"הם רוצים את יריחו כולה"

הילדים מסתובבים חסרי מעש במתחם הזמני, בזמן שהצעירים עוסקים בבנייה. משפחות פלסטיניות שגרשו מביתן בעקבות הקמת ההתנחלות ביריחו, במתחם זמני שהקימו, 9 בנובמבר 2026 (צילום: אורן זיו)

בשבוע שעבר נכנסו מתנחלים מתנועת נחלה, בגיבוי המועצה האזורית בנימין, לשמונה מבנים בפאתי העיר יריחו, במרחק של פחות מקילומטר ממרכז העיר. זאת הפעם הראשונה מאז הקמת ההתנחלות בחברון שבה מוקמת התנחלות בתוך עיר פלסטינית. המבנים נמצאים בשכונת א-דיוק א-תחתא הנמצאת בשטח C אבל סמוכה מאוד לשטח A.

מתנחלים מתנכלים לפלסטינים באזור הזה כבר כמה חודשים. בפברואר הרסו מתנחלים בדחפור כמה מבתי התושבים בשכונה ואילצו 13 משפחות להתפנות. רק לאחר התערבות הצבא, הורשו המשפחות לחזור ולשקם את בתיהן. בשבוע שעבר נאלצו אותן משפחות להימלט שוב. מאז שהרסו את הבתים בשכונה, ערכו מתנחלים סיורים בשטח ושיטחו את הקרקע. כעת מתברר כי הפעולות הללו היו הכנה להקמת ההתנחלות בעיר.

>> הורסים איפה שבא להם: מתנחלים החריבו שכונה ביריחו

לאחר שהמתנחלים נכנסו למבנים בצוהרי יום רביעי שעבר, החלה התקפה שכללה יידוי אבנים וירי לעבר בתים פלסטינים סמוכים וכן תקיפה של תושבים ופעילי נוכחות מגינה. עם רדת החשכה גברה ההתקפה, עד ש-65 מתושבי השכונה נאלצו להימלט על נפשם. למחרת אפשר להם הצבא לחזור ולקחת מעט ציוד.

מאז אוקטובר 2023 גירשו מתנחלים בגיבוי הצבא עשרות קהילות בשטחי C, כפי שחשפנו בתחקיר שהתפרסם במאי. לאחרונה החלו מתנחלים להקים מאחזים גם בשטחי B ואף בשטחי A, ובמקביל מנהיגי ימין משמיעים הצהרות בדבר ביטול הסכמי אוסלו.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

קראתי והסכמתי לתנאי השירות ולמדיניות הפרטיות וברצוני להירשם לניוזלטר

"'עזה ויריחו תחילה'. כך נזכה לגאול ולהתיישב גם בעזה ובכל חלקי ארץ ישראל", כתבה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית בפוסט שבו בירכה את חברי תנועת נחלה על הכניסה לבתים ביריחו. ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, ציין ביום הכניסה כי "יריחו היא שער הכניסה של עם ישראל לארצו. בהסכמי אוסלו ישראל הפקירה אותה, ואנחנו משלמים עד היום את מחיר הבריחה. היום אנחנו מתחילים להפוך את הכיוון – מפרקים את הסכמי אוסלו במעשים, בית אחרי בית".

המתנחלים טוענים כי רכשו את שמונת המבנים כחוק. המבנים נמצאים על אדמות מדינה, ובעבר הוצאו נגדם צווי הריסה. כעת לא ברור אם הצווים ייאכפו. דרור אטקס מארגון "כרם נבות" ציין כי "הבנייה במקום לא אושרה ועל הנייר הבתים אינם חוקיים. איך קונים בית כזה על אדמות מדינה? אין לכך תשובה. בשנים האחרונות היו באזור הזה המון הריסות ומצויים בו מבנים רבים עם צווי הריסה. מתוך ההיכרות עם המערכת, סביר להניח שכעת לא ייהרסו".

לאחר כניסת המתנחלים פרסמה הרשות הפלסטינית צו – שבוטל בינתיים – המקפיא מכירת בתים לתושבי מזרח ירושלים ולפלסטינים אזרחי ישראל, בעקבות החשד שהבתים נמכרו למתנחלים בתיווכם. שלשום (שני) עצרה הרשות כמה חשודים במעורבות במכירה.

משפחות פלסטיניות שגורשו מביתן בעקבות הקמת ההתנחלות ביריחו ועברו למתחם זמני, 9 בנובמבר 2026 (צילום: אורן זיו)

העקירה החמישית

בצבא טוענים שניסו להניא את המשפחות הפלסטיניות מלעזוב, "ללא הצלחה", ושבכוונתם לפעול למניעת השתלטות יהודית על "הבתים שננטשו". המציאות מספרת סיפור אחר. התושבים הסבירו ל"שיחה מקומית" כי מסוכן להם לשוב, וכי חיילים ומתנחלים מאיישים כעת מחסום בין האזור שבו שוהים המפונים לאזור שבו הוקמה ההתנחלות.

המשפחות, שעברו לשטח A במרחק מאות מטרים מבתיהן, ניסו השבוע להקים מחסות זמניים מלוחות אלומיניום ומאוהלים. הילדים מסתובבים חסרי מעש במתחם הזמני, בזמן שהצעירים עוסקים בבנייה. טנדר ובו מתנחלים רעולי פנים חולף במקום ומרמז על העתיד לבוא.

פאטמה כעאבנה, בת 69, נמלטה מביתה עם משפחתה. "המתנחלים תקפו אותנו כשהיינו בבית. הם הגיעו בטרקטורונים, במשאיות ובמכוניות. יותר ממאה מתנחלים נכנסו והתחילו לזרוק עלינו אבנים. ירו עלינו אש חיה. ברחנו, וקבוצה אחרת נשארה נצורה בבתים המערביים. כשהגענו אליהם, מתנחלים ירו אש חיה, וגם זרקו אבנים מכל צד והרביצו מכות קשות. צבא שלם של מתנחלים, נשק, הכול, חמושים מכף רגל ועד ראש במקלות, באלות. אמרנו לחיילים שיגרשו את המתנחלים, אבל הצבא לא יכול עליהם, הוא מפחד מהם".

משפחתה המורחבת של כעאבנה גרה בח'אן אל-אחמר עד שגורשה משם בהוראת הצבא בשנות ה-80. "זאת העקירה החמישית שלנו", היא אומרת. לדבריה, המתנחלים אינם מניחים למשפחות גם במקום שאליו נמלטו. "הם רוצים את יריחו כולה. זה מהלך לטווח רחוק, הממשלה נותנת להם יד חופשית, גיבוי לעשות ככה. הם באים חמושים ואם מישהו מדבר איתם, יורים בו. אסור לדבר".

תושבת נוספת בשנות ה-30 לחייה, שגורשה מביתה, אומרת: "אי אפשר לחזור לבתים שלנו, לא נחזור לסכנה. גם למקום החדש שלנו הם מגיעים. בינתיים רק מסתובבים פה, אבל בעוד כמה ימים הם יתקפו. הם לא מבדילים בין שטח C ל-A (לשם נמלטו המשפחות, א"ז). הם באים לכל מקום".

על מאורעות יום רביעי בשבוע שעבר היא מספרת: "ישבתי בבית שלי, שמענו רעש חזק, כמו מכות של אלות. פחדתי וברחתי עם הילדים לדודה שלי. הם ירו, הרביצו וזרקו עלינו אבנים גדולות. אלמלא פעילי השלום, היו הורגים אותנו".

הם באים חמושים ואם מישהו מדבר איתם, יורים בו. אסור לדבר". משפחות פלסטיניות שגורשו מביתן בעקבות הקמת ההתנחלות ביריחו, 9 בנובמבר 2026 (צילום: אורן זיו)

איתמר שפירא, פעיל בארגון UCPIP ("הגנה אזרחית בלתי אלימה בפלסטין"), הותקף באותו יום בידי מתנחלים ונפצע בראשו. כמו כן נגנבו ממנו שני טלפונים ניידים. על הרקע לכניסת המתנחלים אומר שפירא: "מאז פברואר מתנחלים הגיעו מכיוון מאחז ארמונות החשמונאים, שהוקם בתחילת המלחמה, אל בתי משפחות שבט הכעאבנה. בתקיפה אחת בפברואר הם הרסו הרבה מבנים. חלק מ-13 המשפחות נותרו חסרות בית ואחרות עם בתים שבורים. אחרי שהבתים נהרסו, הם המשיכו להיכנס כל כמה זמן, גנבו טרקטור, כלי עבודה, זרקו אבנים. ביום שאחרי הבחירות הם ירדו במבצע גדול מההר ותפסו ארבעים דונם במרחק של 200 מטר מבתי משפחות כעאבנה. הם גידרו אותם ולא אפשרו לתושבים שיש להם בתים בתוך האזור המגודר להיכנס. אחרי כמה ימים הם נכנסו לבית בתוך שטח A. למחרת התחילו הצקות רציניות יותר, וביום רביעי כבר היתה ההשתלטות על הבתים".

על ההתקפה הוא אומר: "הותקפנו על ידי חמישה-שישה מתנחלים. אחרי שקיבלתי הרבה בעיטות בראש שחררתי את הטלפון והם לקחו אותו. כשחזרתי לחפש פעילה שהלכה לאיבוד, תפסו אותי שוב, לקחו את הטלפון השני שהיה לי והרביצו לחבר שניסה להגן עליי. בזמן שהשאר מרביצים לי וצועקים שזה שטח פרטי שלהם, שהם קנו אותו, הגיעו שני מתנחלים בג'יפ שנראו כמו הגמ"ר ואיימו עליי בנשק".

המציאות בשכונה המערבית משתנה מדי יום. בשטח הוקמו מחסומים חדשים, רעולי פנים מפטרלים בשכונה והצבא עורך חיפושים בכלי רכב. "ביום שאחרי הם כבר השתלטו על כמה שדות באזור וגירשו עוד משפחות", אומר שפירא. "הרבה אנשים לא מסוגלים להגיע לבתים ולאדמות שלהם. זה לא רק 13 המשפחות".