newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רוב המורות לעברית ביסודי לא הוכשרו להוראת עברית

פרסום שוטף של הלמ"ס על עובדי הוראה במערכת החינוך מגלה כי משרד החינוך אינו עומד בקריטריונים שהוא עצמו קבע לאיכות ההוראה, בייחוד במקצועות עברית ומתמטיקה. בכך דן המשרד את האוכלוסייה לבורות ומקבע פערים על רקע חברתי

מאת:

גם כאשר נדמה לכם שאתם מכירים את תחתיות המוגבלות של משרד החינוך לנהל את המערכת שעליה הוא מופקד, לעולם תופתעו לגלות כמה נמוך עוד יש. כך קרה לי השבוע, כשקראתי פרסום שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על "עובדי הוראה במערכת החינוך".

אי שם בתוך ים הנתונים נתקלתי במידע על "שיעור ההתאמה למקצוע בקרב עובדי ההוראה". אבוי. בשנת 2020 בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי בישראל רק 16.4% מהמורים לעברית הוכשרו להוראת עברית! במתמטיקה המצב רק מעט יותר טוב: 23% מהמורים הוכשרו להוראת מתמטיקה, ובאנגלית: 46% הוכשרו להוראת אנגלית.

ילדים מגיעים לבית ספר בירושלים ביום הראשון ללימודים, ב-1 בספטמבר 2020. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

ילדים מגיעים לבית ספר בירושלים ביום הראשון ללימודים, ב-1 בספטמבר 2020. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

בחינוך הממלכתי-דתי המצב באנגלית ובמתמטיקה מעט יותר טוב (52% ו-25% בהתאמה), אולם בשפה עברית המצב הרבה יותר גרוע: רק 7.1% מהמורות המלמדות עברית הוכשרו להוראת עברית. בחינוך הממלכתי-ערבי המצב בכל המקצועות הרבה יותר טוב (50% עד 76%), כנראה לנוכח ריבוי הפונים לעבודה בהוראה, מבנות ומבני החברה הערבית.

משרד החינוך אינו עומד בקריטריונים שהוא עצמו קבע לאיכות ההוראה בבתי הספר, ובכך דן את האוכלוסייה לבורות ומקבע פערים על רקע חברתי, כפי שיוסבר בהמשך. מתווה חדש להכשרת המורים, שאושר השבוע במועצה להשכלה גבוהה, אמור להביא לפתרון הבעיה במהלך השנים הבאות.

צוואר הבקבוק במסלולי ההכשרה

הבעיה נוצרה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, לנוכח האקדמיזציה של הכשרת המורים. יד אחת של משרד החינוך דרשה כי כל המורים יתמקצעו וימתחו בתחום ההוראה המרכזי שלהם, אולם יד שניה לא התאימה לכך את תוכנית הלימודים במכללות להכשרת מורים. יד שלישית שתחבר בין המערכות, לא נמצאה.

בשנת 2016 התריעה על כך ועדה פנימית של הפיקוח על הוראת עברית בחינוך הקדם יסודי והיסודי, בראשות פרופ' עלית אולשטיין, יו"ר ועדת המקצוע. בדו"ח הוועדה נכתב, בין השאר, שבבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי עברי רק 14% ממורי העברית הוכשרו להוראת עברית, בחינוך הממלכתי דתי רק 6%, ובחינוך החרדי רק 8%.

הוועדה אכן קראה לרפורמה בתוכנית ההכשרה של המורים, כך שתתאים לדרישות ההתמחות המקצועית של המשרד. בעניין זה נכתב: "הסטודנטים מסיימים את לימודיהם במסלול ביה"ס היסודי ובמסלול הגיל הרך ללא הכשרה מספקת בתחום ההוראה המרכזי שאותו הם ילמדו בבית הספר ובגן (כלומר, עברית; ג"ג), תחום שהוא תשתית ללמידה בכל תחום דעת וחיוני לכל תחומי החיים של הפרט והחברה".

העדפה שגויה של תלמידים בוגרים

מדיניות החינוך (בכל העולם) מעניקה עדיפות לתלמידים הבוגרים על פני הצעירים. ההנחה היא שילדים צעירים "משחקים", ולכן זה פחות חשוב. ככל שהם מבוגרים יותר ומסוגלים ללמידה עיונית ושכלתנית, כך נכון להשקיע בהם יותר.

נוכל לראות זאת בתנאי הסף להשכלה: מחנכות מטפלות בגיל הרך נדרשות ללימודי תעודה, לעומת מורים ביסודי ובתיכון הנדרשים לתואר אקדמי. גם ההשקעה הכספית לתלמיד גדלה בהתאמה לגיל.

העדפת הבוגרים מקבלת ביטוי גם בפרסום הנוכחי של למ"ס: שיעור המורים לעברית בחינוך הממלכתי שהוכשרו והוסמכו להוראת עברית בחטיבת הביניים הוא 51% (פי שלושה מאשר ביסודי), ובתיכון: 56%. הילדים הבוגרים נחשבים יותר (ראו תרשים).

אלא שההיגיון הזה מוטעה. כישורי הלמידה, היכולות האישיות והתפיסה המושגית של הילדים מתפתחים בגיל הרך. לכן, ככל שהם ירכשו בסיס טוב יותר בשנים הראשונות, כך יקל עליהם ללמוד ולהצליח בהמשך הלימודים והחיים.

למשל, במבחן פיז"ה 2009 העובר שאלון להורי התלמידים בכיתות ט', שבו הם נשאלו על היקף הפעילות הלשונית שהעניקו לילדיהם כשהיו בני שש. התברר כי תלמידים שנחשפו לקריאה עם ההורים יותר מפעם בשבוע בכיתה א', השיגו בכיתה ט' (בממוצע) 25 נקודות ציון יותר ממי שנחשפו לקריאת סיפורים פחות מפעם בשבוע. מדובר בהפרש שהוא שווה ערך ליותר מחצי שנת לימודים בבית הספר.

מדיניות של בורות

על פי מחקר "מיומנויות בוגרים" שהתפרסם בשנת 2016, 63% מאזרחי ישראל אינם מבינים את הנקרא. הם יכולים לכל היותר לאתר פיסות מידע בתוך טקסט בתנאי שהוא מנוסח באופן דומה בשאלה, למלא טפסים פשוטים, או להשוות שני טקסטים קצרים פשוטים אם ניתן להם קריטריון להשוואה.

הם לא יכולים להבין טקסטים דחוסים או ארוכים, לא יודעים לזהות אמצעים רטוריים, לא יודעים להבדיל בין עובדה לדעה, ולא יכולים לפרש טקסטים מורכבים או להסיק מסקנות מתוך טקסטים מתחרים.

מבחני פיז"ה האחרונים חשפו כי גם האוריינות הלשונית של תלמידים בכיתות ט'-י' היא ירודה ביותר.

לנוכח הממצאים הקשים, לא נפתחו קורסים להשלמת האוריינות הלשונית של האזרחים הבוגרים, וגם לא נעשה מהלך לחיזוק החינוך הלשוני בבתי הספר. עכשיו מתברר שהקטסטרופה גדולה עוד יותר: אם רוב מוחלט של המורים לעברית בבתי הספר היסודיים לא עברו הכשרה והסמכה להוראת עברית, הרי ברור שגם בדור הבא, בוגרים בישראל לא ידעו להבדיל בין עובדה לדעה. אפשר לנחש שיש פוליטיקאים שרואים בזה ברכה.

פגיעה בשוויון הזדמנויות בחינוך

חסרונם של מורים מקצועיים בבתי הספר היסודיים, לא רק מחבל באוריינות הלשונית של אזרחי העתיד, אלא גם מקבע ומשמר את האי-שוויון החברתי. כאשר ההוראה אינה מקצועית בכיתות היסוד, ניתן יתרון לתלמידים שבאים ממשפחות חזקות. תלמידים אלה יכולים להשלים את החסר בבית הספר באמצעות הפעילות הלשונית המתקיימת בבתים, לעומת חבריהם שבאים ממשפחות מוחלשות, שנותרים קרחים מכאן ומכאן.

משרד החינוך, בכך שהוא מאפשר למורים שאינם מוכשרים ומוסמכים ללמד בכיתות, חורץ את גורל הילדים בהתאמה למעמד החברתי כלכלי של הוריהם.

שר החינוך, יואב גלנט, מבקר בבית ספר בהתנחלות מבוא חורון ביום הראשון ללימודים, ב-1 בספטמבר 2020 (צילום: מרק ישראל סלם)

שר החינוך, יואב גלנט, מבקר בבית ספר בהתנחלות מבוא חורון ביום הראשון ללימודים, ב-1 בספטמבר 2020 (צילום: מרק ישראל סלם)

בסקירת מחקרים אודות החינוך בגיל הצעיר כמנוף לצמצום פערים, נמצא שמשרד החינוך מייחס עדיפות להנגשת השירותים על פני שיפור איכותם. הנגישות מוגברת באמצעות סבסוד כספי, הרחבת הזמינות או משך השהות במסגרות החינוך. שיפור האיכות אפשרי, למשל, על ידי השקעה בהוראה מקצועית. מדיניות זאת של המשרד מנוגדת לממצאי מחקרים אשר "חוזרים ומדגישים את חשיבות איכות השירותים" לטובת "התפתחותם והישגיהם של ילדים ממשפחות מוחלשות".

תקווה לעתיד הרחוק

משרד החינוך של מדינת ישראל לא עומד בקריטריונים שהוא עצמו קבע לגבי איכות ההוראה. רוב מוחלט של המורים לעברית בבתי הספר היסודיים, לא הוכשרו ולא הוסמכו להוראת עברית. במצב זה האוריינות הלשונית של אזרחי ישראל נמוכה ביותר, ולא ניתנת לתלמידים ממשפחות מוחלשות הזדמנות שוויונית או הוגנת.

מפרופ' אולשטיין למדתי השבוע שהבעיה טרם נפתרה, אולם החל משנה הבאה ייכנס לתוקף מתווה חדש להכשרת המורים בישראל. על פי מתווה זה (שעדיין לא פורסם) תינתן למורים ביסודי הכשרה מקצועית בהתאם לתחומי ההוראה. כלומר, רק בעוד ארבע שנים יחלו להיכנס לבתי הספר היסודיים מורים בהכשרה הנדרשת, ומן הסתם יעברו עוד שנים רבות עד שהמצב הנוכחי יבוא על תיקונו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf