסט, סטודנט למשפטים, ולמרבה האירוניה סרן במיל' ביחידה 8200

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מפגינים פלסטינים מוחים במקום בו מתנחלים ירו אתמול בשני חקלאים פלסטינים, סמוך לכפר בידיא, 6 ביולי 2020 (צילום אורן זיו)

מפגינים פלסטינים מוחים במקום בו מתנחלים ירו אתמול בשני חקלאים פלסטינים, סמוך לכפר בידיא, 6 ביולי 2020 (צילום אורן זיו)

"אם פלסטינים היו יורים במתנחלים, גם היו קוראים לזה 'חיכוך'?"

כמאה מפגינים הגיעו למקום שבו נפצעו אתמול שני חקלאים מירי מתנחלים, הניפו דגלי פלסטין וערכו תפילה. לפי עדויות, המתנחלים הגיעו למקום, שהוא אדמה חקלאית פלסטינית פרטית הרחוקה מכל התנחלות, והתחילו לירות. "עכשיו אנשים יפחדו ללכת לפה לבד"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf