newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שוטרי מג"ב ירו כדור ספוג בראשו של מנהיג מאבק לא-אלים בגדה

מוחמד עמירה, מורה למדעים ממנהיגי המאבק הלא-אלים בנעלין ומי שהקים את מוזיאון השואה בכפר, נורה בראשו, אושפז ונעצר לאחר שהיה אזוק למיטתו. פעילים שנכחו במקום: "הוא מעולם לא זרק אבן"

מאת:

כתבה: מרב זונשיין

שוטרי מג"ב ירו ביום שישי האחרון כדור ספוג מטווח קרוב בראשו של מוחמד עמירה, תושב נעלין. הירי התרחש במהלך ההפגנה השבועית במקום נגד גדר ההפרדה וההתנחלויות.

עמירה בן ה-47, המוכר בקרב חבריו כאבו-נאסר, הוא אחד ממנהיגי המאבק העממי הלא אלים שנמשך בכפר מאז 2007. בנוסף, הוא גם מי שפתח את מוזיאון השואה בכפר בשנת 2009 במטרה להעלות את המודעות הפלסטינית לאסון ולחורבן שעברו היהודים. מוחמד עמירה הוא מורה למדעים בבית הספר המקומי, נשוי ואב לארבעה.

> מי מסכן את חיי הילדים בהפגנות בנעלין?

מוחמד עמירה בבית החולים, אזוק למיטתו (צילום: שרית מיכאלי, בצלם)

מוחמד עמירה בבית החולים, אזוק למיטתו (צילום: שרית מיכאלי, בצלם)

לטענת פעילים ישראלים שהשתתפו בהפגנה, בזמן שעמירה נורה הוא צעד על אדמות הכפר כשהוא חמוש כהרגלו במגפון בלבד. לדברי שרית מיכאלי מארגון "בצלם", שביקרה אותו בבית החולים תל השומר שם אושפז עם דימום בתוך הגולגולת, עמירה היה כבול למיטה בזמן הטיפול (ראו תמונה).

"מעולם לא זרק אבן"; צה"ל: "הוא השליך אבנים"

שוטרי מג"ב שעצרו את עמירה טענו שהוא זרק אבנים, וזאת על אף שהמורה ידוע בכפר כמי שמנסה תמיד למנוע מהצעירים לזרוק אבנים, בשאיפה לקיים מחאה בלתי אלימה לחלוטין – גם נוכח האלימות הבוטה בה משתמש הצבא נגד המפגינים. בראיון למגזין 972+ אמרה עורכת דינו של עמירה, גבי לסקי, שנראה שהמשטרה מנסה לתפור לו תיק על זריקת אבנים במטרה להצדיק בדיעבד את הירי לראשו מטווח קרוב.

מוחמד עמירה נעצר בעבר מספר פעמים. בשנת 2011 אף הוגש נגדו כתב אישום בגין טענות להסתה, תמיכה בארגון עוין והפרעה לחייל – אך הוא זוכה מכל ההאשמות בבית המשפט הצבאי בעופר. לא ראיתי בשום כלי תקשורת בעברית או באנגלית דיווח על מקרה הירי והמעצר הזה, למעט מבזקים שהודיעו על "מחבל" שנורה על ידי "כוחותינו".

ירון בן חיים, בעל בלוג פוליטי שמגיע להפגנות בנעלין באופן קבוע ומתעד אותן בווידאו, סיפר למגזין 972+ שעמירה "לא זרק אבן מעולם". בן חיים לא ראה את רגע הירי עצמו, אבל מתאר את המצב מסביב ככזה שבו הוצב מארב מכוון נגד עמירה. זאת לאור העובדה שפעילים שמעו שוטרים מעבר לחומה מדברים על הצורך לבודד את עמירה מאחרים. בן חיים שמע ירייה וראה את שוטרי מג"ב רצים לעבר עמירה. מאוחר יותר בבית החולים שמע בן חיים את אחד השוטרים אומר לעמירה "שתוק, יש לך מזל שאתה פה".

יו"ר "הרשימה המשותפת" ח"כ איימן עודה, צייץ בטוויטר בתגובה כי "מוחמד עמירה מניעלין שהצבא ירה בראשו ואז נאזק למיטת בית החולים הוא לא פחות מגיבור! הוביל מאבק לא אלים בכיבוש, והקים חדר הנצחה לשואה. תתביישו".

הדיכוי המופעל נגד ההפגנות העממיות בכפר נעלין גבה עד כה את חייהם של חמישה מתושבי הכפר, אחד מהם הילד בן התשע אחמד מוסא. שוטר מג"ב שירה למוות בילד זוכה שנים לאחר מכן מהריגתו, והורשע בסעיף שולי של "שימוש פזיז בנשק". אינספור תושבים נוספים בכפר, לצד לפעילים ישראלים ובינלאומיים, נפצעו מירי חיילים בהפגנות בנלעין, וביניהם האזרח האמריקאי טריסטן אנדרסון, שנורה בראשו על ידי חיילים במרץ 2009.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "במהלך הפרת סדר אלימה ובלתי חוקית אשר התקיימה בתאריך ה-14.4 בנעלין, כארבעים פלסטינים השליכו אבנים וצמיגים בוערים לעבר הכוח. הכוח הגיב בירי ספוג לעבר אבו נאסר אשר השליך אבנים. כתוצאה מהירי, הוא מעד, נפל ונפצע בראשו. הוא טופל בנקודה ולאחר מכן פונה לבית החולים תל השומר, היום בבוקר 16.4.17 שוחרר מבית החולים והועבר לבית המעצר בכלא עופר".

מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+ ותורגם על ידי חגי מטר.

> חדר עם נוף לבטון מדכא: בנקסי פותח מלון ומיצג בבית לחם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf