למה המנהל האזרחי לא מצליח לתרגם מסמכים לערבית?

כותבת אורחת: נטשה רוט

המנהל האזרחי, הזרוע הביצועית של הממשל הצבאי ששולטת על מעל ל-2.8 מליון פלסטינים בגדה המערבית, הפר שוב את התחייבותו לפרסם את כל הנהלים ומסמכי המדיניות שלו בערבית.

בחודש מאי נזף שופט בית המשפט המחוזי בירושלים בצורה כמעט חסרת תקדים במנהל האזרחי על כישלונו המתמשך לפרסם נהלים אלו, והורה על פרסום כל המסמכים בתוך שישה חודשים ממועד פסיקתו שניתנה ב-3 במאי. את העתירה נגד המנהל האזרחי בדרישה להנגיש את הנהלים בערבית – בהתאם לחוק חופש המידע – הגישה עמותת זכויות האדם "גישה" כבר בדצמבר 2014.

כעת, משחלף חודש וחצי והנהלים טרם פורסמו, הגישה ב-21 ביוני "גישה" בקשה לנקוט נגד המדינה בצעדים לפי פקודת לביזיון בית המשפט. השופט הורה למדינה להגיב עד ה-10 ביולי.

המסמכים שבמוקד העתירה מכתיבים נהלים שמשפיעים על חיי היומיום של פלסטינים בגדה המערבית, כגון הוצאת אשרות עבודה או נסיעה, היתרי כניסה לישראל והגשת בקשות לקבלת טיפול רפואי. פלסטינים המעוניינים לטוס לחו"ל, לבקר קרובי משפחה חולים, לקבל טיפול רפואי למחלות שאן להן טיפול במערכת הבריאות בגדה, להשתתף בחתונות ולחיות במקום זה או אחר כפופים לנהלים אלו ותלויים בהם.

לכן, עבור הפלסטינים הנתונים למשטר הצבאי ולהם מיועדים הנהלים, הגישה למידע בערבית היא קריטית כדי שיוכלו לדעת מהן הזכויות שלהם וכיצד הם יכולים לתבוע אותן. ללא הידע הזה מוצאים את עצמם פלסטינים, במקרים רבים, באפלה, כשהם מנסים לנווט בתוך המבוך הביורוקרטי של הכיבוש.

> למה הרגו את הכלב ענתר?

גבר פלסטיני חוצה במעבר ההומניטארי במחסום קלנדיה. יום השישי הראשון של חודש הרמדאן, 10 ביוני 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

יתרה מכך, אומרת המנהלת המשפטית של עמותת "גישה" ד"ר נעמי הגר, המנהל האזרחי אפילו לא כיבד את את ההתחייבויות שלו עצמו לבית המשפט. "ההליך המשפטי הסתיים בגזר דין חד משמעי ומפורש, לאחר שהמנהל האזרחי התחייב שוב לפרסם את הנהלים הנותרים, אבל נראה שהוא לא הצליח לעשות זאת – לא בערבית ולא בעברית", אמרה הגר למגזין 972+ (מגזין- האח של שיחה מקומית באנגלית). "ביזיון בית המשפט, והזלזול בזכות הציבור לדעת מובהקים במקרה הזה", הוסיפה הגר, בהתייחס לעובדה שב-18 החודשים האחרונים הפר המנהל האזרחי את התחייבויותיו בנושא שש פעמים.

בנוסף, על פי גישה, התרגום של רבים מהנהלים שכן פורסמו בערבית הם קלוקלים, מה שהופך אותם לקשים להבנה. התאריך שמופיע על חלקם הוא מ-2012, ארבע שנים אחורה, כלומר יש סיכוי שהם הוחלפו בנהלים חדשים. אולם אלו אינם זמינים.

ההיגיון הפנימי של הדמוקרטיה

בינתיים ממשיך מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש – הגוף המפקח על המנהל האזרחי, כמו גם על יישום המדיניות הישראלית כלפי עזה) להתגלגל באיטיות לכיוון אוגוסט 2016 – תאריך היעד שהציב לעצמו להשקת אתר מתפקד לגמרי שיחליף את האתר שחדל מלפעול ביוני 2015. אתר זה הוא נשוא עתירה משפטית נפרדת שהגישה עמותת "גישה" ונמצאת כעת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

למרות שאתר האינטרנט שלו אינו מתפקד כבר למעלה משנה, ממשיך המתפ"ש לשמור לאורך כל הזמן הזה על עמוד פייסבוק פעיל שמפרסם בעיקר סטטיסטיקות מוגבלות ונטולות קונטקסט וסיפורים אנקדוטליים שנועדו להדגים כיצד הפלסטינים בעצם מרוויחים מהכיבוש.

אפשר גם אפשר לתהות מדוע החליטו המתפ"ש והמנהל האזרחי לבחור במסלול המשפטי הארוך, היקר, והמביך לעיתים – כאשר המשימות שעל הפרק הן לכאורה פשוטות כל כך. כנראה שאין לכך תשובה אחת חד משמעית, אבל כמו בכל הביורוקרטיות, גם לממשל הצבאי הישראלי – הזרוע הביורוקרטית של הכיבוש – יש היגיון פנימי משלו.

כגוף ממשלתי המתמחה באומנות הנישול והשליטה, למנהל האזרחי יש מטרה ברורה אחת: להכתיב ולשלוט בחייהם של הפלסטינים, בין אם על ידי הפקעת אדמות, הפקעת חופש התנועה, או הפקעה של חופש המידע. וכמו כל מערכת ביורוקרטית, גם המנהל האזרחי בסך הכל מגשים את ייעודו ואף מנציח עצמו. ואולי זה הדבר שהכי מפחיד בכיבוש – הוא מתוכנן כדי לשמר את עצמו ולהתקיים.

ממתפ"ש נמסר בתגובה: "המנהל האזרחי פרסם את כל הנהלים בעברית על פי מחויבותו ובהתאם לתאריך שפסק בית המשפט. בימים הקרובים יפורסמו גם כל הנהלים בערבית".

נטשה רוט היא עיתונאית, עורכת ואקטיביסטית שמתגוררת ביפו. הפוסט פורסם במקור באנגלית בבלוג שלה באתר 972+, ותורגם על ידי יעל מרום.

> בירושלים גם הביטוח הלאומי מציב מחסומים בפני התושבים הערבים