שנה לירי באיאד אלחלאק: "שהממשלה תחזיר לי אותו"

משפחתו של איאד אלחלאק ופעילים ציינו אתמול (ראשון) שנה למותו – במקום בו שוטרים ירו בו בעיר העתיקה בירושלים.

"הוא אהב להיות בשקט, מפחד מרעש מהטלוויזיה וממטוס, ועליו אומרים מחבל?" רנא אלחלאק, אמו של איאד, עם תמונת בנה (צילום: אקטיבסטילס)

ביום שבת 30 במאי 2020, עשה אלחלאק את דרכו מביתו למוסד החינוכי בו למד בעיר העתיקה. לאחר שעבר את שער האריות, שוטרים פתחו במרדף אחריו אחרי שאחד השוטרים קרא ״מחבל״ בקשר. אלחלאק נמלט והסתתר בחדר אשפה, שם שוטר מג״ב ירה בו למוות.

אמו, ראנ, ואחותו הקטנה ג׳ומענה הגיעו אמש לעיר העתיקה וצעדו בדרכו האחרונה של איאד, מביתם בוואדי גוז, דרך שער האריות ועד לחדר האשפה כדי להשתתף באירוע זיכרון קטן שארגנו פעילות ישראליות.

"שהממשלה תחזיר לי את איאד" אמרה בדמעות האם, רנא, עוד לפני שהאירוע החל, כשהיא מסיירת בחדר האשפה בו שוטרים ירו למוות בבנה, בן 30 במותו. ״הייתי פה 40 או 50 פעם, לבד ועם כתבים״.

סימני הירי עוד נראים על הקיר, ומצלמות האבטחה של המקום, שמח״ש טוענים שלא תיעדו את הירי, עדיין ניצבות שם. סמוך למקום, ליד פינת הישיבה אמור לקום גלעד זיכרון, שמתעכב בגלל סיבות בירוקרטיות. במקום הזה התכנסו אתמול כמה עשרות פעילות ישראליות, כדי לשמוע את האם מדברת וכדי להדליק נרות זיכרון. למראה מספר שוטרים שצעדו ברחוב, שאלה רנא בחשש ״הם יעשו לנו משהו?״ עד עתה אף שוטר שהיה מעורב באירוע לא הועמד לדין.

אף שוטר לא הועמד לדין. פעילה מדליקה נר באירוע לזכרו של איאד אלחלקא (אורן זיו)

״יש פה 13 מצלמות״, אומרת האם בהתייחס לעובדה שהתיעוד המלא של האירוע טרם פורסם. ״הבן שלי מחבל?״ היא תוהה בקול חנוק מדמעות. ״הם (המשטרה אז״) המחבלים. הוא אהב להיות בשקט, מפחד מרעש מהטלוויזיה וממטוס, ועליו אומרים מחבל?"

כאמור, על פי מח״ש מצלמות האבטחה בחדר האשפה לא פעלו, אך גם תיעוד של מצלמות האבטחה המשטרתיות המוצבות בעיר העתיקה עדיין לא פורסמו במלואן מאז המקרה. ורדה אבו חדיד, המטפלת של אל חאלק שהיתה איתו בזמן שנורה סיפרה  ליובל אברהם כי לאחר הירי אמרה לשוטרים שאיאד הוא בעל צרכים מיוחדים: ״אני עובדת במרכז לבעלי צרכים מיוחדים. איאד מטופל שלי. אין לו נשק. יש לו תעודה בכיס. תבדקו את התעודה. גם לי היתה תעודה, תבדקו אותה״. לדברי אמו של איאד, הוא החזיק בתיק 4 תעודות שונות שהעידו על מצבו, וגם אישור מיוחד לנוע בחופשיות בזמן מגבלות הקורונה. כל אלה לא עזרו לו באותו היום.

אמו ואחותו של איאד אלחלאק באירוע לזכרו במקום בו נורה למוות ע"י שוטר מג"ב, סמוך לשער האריות, 30.5.2021 (אורן זיו)

״אני רוצה לדעת את השם של החייל שירה (שוטר מג״ב א״ז). והשם של אמא שלו״ ממשיכה ראנ. ״אנחנו לא ניקח את החוק לידיים, אבל אלוהים ייקח את החוק״. לשאלה לגבי חקירת מח״ש, שעדיין לא הובילה להגשת כתב אישום, היא אומרת: ״היינו אצלם כמה פעמים, אבל לא דיברו איתנו מאז. הם בחיים לא יעשו כלום, בחיים לא ישפטו אחד משלהם. הם היו שם 4 (שוטרים שרדפו אחרי איאד, א״ז) אבל אנחנו לא רוצים שישפטו רק אותם. הבעיה שלנו עם הראשים של המשטרה ועם הממשלה, הם הבעיה״

״הוא היה החיים שלנו״ ראנ המשיכה לספר על בנה המנוח. ״כל המשפחה היתה מסביבו, כדי שיתקדם. אחרי שהוא נפטר אין לי כוח לאכול או לכלום. אני יושבת על המיטה שלו, לובשת את הבגדים שלו, מדברת איתו בחדר שלו. כבר שנה ככה. החברים והמשפחה רוצים להוציא אותי מהבית, אבל אני רק רוצה לשבת על המיטה שלו ושהוא יבוא ויגיד לי לא לבכות או לפחד".

ציור של איאד אלחלאק במחאת בלפור (צילום: אורן זיו)

ראנ סיפרה כי איאד נורה ימים בודדים לפני שהיה אמור להתחיל לעבוד בתור עוזר טבח, לאחר הכשרה שעבר. ״הוא התרגש מאוד״. לדבריה, בתקופת הקורונה איאד התגעגע למוסד החינוכי בו למד מידי יום. ״לא רציתי שיחזור לשם כשפתחו, אבל הוא אמר לי ׳אמא אני עייף ולבד, למה שאישאר בבית?׳"

האם הוסיפה כי היא ושתי אחיותיו של איאד הן מורות. האחות הקטנה, ג׳ומענה, שהתלוותה אליה לאירוע הזיכרון, היא מורה לחינוך מיוחד. ״אנחנו משפחה קטנה, לפני עשר שנים עזבתי את העבודה בשביל איאד והן היו עוזרות לי. הוא הבין 85 עד 90 אחוז, בגלל העבודה שעשינו איתו הוא התקדם. הוא היה בסדר כי עבדנו בשבילו ונתנו לו את מה שהוא צריך כל דקה, כל שניה״.

״זה קשה״, המשיכה האם לתאר את השנה החולפת. ״אני הולכת לקבר וחופרת, רוצה להוציא אותו.

אני לא מאמינה שהוא מת. אולי אני בחלום. כל חמישי אני הולכת לקבר ומדברת איתו. הלב שלי שבור, אני מכינה אוכל וקוראת לאיאד. הוא היה מלטף אותי עם הראש כמו חתול. כשאבא שלו היה קונה אוכל, הוא היה יורד למטה ומעלה את הקניות 38 מדרגות לבית שלנו. עכשיו כל פעם שבעלי מביא קניות אני נזכרת בו״.

הירי באיאד אלחלאק הוביל למחאה רחבה בארץ, בתל אביב, במזרח ובמערב ירושלים. תמונותיו ושמו של איאד אל חאלק הוזכרו מידי שבוע במהלך ההפגנות בבלפור בקיץ, בדרישה לשחרר את תיעוד האירעו ולהעמיד את השוטרים לדין.

במהלך האירוע, הפעילים הניחו עציצים עם צמחי סיקולנט – כפי שאיאד מחזיק בתמונה שהפכה לסמל וצולמה זמן קצר לפני מותו. ״אף אחד לא יחזיר לי את איאד, הוא הלך וכבר לא איתנו בבית. אני כל דקה ביום שואלת איפה איאד. זה קשה, הם לקחו את הלב שלי. כולנו בבית רק בשבילו, לקחו אותו, לקחו הכל״.