הפגנה מול ביתו של דרעי: "להפסיק להשתמש ברעב ככלי פוליטי"

כמה עשרות מפגינות מהארגונים תרבות של סולידריות, החזית האנושית ושוברות קירות, מחו היום (שני) מול ביתו של שר הפנים, אריה דרעי, ברחוב הקבלן בירושלים, בדרישה לחלוקה הוגנת של 700 מיליון השקלים שהמדינה הקצתה לביטחון תזונתי בצורה של תלושי מזון, שיחולקו על ידי משרד הפנים.

ביום שלישי שעבר הכריז משרד הפנים על זכייתן של העמותות פתחון לב ואשל ירושלים במכרז להפעלת חלוקת תלושי המזון לאוכלוסיות זכאיות. זאת, לאחר שבית המשפט פסל את זכייתה של שופרסל במכרז בתחילת החודש בעקבות עתירה של פתחון לב.

המפגינות מחו על כך שהכסף יחולק על ידי משרד הפנים ולא על ידי משרד הרווחה, שכבר מפעיל תוכנית כזאת בתקציב של 20 מיליון שקל בשנה ופועל לפי מאגר המידע של הביטוח הלאומי.

היו מי שטענו שהעברת התחום ממשרד הרווחה, שמתמחה בו, למשרד הפנים, שזה אינו חלק מעיסוקו בשגרה, משמשת את השר דרעי כתעמולה פוליטית לקראת הבחירות הקרבות. משלטי החוצות שמפרסמת ש"ס לקראת הבחירות עולה כי נושא הסיוע לנזקקים עומד בלב הקמפיין של המפלגה.

בנוסף, המחאה היא נגד הקריטריונים שקבע משרד הפנים לזכאות לתלושי המזון ללא הגשת בקשה מיוחדת, שהם קבלת הנחה בארנונה בשיעור של יותר מ-70%.

לטענת המפגינות, קריטריון הזכאות הזה ישאיר נשים, אנשים ומשפחות רבים שזקוקים לסיוע באופן אקוטי מחוץ למעגל הזכאים וללא תמיכה. מי שחיות בכפרים הלא מוכרים בנגב או שלא קיבלו הנחות בארנונה מסיבות שונות, למשל, יצטרכו להגיש בקשה חריגה כדי לקבל את הסיוע.

נשות תרבות של סולידריות הביאו מצרכים ואלה מהחזית האנושית (לשעבר מצילות המזון) הביאו ירקות מהשוק – והמפגינות ביצעו מעין מיצג של אריזת חבילות מזון, זהות לעשרות אלפי חבילות שחילקו עצמאית למשפחות בשנה החולפת. שתי הקבוצות הן קבוצות עצמאיות שמחלקות מזון לנזקקים מאז תחילת משבר הקורונה. הכוונה היא לחלק את החבילות שנארזו היום מול ביתו של דרעי למשפחות שאינן עומדות בקריטריונים של משרד הפנים.

ממארגנות ההפגנה נמסר: "אנחנו דורשות שהמדינה תפסיק להשתמש בעוני ורעב ככלי פוליטי. לא ייתכן שכבר שנה כולנו יחד, פעילות ומתנדבות, לוקחות את האחריות שהמדינה ממזמן היתה צריכה לקחת, דואגות למזון וסיוע בסיסי לעשרות אלפי אנשים בזמן שחברי כנסת ושרים עם משכורות שמנות וחליפות יקרות אומרים שרעב בישראל זה חרטא ובוחרים למי מגיע ולמי לא על בסיס אינטרסים אישיים.

"אנחנו עדות למדיניות רווחה שרק מחלישה עוד יותר את הקהילות המודרות על ידי המדינה. אנחנו מבקשות להכליל את אוכלוסיית מקבלי קצבאות הקיום ברשימת הזכאים לתלושי מזון. כמו כן, אנחנו דורשות שכל מי שקיבלה תלושי מזון ממשרד הרווחה תקבל תלושי מזון גם עכשיו כשהתוכנית עברה למשרד הפנים".

עו"ד ספיר סלוצר עמראן משוברות קירות אמרה בהפגנה: "הגענו במחאה על החלוקה הלא צודקת של תלושי המזון. למעשה, קבעו קריטריון מגביל לפי הנחה של 70% בארנונה. כל משפחה תקבל בין 2,000 ל-3,000 שקל, סכומים שיכולים לעזור למשפחות. המחאה שלנו באה מתוך זה שהמדינה לא לוקחת אחריות, ואנחנו לא רוצות שאף מקרר ישאר ריק. הדרישה פשוטה: תנו את הכסף לכולן".

דניאל קנטור מתרבות של סולידריות אמרה: "בשנה החולפת חילקנו סלי מזון, אוכל חם וציוד לאוכלוסיות מוחלשות, ורוב האנשים שנתמכים על ידינו לא עומדים בקריטריונים של דרעי. היום ארזנו 50 סלים, והם יגיעו אחרי המחאה למשפחות שלא עומדות בקריטריונים.

אחרי ששרים קראו לטענה שיש רעב במדינה 'חרטא', המדינה התחילה סוף סוף להכיר בבעיה. אבל 700 מיליון שקל זה לא כל כך הרבה למספר המשפחות שנמצאות במצוקה. גם במקרה הזה משתמשים ברעב ככלי פוליטי, ולא מחלקים לכולם באופן שווה".

עו"ד אוהד עמר משוברות קירות אמר: "השאלה היא על איזה מידע מתבסס משרד הפנים. אם הקריטריונים הם הנחה בארנונה, זה מידע שמגיע מעיריות והמועצות, אז איך הם יגיעו לכפרים הבלתי מוכרים, למשל?

"ניקח לדוגמה אישה שגרה במזרח ירושלים ומטופלת ברווחה. היא היתה בתוכנית של תלושי מזון הקודמת, אבל בתוכנית הנוכחית היא לא זכאית כי היא בשכונה שעיריית ירושלים לא מכירה בה. אם היו משתמשים במידע מהביטוח הלאומי כמו בתוכנית הקודמות, היא היתה מקבלת סיוע גם הפעם.

"כמו האישה הזאת, יש עוד הרבה משפחות שמקבלות קצבאות. משפחה בת ארבע נפשות צריכה להרוויח פחות מ-5,700 שקל בחודש כדי לקבל הנחה בארנונה. אם נחבר את הקצבאות קיום והסיוע בשכר דירה, זה עובר את הסכום. לעומת זאת, משפחה של שמונה נפשות צריכה להרוויח פחות מ-12 אלף שקל בחודש, ואין סיכוי שהם יעברו את הסכום הזה. הקריטריון שמבוסס על הנחה בארנונה מטיב עם משפחות מרובות ילדים, ויוצר המון אבסורדים.

"אנחנו לא אומרים לא לחלק למי שמקבל הנחה בארנונה, אלא להוסיף לקריטריונים את מי שמקבל קצבאות קיום. לא יעלה על הדעת שמחלקים תלושי מזון והם לא מקבלים. למדינה יש מידע על מי שחי מתחת לקו העוני ומי מקבל קצבאות, והיה אפשר להתבסס על המידע הזה".