newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איכות ההוראה מידרדרת, אבל זה לא קשור להישגי התלמידים

מבחני פיזה מגלים שכמעט בכל פרמטר, איכות ההוראה בישראל נמוכה מהממוצע במערב ונמצאת בירידה. אבל אותם מבחנים לא מצאו קשר בין איכות המורים להישגי התלמידים. את התשובות צריך למצוא במקום אחר

מאת:

תלמידים בישראל, ועוד יותר מהם מנהלי בתי הספר, מעריכים את המורות והמורים מתחת לממוצע הערכת המורים במדינות ה-OECD. עם זאת לא נמצא קשר בין מדדי הערכת המורים לשפה בכיתות ט'-י' לבין הישגי התלמידים בקריאה במבחן פיזה האחרון. הקץ לקלישאות: השפעת איכות ההוראה על הלמידה אינה ברורה, אין הסבר פשוט לתופעות מורכבות, וממילא השפעת בית ההורים גדולה לאין שיעור מהשפעת בית הספר.

מה תגידו על זה: מחצית מתלמידי ישראל לומדים בבתי ספר שבהם המנהלים דיווחו שהמורים נעדרים משיעורים בהיקף הפוגע בלמידה. ולמרות שהמנהלים חושבים שזה פוגע בלמידה, לא נמצא כאמור קשר בין היקף ההיעדרויות לפי דיווחי המנהלים לבין הישגי התלמידים. למידה היא עניין מורכב, והתקווה של אנשי עסקים ומינהל, יועצים ארגוניים ופוליטיקאים להכניס את החינוך למסגרות פשוטות אינה מחזיקה מים. שחררו את החינוך מהניהול!

לפי דעתם של מנהלי בתי הספר, יותר משליש מהתלמידים לומדים אצל מורים שלא מתאימים לצרכים שלהם. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)

הדברים שאציג מובאים בחלק השלישי של דוח פיזה לשנת 2018, בפרק 6 אודות התמיכה של המורים בלמידה כפי שהיא נתפסת בעיני התלמידים, ובפרק 7 אודות ההתנהגות המקצועית של המורים כפי שהיא נתפסת בעיני מנהלי בתי הספר. (משום מה, משרד החינוך תרגם לעברית ופרסם רק את החלק הראשון בדוח – התוצאות במבחני שפה, מתמטיקה ומדעים).

מנהלי בתי הספר לא מחזיקים ממורי ישראל

מנהלי בתי הספר התבקשו להתייחס לחמישה היגדים המייצגים התנהגות מורים: המורים אינם מתאימים עצמם לצרכים האינדיבידואלים של התלמידים, המורים מחסירים שיעורים (היעדרויות), המורים מתנגדים לשינויים בדרכי ההוראה, המורים מפגינים קפדנות יתר כלפי התלמידים, והמורים אינם מכינים עצמם כנדרש לשיעורים. המנהלים נשאלו באיזה מידה התנהגויות אלה מתרחשות בבית הספר בהיקף שמעכב ופוגע בלמידה.

תשובות המנהלים מוצגות לפי היקף שיעור התלמידים, הלומדים בבתי ספר שבהם המנהלים מסכימים במידה רבה או רבה מאוד לכל אחד מההיגדים. התוצאות אינן מחמיאות. על פי דעת המנהלים, יותר משליש מהתלמידים בישראל (35.4 אחוז) לומדים אצל מורים שאינם מתאימים עצמם לצרכים של התלמידים. כמעט שליש (30.1) לומדים אצל מורים המתנגדים להכנסת שינויים בבתי הספר, רבע מהתלמידים (22.7 אחוז) לומדים אצל מורים שאינם מכינים עצמם מספיק לשיעורים, וחמישית (19.9 אחוז) לומדים אצל מורים שעל פי דעת המנהלים קשוחים מדי עם התלמידים. בכל המדדים האלה הערכת המנהלים את המורים בישראל נמוכה מהממוצע של מדינות OECD.

הנתון שבו ישראל בולטת לרעה במיוחד נוגע להיעדרויות מורים. על פי דיווחי מנהלי בתי הספר, קרוב למחצית התלמידים בישראל (46.4 אחוזים) לומדים אצל מורים שנעדרים מהשיעורים בצורה הפוגעת במידה רבה או רבה מאוד בלמידה. זהו נתון הגבוה פי שניים וחצי מהערכת המנהלים בממוצע המדינות.

איכות ההוראה נסוגה עם השנים – אבל ללא קשר להישגים

יש עוד חדשות רעות: בכל חמשת המדדים חלה התדרדרות בהערכת המנהלים בישראל את מוריהם בהשוואה לשנת 2015. לא סתם התדרדרות. בשלוש השנים האחרונות אחוז התלמידים הלומדים אצל מורים שהתנהגותם עלולה לפגוע בלמידה גדל ב-12 אחוז בקרוב, בעוד שבממוצע המדינות הוא גדל בשני אחוזים בלבד! הערכת של המנהלים את המורים הורעה בישראל מאז שנת 2015 פי שישה מאשר בממוצע המדינות.

בממוצע המדינות נמצא שהמנהלים מעריכים את המורים בצורה טובה יותר בבתי ספר המשרתים אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית, בהשוואה לבתי ספר של אוכלוסייה חלשה. כמו כן, נמצא שהמנהלים מעריכים את המורים טוב יותר בבתי הספר של המרחב הכפרי מאשר בבתי הספר בערים הגדולות. בשני מדדים אלה – לא נמצא קשר כזה בישראל. המנהלים מעריכים את התנהגות המורים בצורה דומה בפריפריה הגיאוגרפית ובערים, וכן בפריפריה החברתית ובקרב השכבות המבוססות.

מעניין במיוחד שלא נמצא קשר בין הערכת המנהלים את המורים לשפה לבין הישגי התלמידים במבחן השפה. בישראל, כמו גם ברוב המוחלט של המדינות שהשתתפו במבחני פיזה, "הממצאים מלמדים שממוצע הציון בשפה של תלמידי מדינה אינו קשור לשיעור המנהלים שמדווחים שהלמידה של התלמידים מעוכבת בשל התנהגות המורים" (עמוד 114 בדוח).

התמיכה של המורים כפי שנתפסת בעיני התלמידים

התלמידים התבקשו להעיד על היקף הסיוע הלימודי שהם מקבלים מהמורים בשיעורי שפה, בארבעה היגדים: המורה מגלה עניין בכל אחד מהתלמידים; המורה מעניק סיוע בהוראה לתלמידים המתקשים; המורה עוזר לתלמידים בלמידה; והמורה ממשיך בהוראה עד אשר התלמידים מבינים את הנלמד. לגבי כל היגד התבקשו התלמידים לציין את מידת הסכמתם במונחים של תדירות: לא קורה אף פעם, קורה מדי פעם, קורה בשיעורים רבים, וקורה בכל השיעורים.

בנפרד נשאלו התלמידים לגבי התמיכה הרגשית שהם מקבלים מהמורים, בשלושה היגדים: המורה גורם לי להרגיש בטוח ביכולת שלי להצליח בלימודים; המורה מקשיב לדעתי באשר ללמידה; אני מרגיש שהמורה מבין אותי. קבוצת שאלות נוספת נגעה למשוב שהתלמידים מקבלים ממוריהם, בשלושה היגדים: המורה מעניק לי משוב לגבי החוזקות שלי בתחום השפה; המורה מסביר לי באיזה תחומים אני צריך עוד להשתפר; המורה מסביר לי כיצד אני יכול לשפר את הישגי.

בכל המדדים המורים בישראל קיבלו הערכה נמוכה או דומה להערכה הממוצעת במדינות OECD. כאן צריך לבחור על איזה חצי כוס מתבוננים. מצד החיוב (המוצג בתרשים), יותר משני שליש מהתלמידים בישראל מדווחים כי לרוב או תמיד המורים תומכים בהם במישור הלימודי ובמישור הרגשי. מצד השלילה צריך להזכיר ששמינית מהתלמידים (כ- 12.5 אחוזים) ציינו כי לא קרה אף פעם שהמורה שלהם לשפה גילה עניין בתלמידים, סייע להם לפי הצורך, הקשיב לעמדותיהם או השאיר בהם את ההרגשה שהוא מבין אותם.

מעניין שבתחום השאלות השלישי – מיומנות המשוב של המורים לתלמידים – קיבלו המורים בישראל ובכלל המדינות הערכה נמוכה יותר מאשר בהיגדי התמיכה הלימודית והרגשית. רק שליש מהתלמידים בישראל ובממוצע המדינות דיווחו כי המורים מעניקים להם משוב על החוזקות שלהם (ראו תרשים). אחוז דומה (32.6 אחוז) מהתלמידים ציינו כי לא קיבלו משוב כזה מעולם!

זהירות במסקנות – עולם מורכב לפניך!

בדומה לדברים שהוצגו לעיל, בישראל לא נמצא קשר בין טיב הערכה של התלמידים את התמיכה הלימודית והרגשית של מוריהם לשפה, לבין ההישגים במבחן השפה של פיזה. למעשה עבור אחת השאלות נמצא בישראל קשר שלילי: ככל שיותר תלמידים דיווחו שהמורה מגלה עניין בכל תלמיד, כך הציון בקריאה היה נמוך יותר.

ההסבר האפשרי לתופעה קשור לפערים הכלכליים בישראל. במחקר נמצא שתלמידים בבתי ספר ביישובים מוחלשים מבחינה כלכלית בכל העולם, דיווחו כי המורים קשובים ומסייעים להם יותר מאשר תלמידים ביישובים חזקים כלכלית. אנחנו יודעים שתלמידים מרקע כלכלי נמוך מגיעים להישגים נמוכים יותר, ולכן נוצר הקשר בין תמיכה גבוהה מצד המורים לבין ציונים נמוכים.

נראה לי שהשורה התחתונה הנדרשת היא זהירות וצניעות. אי אפשר להסביר הישגים של תלמידים רק על פי משתנה זה או אחר. הקלישאה לפיה איכות ההוראה קשורה להישגים היא עמדה או דעה, ולא עובדה! אנחנו מנסים להכניס את העולם המורכב של חינוך, למידה והתפתחות בני האדם לתוך מסגרות פשוטות של יחסי פעולה ותוצאה. אחרי הכול צריך לזכור שמיליארדי השקלים של תקציב החינוך וכל מבחני הבקרה עוסקים במה שקורה בבית הספר, בשעה שידוע לכול שהשפעת בית ההורים על התלמידים גבוהה יותר. כלומר, גם הפוסט הזה עוסק במה שרואים מתחת לפנס ולא במציאות השלמה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf