הימין אחראי ישירות למשבר הבריאות בחברה החרדית
ב-1977, כשעלה לשלטון, כרת הליכוד ברית עם החרדים שמתקיימת עד היום: בתמורה לתמיכה בהתנחלויות, החרדים קיבלו חינוך אוטונומי ומתוקצב וביטול מכסת הפטור לתלמידי ישיבה. מה שקורה עכשיו הוא תוצאה ישירה של הברית הזו
אין דרך מעודנת לומר את זה והאמת שגם אין צורך: הימין שאחראי על הזנחתן ודרדורן של מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה, והרס תהליך השלום עם הפלסטינים ובקרוב אולי גם עם ירדן, וקעקוע סדרי המשטר הדמוקרטי (ליהודים), הוא האחראי למשבר הבריאותי חסר התקדים שפוקד בימים אלו את החברה החרדית.

שליש מהמתנחלים הם היום חרדים. נתניהו עם השר יעקב ליצמן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)
ב-17 למאי 1977 התקיימו הבחירות לכנסת ה-9 שבעקבותיהן ארע ה"מהפך" המפורסם והליכוד עלה לשלטון לראשונה בתולדות ישראל. חלפו להם מספר שבועות לפני שהתברר כי זה לא היה המהפך היחידי שארע בעקבות אותן בחירות: ב-19 ליוני נחתם הסכם קואליציוני בין הליכוד, המפד"ל ואגודת ישראל (שהיתה לשון המאזניים עד הצטרפות ד"ש לממשלה חודשים ספורים מאוחר יותר). עבור אגודת ישראל היתה זו הפעם הראשונה שהצטרפה לקואליציה אחרי עשרות שנים – תפקיד אותו המפלגות החרדיות על גלגוליהן השונים ממלאות כידוע בחיבה ובאדיקות מאז. ההסכם הקואליציוני שנחתם באותו יום היה ארוך בהרבה מכל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עד אז, ולא בכדי: רוב סעיפיו עסקו בקיבוע היבטים שונים הקשורים לסוגיית יחסי דת ומדינה. סוגיה שההסכמים הקואליציוניים עד אז עסקו בה כבלאחר יד.
מכל עשרות הסעיפים שהוקדשו לעניין זה, ראוי להתעכב על שני סעיפים: סעיף 21 שבו נכתב: "ייעשה להשוואת זכויות החינוך העצמאי המעוגן בחוק על כל שלביו, קדם יסודי, על-יסודי, וסמינרים לחינוך ממלכתי, תוך שמירה והבטחת אוטונומיה חינוכית." וכן על סעיף 25 שבו נכתב: "יאופשר לתלמידי ישיבות תיכוניות ומקצועיות להתקבל בישיבות וכמו כן לבעלי תשובה". משמעותו בפועל של סעיף זה היתה ביטול מכסת הפטורים מגיוס של תלמידי ישיבות "שתורתם אומנותם" שעמדה עז אז על 800 בשנה, תוך התניית הפטור שניתן להם משירות בהמשך לימודיהם בישיבה ובהסתלקות ממעגל התעסוקה.
חלפו ארבע שנים, ובעקבות הבחירות בסוף יוני 1981 נחתם הסכם קואליציוני בין הליכוד, המפד"ל, יהדות התורה-אגודת ישראל ותמ"י, שנקודת המוצא שלו היתה ש"כל סעיפי ההסכם הקואליציוני לכנסת התשיעית שרירים וקיימים". הסכם זה שהיה ארוך ומפורט בהרבה מזה שנחתם ארבע שנים קודם לכן, עסק אף הוא ברובו בתביעות החרדים, שמנחם בגין היה תלוי גם הפעם לשם הקמת ממשלתו. סעיף 38 שיקף זאת היטב: "הממשלה תעמיד תקציב פיתוח הולם לישיבות. התקציב לתלמידי הישיבות יוגדל בהתחשב בעלות".
המהלך שביצע אם כן הימין עם עלייתו לשלטון ב-1977, שקיבל חיזוק ארבע שנים מאוחר יותר, היה כפול: מחד, העמקת מימון מערכת החינוך החרדית תוך הענקת אוטונומיה מלאה לראשיה על קביעת תכניה, ומאידך ביטול מכסות בחורי הישיבה שאינם מגויסים לצבא. תוצאותיו ארוכות הטווח של המהלך הזה סוכמו בתמציתיות במאמר שפרסם לפני מספר חודשים דרור פייטלסון ב'דה מרקר': רמת השכלתם של גברים חרדים ושיעורי השתתפותם בשוק העבודה צנחו דרמטית בארבעת העשורים שחלפו מאז 1977. ברור כי מציאות זו היא אשר גוזרת על מאות אלפי משפחות חרדיות תלות מוחלטת בעסקונת הישיבות ובהיררכיה הפנים חרדית. בעקיפין היא גם האחראית העיקרית לשיעורי ההידבקות הגבוהים בקרב הציבור החרדי (קנייבסקי: "הלומדים תורה אין צריכין לשום שמירה").
ומדוע נעתר הליכוד לדרישותיהם התקדימיות של החרדים? בשנים 1977-1984 ממשלות הליכוד היו עסוקות בקידום שני עניינים עיקריים: 1. ביזת אדמות הגדה המערבית לשם הקמתו ועיבויו של מפעל ההתנחלויות, 2. ניהול מלחמות כושלות בלבנון (ב-1978 וב-1982). מימוש אג'נדת "ארץ ישראל השלמה", מהחוף של רפי נלסון בטאבה ועד המארינה של ג'וניה מצפון לביירות, היה תלוי אפוא בשיתוף הפעולה של החרדים שדרשו וקיבלו הרבה מאוד כסף וכוח ממסדי. הנה נתון שמלמד על שאירע באותן שנים בגדה המערבית (בלא מזרח ירושלים): בסוף שנת 1977 היו כ-30 התנחלויות שבהן חיו כ-4,500 מתנחלים. ואילו בסוף שנת 1984 מספר ההתנחלויות עמד על 102 ומספר המתנחלים עמד על יותר מ-35,000.
עם השנים, ככל שהציבור החרדי גדל, הלך וגדל גם הצורך במציאת פתרונות דיור מאסיביים, זולים ונבדלים עבורו, הברית החרדית עם הימין המתנחלי קבלה היבט מיידי וחומרי נוסף: הקמת התנחלויות חרדיות. כיום חיים בעמנואל, ביתר עלית, מודיעין עילית, תל ציון ואגן האיילות כשליש מהמתנחלים. זהו הציר הפוליטי היציב ביותר בישראל מאז שנת 1977.
אחד האנשים שעשה קריירה על הציר הזה הוא בנימין נתניהו.
דרור אטקס חוקר את מדיניות האדמות הישראלית בגדה המערבית ומנהל את ארגון כרם נבות
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית













