מדינה פלסטינית טובה לבטחון הישראלי
עם תיאום ביטחוני, פירוק מוסכם של חמאס מנשקו ופיקוח משותף בבקעת הירדן - מדינה פלסטינית היא לא איום אלא נכס אסטרטגי. התנגדות הימין אינה בטחונית, אלא אידיאולוגית
כותב אורח: אילן ברוך
באיפיון אויביה, ישראל תמיד נטתה להגדיר את האיום על בטחונה על פי סרגל היכולת הצבאית והטרור. המניע לפגוע בנו נתפש כאקסיומה. אין לתמוה על כך, שכן יכולת צבאית וטרור ניתן לדכא בפעולה או בהרתעה צבאית.
ישראל לעולם תעדיף פתרון צבאי במקום שהדבר אפשרי, ותתעלם באשר לשאלת השפעת המדיניות שלנו על מניעי האיבה נגדנו. שם אנו מוצאים הכחשה גורפת. חמאס מצטייר בתקשורת ובחדרי המלחמה כאחד, כאויב המאיים להשמיד את ישראל בכל מצב. לכן ההתייחסות כלפי האויבים חייבת להיות צבאית גרידא. הייתכן שלא עולה בדעתו של איש במערכת הפוליטית שתפישת הבטחון הישראלית, המתמקדת ביתרון כוחה הצבאי בלבד, היא זו שמעצימה את האיבה?
במערכת הבחירות האחרונה שיננו תועמלני הימין בראשות נתניהו עד כמה מדינה פלסטינית, אם תקום במסגרת מתווה "שתי מדינות לשני העמים", תהווה סיכון קיומי לישראל. הנסיון מלמד, כך נטען, כי כל שטח שפונה על ידינו, הפך בסיס טרור נגדנו: בדרום לבנון, ברצועת עזה.
הימין הציע לציבור הבוחרים השקפת עולם מדינית/בטחונית המשוכנעת בנצחיות הסכסוך. היכן עמדת המחנה הציוני, המבהירה לבוחריו כיצד דווקא העדרה של מדינה פלסטינית מחמירה את מצבנו הבטחוני, ואילו כינונה כתוצאה של הסכם בר-קיימא, תהווה תרומה חיונית לבטחון ישראל? יתרה מזאת, העדרה יחמיר את מצבנו, ולאורך זמן אנו מקטינים את הסיכוי לכינון יחסים מחוללי בטחון בין ישראל לפלסטין?
ממשלת נתניהו היוצאת וזו הנכנסת מקדשות את הסטטוס קוו לשמירת היציבות הבטחונית. לשיטת נתניהו, תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מהגדה המערבית יפקיע מידיה את נכסי הבטחון בשטח, ויעביר אותם לידי ממשלת פלסטין. זו לא תדע לחסום כניסת גורמי טרור כחמאס, דאעש ואחרים. לפיכך, הקמתה של מדינה פלסטינית בעת הזאת חותרת תחת הבטחון של ישראל.
> ממשל אובמה והנושא הפלסטיני: לאן עכשיו?
יש עם מי לעבוד. כוחות הביטחון הפלסטינים, רמאללה (אקטיבסטילס)
ההנהגה הפלסטינית רואה דברים אחרת. היא בחרה בשיתוף פעולה בטחוני כאופציה יחידה לקידום האינטרסים הפלסטינים. הציבור בישראל איננו יודע להעריך את המחיר הפוליטי שמשלמת ההנהגה הפלסטינית. ממשלת ישראל מתכחשת לכך במתכוון. היא לא רוצה להידרש לשאלת התמורה המתבקשת לנוכח שיתוף הפעולה הבטחוני.
אבל האמת היא שניתן לגבש הסדר מדיני העונה על צרכי הבטחון של ישראל והופך מדינה פלסטינית שכנה לנכס אסטרטגי. הממשלה מתכחשת ליתרונות במצב כזה לבטחוננו הלאומי מנימוקים אידאולוגיים ולא מסיבות בטחוניות. נהיר לכל כי הסכם שלום, סיום הכיבוש ומעבר ליחסי שכנות בין שתי מדינות ריבוניות – משמעותם ייבוש מפעל ההתנחלות והסבתו לאחור.
צעדים מעשיים
כינונה של מדינה פלסטינית עצמאית עם יחסי שיתוף פעולה בטחוניים, מדיניים וכלכליים, יעניקו לישראל יתרונות בטחון לא מבוטלים, אשר יתווספו ליתרונות המדיניים המובנים מאליהם. ראשית, סיום הכיבוש יחולל הפוגה מובהקת בעומס הבטחוני השוטף ועל כן גם במשאבים הבטחוניים המושקעים בכפייתו על האוכלוסייה הפלסטינית העוינת, גם אם היא פאסיבית רוב הזמן, המקיימת מזה חמישה עשורים מצב איבה כלפי ישראל. בניין הכח הצבאי והפעלתו ישתנו עם הזמן וישפרו את יכולותינו לענות על האתגרים המאמירים באזורנו.
המענה לחשש מפני כניסת צבא וגורמי טרור עוינים לתחומי המדינה הפלסטינית, או מפני פעילות טרור שתצא משטחה, מצוי באיכות שיתוף הפעולה הבטחוני עם הפלסטינים. שיתוף פעולה זה צפוי להשתפר ללא הכר, מרגע שהצד הפלסטיני יוכל להציגו בפני הציבור שלו כעניין בין מדינות ולא בשירות הכיבוש.
באשר למאבק בטרור, נהיר שכינון מדינה פלסטינית יאפשר לממשלתה לפעול בסמכות למימוש הכלל "מדינה אחת, נשק אחד", בדומה למה שקרה עם הקמתה של מדינות ישראל. פירוש הדבר הוא העברת כל החימוש הפלסטיני לידי גורמי הבטחון הממלכתיים, וחיסול המיליציות השונות.
במסגרת זו יידרש תהליך הדרגתי ומוסכם של הוצאת חמאס והג'יהאד הפלסטיני מהגדרת "ארגוני טרור", ספיגה של חמאס ושאר הארגונים במערך הפוליטי והבטחוני הפלסטיני. הדבר יתאפשר במסגרת "הודנה", הפסקת אש ארוכת טווח לעשרות שנים בין שתי המדינות, עם פיקוח וערבות מדינות מועצת הבטחון של האו"ם.
עם האיומים שיכולים להגיע מהמזרח – מאיראן ועד דאעש – נוכל להתמודד באמצעות השקעה ביציבות הממלכה ההאשמית, ביצור גבולה המזרחי של המדינה הפלסטינית ופריסת כוחות משולבים לאורך בקעת הירדן, בהשתתפות ירדנית, ישראלית, פלסטינית ואמריקנית, על פי הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגי ארוכי טווח.
כל זה ניתן לביצוע, אם הצדדים נכונים ללכת להסכם. כשממשלת ישראל גוררת רגליים, אם כן, הדבר לא נובע מסיבות בטחון אלא בשל ההתנחלות והשאיפה של כוחות חזקים בארץ להשלים את סיפוח המולדת לדורות.
אילן ברוך הוא יועץ מדיני לראשת מרצ, בעבר בכיר במשרד החוץ ושגריר ישראל בדרום אפריקה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
