newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האולפנים החדשים בהם העולים לומדים עברית ולא ציונית

באופן מסורתי, האולפנים משמשים כשער הראשון למפגש בין העולים החדשים ובין החברה הישראלית, ועל הדרך גם מסייעים להחדיר בהם קצת ציונות. הגל החדש של בתי הספר ללימודי שפות מבקש לגייס את לימודי העברית כדי לעצב דווקא אזרחים מודעים וביקרתיים יותר

מאת:

כותבת אורחת: לורה זלץ

מאז קיבל האולפן הראשון, אולפן עציון, באופן רשמי הסמכה מטעם הסוכנות היהודית בשנת 1949, האולפנים מהווים את השער הראשון בדרך לאינטגרציה של העולים החדשים אל תוך החברה הישראלית. עבור רבבות הפליטים שנהרו לישראל מכל רחבי העולם, המכנה המשותף היחיד היה היותם יהודים, אז כמו היום. על כן שפה משותפת היא הכרחית ליצירת זהות משותפת.

מרבית האולפנים פועלים מטעם הסוכנות היהודית, הקיבוצים והאוניברסיטאות, אך בשנים האחרונות קמים עוד ועוד אולפנים אלטרנטיביים המבקשים לשנות את דרך הקניית השפה העברית. על רקע המצב החברתי והפוליטי ההולך ומחריף בישראל מספר גדל והולך של בתי ספר פרטיים ללימודי שפות בוחרים להתמקד בלימוד השפה העברית תוך דיון בציונות עצמה.

אחד החלוצים שבהם הוא "כאן זה לא אולפן". שמו של בית הספר מרמז על המגמה שלו: "אנחנו לא לומדים עברית, אנחנו לומדים בעברית", קובעת הכותרת של התוכנית. בשנת 2012, קבוצת עולים ובראשם דניאל רות' הקנדי ביקשו לשנות את התפיסה הפדגוגית הרווחת של האולפנים. "זה לא מתאים לכולם, אבל זה בדיוק מה שהיה חסר", אומר היום רות'. "כשעליתי לישראל בשנת 2011, קיבלתי את הרושם שהאולפנים המסורתיים חתרו לעצב את התלמיד על פי המודל שיתאים לחברה. הם לא גילו כל ביקורתיות ביחס לנרטיבים לאומניים או ביחס למתרחש בחברה. אנחנו רצינו לעצב דווקא את החברה, ולא את הלומד".

> ערבית בישראל: למה רוב היהודים לא יודעים לקרוא את הכיתוב בתמונה?

לעצב את החברה, לא את הלומד. תושבים בדימונה לומדים עברית, דצמבר 1955 (מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

לעצב את החברה, לא את הלומד. תושבים בדימונה לומדים עברית, דצמבר 1955 (מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

לא בהכרח שמאלנים

קבוצת המורים והעיתונאים נקטה בקו פדגוגי ביקורתי ברור: כיתות לימוד קטנות, לימוד לא סמכותני, ותוכן ביקורתי. הם הושפעו מבלשנים פוסט-מודרניים ויצרו כיתות לימוד שעסקו בשיחות על פוליטיקה, מגדר וחברה בעברית ובערבית. הכיתות והנושאים משתנים בהתאם לרמת התלמידים. כיתת לימוד עברית למתחילים בירושלים, למשל, נקראת "מנווטים בירושלים", כלומר הם משלבים בלימודים גם סיורים פוליטיים בעיר. כיתת לימוד עברית למתקדמים בתל-אביב עוסקת במגדר וזהות. לבתי הספר קו פוליטי ברור, והם מציעים גם ערבי מפגש עם ארגונים כגון שוברים שתיקה לצד סיורים ומפגשים תרבותיים.

"אנחנו רוצים לפרק את המבנה הקלאסי של הוראת שפות", אומר שי סופר, אחד המורים ב'כאן זה לא אולפן' בתל-אביב. סופר הצטרף לבית הספר מאז היווסדו, אבל הוא משמש גם כמורה באולפן רגיל. "באולפן רגיל אנחנו מתמקדים יותר באוצר מילים, תחביר ושיעורי בית. ב'כאן זה לא אולפן' אני יכול לעצב את השיעורים באופן אינדיבידואלי יותר, גם בהתאם להעדפות האישיות שלי", הוא מסביר. הקורס למתחילים שהוא מלמד עוסק ב"ילדות ישראלית". למרבית תלמידיו לא היתה ילדות ישראלית. אז הוא מדבר איתם על ספרים ישראליים, שירים ותכניות טלוויזיה לילדים. הם שרים ביחד את השירים, אבל גם מדברים על המשמעויות ועל עולם הערכים שמאחוריהם. סופר רואה בתלמידיו "תלמידים ביקורתיים" ."לא בהכרח שמאלנים, אבל בהחלט אנשים שמחפשים פרספקטיבות שונות".

השיעורים מתקיימים בסלון ביתו בתל-אביב. שבעה תלמידים מתרווחים על הספה ואוכלים דברי מתיקה. הם מגיעים מארצות הברית, קנדה, אוסטרליה והונגריה. האווירה רגועה, והמעמד דומה יותר למפגש רעים לא פורמלי מאשר לשיעור. אחת הסטודנטיות של סופר היא קלי סילברמן. היא עשתה עלייה לפני ארבעה חודשים, והיא עדיין מתאקלמת, כהגדרתה. עבורה, 'כאן זה לא אולפן' הוא התוספת המושלמת לאולפן הרגיל בו היא לומדת. "רציתי לשפר את עמדת הפתיחה שלי, אז בחרתי לשלב בין הדברים", היא אומרת. "האולפן שלי הרבה יותר פורמלי והרבה יותר גדול, עם שלושים תלמידים בכיתה. שם המטרה היא 'לעשות את העבודה'. כאן המטרה היא לנהל שיחות".

> "למה לך ערבית? תלמדי שפה נורמלית!"

לפרק את המבנה הקלאסי של הוראת שפות. שי סופר

לפרק את המבנה הקלאסי של הוראת שפות. שי סופר

השפה היהודית היחידה?

אז מה כל כך רדיקלי בללמד כך שפה? האסכולה הבלשנית הפוסט-מודרנית מבית מדרשם של ז'אק דרידה ופרנסואה ליוטר גורסת כי בין המחשבה לשפה מתקיים קשר ממנו נגזרת בסופו של דבר הפעולה. "ללא ספק, השפה מעצבת את התודעה והשפה מעצבת את החברה", אומר סופר.

מנין מגיעות המילים ומה משמעות הבחירה שלי בהן? איזה עולם הן יוצרות? יש שיסרבו להשתמש במילה "כיבוש", אחרים יימנעו מהמונח "יהודה". ב'כאן זה לא אולפן' לא מהססים להפנות מבט נוקב לשפה ולהשפעתה על עיצוב המציאות, והם לא מהססים גם לפרק את המשמעויות של העברית עצמה.

"נהוג לומר ש'יהודי אמיתי' מדבר עברית. המשפט הזה נשמע פשוט ותמים, אבל הבה נחשוב על כך לרגע", אומרת טלי ג'נר-קלאוזנר, אחת המורות של 'כאן זה לא אולפן' בירושלים. "בילדותי נאמר לי כי העברית היא השפה היהודית ושהיא השפה היהודית היחידה. אני לא מאמינה בזה".

ג'נר-קלאוזנר נולדה בירושלים וגדלה בלונדון. בהשראת 'כאן זה לא אולפן', היא החליטה לפתוח בית ספר אלטרנטיבי ללימודי שפות בלונדון שמתנהל על פי אותם העקרונות. "כששמעתי על 'כאן זה לא אולפן' לפני מספר שנים התלהבתי, כי לא הייתי מרוצה ממה שהציעו בתי הספר ללימוד עברית בלונדון בזמנו", היא אומרת. בבית הספר שלה בלונדון, "ברכת בבל" (Babels Blessing), מלמדים עברית, ערבית, יידיש ואנגלית.

ג'נר-קלאוזנר עמדה מאז בקשר קרוב עם מייסדי 'כאן זה לא אולפן', עד שאלה הציעו לה ללמד השנה בסניף הירושלמי של בית הספר. הקורס שהיא מלמדת נקרא "מנווטים בירושלים", כיתת לימוד למתחילים בו התלמידים לומדים איך להסתדר בעיר, איך פועלת העיר ואילו שכונות נמצאות בה, במזרחה ובמערבה כאחד. "אני לא חושבת שהקניית העברית חייבת להיות ציונית", אומרת ג'נר-קלאוזנר. "למשל, בספר הלימוד שבו משתמשים במרבית האולפנים מופיעה מפת ישראל בעמוד הראשון. במפה הזו אין קו ירוק ואין שטח פלסטיני. כלומר על ידי המפה הזו הם יוצרים מול הסטודנטים מראית עין שהפלסטינים לא קיימים".

בעוד שבעיני אחדים 'כאן זה לא אולפן' הוא התוספת המושלמת לאולפן הרגיל, בעיני ג'נר-קלאוזנר הוא התחליף המושלם עבורו, אך הדרך לשם עדיין ארוכה. "אי אפשר לשלוט בשפה ברמה שוטפת על ידי שלוש שעות לימוד שבועיות", היא מודה. כיוון שתנועת הפדגוגיה הביקורתית בישראל, דוגמת 'כאן זה לא אולפן', עדיין בחיתוליה, היא לא מספקת עדיין מספיק שיעורים ועל כן יש היגיון רב בשילוב בינה ובין אולפן רגיל, מה גם שהאולפנים הגדולים מסובסדים על ידי הממשלה ומוצעים בחינם, בניגוד לאלה האלטרנטיביים.

חברת הכנסת תמר זנדברג בשיעור על פמיניזם ישראלי ב'כאן זה לא אולפן'

חברת הכנסת תמר זנדברג בשיעור על פמיניזם ישראלי ב'כאן זה לא אולפן'

הסנונית הראשונה

ישנם מבקרים המאשימים את האולפנים האלטרנטיביים הללו בעמדות אנטי-ציוניות, ואולם המורים חולקים על כך. "הציונות היא תנועת שחרור ותנועה להגדרה עצמית. לכן המאבק למען השלום, הצדק וסיום הכיבוש הוא-הוא הציונות", השיב דניאל רות' למגיב נסער בבלוג שלו. עמדתה של ג'נר-קלאוזנר לגבי הגדרת הציונות אמביוולנטית יותר, אך היא מוסיפה "המקום הזה יקר לי מאוד, וכיוון שכך, עלי להיות ביקורתית, כדי לגרום לו להפוך למקום טוב יותר".

למן ימיו הראשונים 'כאן זה לא אולפן' היווה מקור השראה עבור אחרים, והתנועה האלטרנטיבית ממשיכה לגדול. כך השיק לאחרונה "אולפן דרור", שהוקם על פי הנוסחה של 'כאן זה לא אולפן', סמסטר חדש בחיפה. כשהמייסד השותף של 'כאן זה לא אולפן', דניאל רות', סיפר בשנת 2013 לחברו הקנדי שון גוטמן על היוזמה החדשה, הוא האזין ברוב קשב. "זה עניין אותי ואת חבריי מאוד, והחלטנו להקים גרסה משלנו".

בהתחלה הם קראו לו "כאן זה לא אולפן חיפה", אבל מאוחר יותר שינו את השם ל"אולפן דרור" בשל קשריו של גוטמן עם תנועת דרור, אליה הצטרף במסגרת עלייתו לישראל בשנת 2010. "דרור ישראל" היא תנועה חינוכית עולמית עבור עולים, המקדמת שינוי חברתי ושוויון בין יהודים וערבים וכן דו קיום עם פלסטינים. "בעינינו, חוויית הלימוד באולפן אמורה לסייע לתלמיד להבין את החברה בה הוא חי ואת הבחירה שלו לעשות עליה", אומר גוטמן המשמש גם כמורה בתיכון. "אנחנו שואלים את עצמנו: מהי המדינה הזו, וכיצד היינו רוצים לראות אותה. האם יש לנו את הכלים לעצב אותה?"

לורה זלץ היא עיתונאית גרמניה, המדווחת כיום מישראל כמילגאית של קרן הרברט קוונדט. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+, ותורגם על ידי אורלי נוי

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אולי תואיל ותסביר למי שבחרו בך איזה חומר הובא בפניך ועל מה נסמכת התרשמותך מהאירוע המאוד מאוד בעייתי? (הדס פרוש / פלאש 90)

אולי תואיל ותסביר למי שבחרו בך איזה חומר הובא בפניך ועל מה נסמכת התרשמותך מהאירוע המאוד מאוד בעייתי? (הדס פרוש / פלאש 90)

ח"כ יאיר גולן, כשאמרת ש"צה"ל לא מטייח", למה התכוונת?

בנאום שנשאת לפני שש שנים, דיברת על מחויבותו של הצבא "לתחקר התנהלות בעייתית באומץ וליטול אחריות מלאה". אלא שמאז התגייסת לטובת חייל שירה למוות בפלסטיני חף מפשע וביקשת הקלה בעונשו, אף שבחינה יסודית של חקירתו מעלה חשדות כבדים לטיוח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf