הביטחון התזונתי בישראל מידרדר, ואיש אינו מטפל בסוגיה

מי אחראי לביטחונם התזונתי של אזרחי ישראל? מרכז חלוקת מזון לקשישים בדרום תל אביב, בנובמבר 2024 (צילום: דור פזואלו / פלאש90)

בתחילת השבוע פורסם דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024 של הביטוח הלאומי. בהודעת הביטוח הלאומי על הפרסום נכתב: "למעלה מרבע ממשקי הבית בישראל חיים באי-ביטחון תזונתי שהם כ-2.8 מיליון נפשות, מתוכם למעלה ממיליון ילדים. למרות השיפור הקל מ-2023, הפערים נותרו עמוקים". המסר הוא שהמצב קשה, אבל משתפר.

בכלי תקשורת רבים התייחסו לממצאים הקשים, אך נמנעו מבחינת ממדי השיפור הקל וסיבותיו. סביר להניח שהשיפור לעומת 2023 נבע מכך שב-2024 תושבים רבים מהדרום ומהצפון פונו לבתי מלון, שם קיבלו ארוחות באופן סדיר. כמו כן, ארגוני חברה אזרחית רבים התגייסו וחילקו ארוחות רבות למפונים ולאחרים, והמיזם לביטחון תזונתי הורחב מעט.

ובכל מקרה, בחינת דוחות הביטחון התזונתי שפורסמו לפני 2023 (ב-2023 לא פורסם הדוח) מגלה תמונה הפוכה. דוח הביטוח הלאומי ל-2021, למשל, מראה שבשנה זו 16.2% מהמשפחות חיו בחוסר ביטחון תזונתי – לעומת 27.1% ב-2024; 1.64 מיליון נפשות חיו בחוסר ביטחון תזונתי ב-2021 – לעומת 2.78 מיליון ב-2024; 665 אלף ילדים חיו בתנאי חוסר ביטחון תזונתי – לעומת 1.03 מיליון ב-2024; ו-42.4% מהמשפחות הערביות חיו בתנאים כאלה ב-2021 – לעומת 58% ב-2024. נתונים אלה מצביעים על הידרדרות קשה וכואבת של מצב הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל.

אנשי המחקר של הביטוח הלאומי מציינים ש"בשנת 2024, שיעור גבוה ממשקי הבית בישראל חיו באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות: הן בשל היעדר גישה סדירה לכמות מזון מספקת והן בשל אי-יכולת כלכלית של משק הבית לממן מזון שאינו מזיק לבריאות". נשאלת השאלה – מי אחראי לביטחונם התזונתי של אזרחי ישראל? מי אחראי על הסיבות הכלכליות שנמנו בדוח, על חוסר הגישה הסדירה למזון ועל חוסר היכולת הכלכלית לממן מזון בריא?

אחריות היא נושא מורכב, ונשיאה באחריות היא עניין חברתי-פוליטי חלקלק. מקובל לחשוב שהממשלה בכלל, ובפרט השרים שהכלכלה והרווחה נמצאות בתחום עיסוקם, אמורים להיות האחראים לנושאים אלה. למשל שרי האוצר, הרווחה והביטחון החברתי, החקלאות וביטחון המזון, השוויון החברתי – וראש הממשלה, שיושב בראש הקבינט החברתי-כלכלי.

נתוני הביטוח הלאומי מצביעים על התרחבות חוסר הביטחון התזונתי ועל עלייה במספר האזרחים הרעבים, אבל הגופים שאמורים לטפל בבעיה אינם מתפקדים. אין שר רווחה, כי ש"ס מחכה לחוק גיוס. ובכל מקרה, שר הרווחה האחרון, יעקב מרגי, לא ממש תמך ב"מועצה הלאומית לביטחון תזונתי" – שמאז תום המנדט שלה בחודש מאי לא מונו בה יו"ר וחברים חדשים. אין שר עבודה, מאותה סיבה שבגינה אין שר רווחה. אין מנכ"ל לביטוח הלאומי, שאמור לתת קצבאות שיבטיחו ביטחון תזונתי לנתמכיו. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', עוסק בעיקר בתפקידו כשר במשרד הביטחון ומתמקד בקידום ההתנחלויות. ושר החקלאות וביטחון המזון, השר אבי דיכטר, אינו עוסק בביטחון תזונתי אלא בהבטחת מקורות מזון.

הגדילה לעשות השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן, שלמרות הצלחותיה של תוכנית החומש למגזר הערבי בקידום הכלכלי ובשילוב נשים בתעסוקה, בחינוך ובאקדמיה, מקדמת החלטה לביטול חלקים מתוכנית החומש ולהעברת תקציביה למשטרה. בזאת היא מחבלת בתוכניות לקידום נשים ובניסיון לשנות את המצב הלא-שוויוני שבו 58% מהמשפחות הערביות בישראל חיות בחוסר ביטחון תזונתי. ראוי גם לציין שהקבינט החברתי-כלכלי, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמעט ואינו מקיים פגישות.

ב-2014, לפני יותר מעשור, פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת על פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי. המבקר כותב: "חדלונה של הממשלה בתחום קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא באוכלוסיות הנזקקות ביותר […] גיבוש מדיניות ממשלתית כוללת והקצאת משאבים סבירים בדרך נבונה יכולים לתרום לצמצומה של תופעה חמורה זו". ב-2025 המצב לא השתנה, והמלצות המבקר לא קודמו. ראש הממשלה, שרי האוצר, הרווחה, ביטחון המזון, השוויון החברתי ושאר שרי ממשלת ישראל האחראים לביטחון התזונתי, לגישה סדירה לכמות מזון מספקת, ליכולת כלכלית של משקי הבית לממן מזון שאינו מזיק לבריאות, מוכיחים לנו השכם והערב שאחריות על כישלונות היא מושג עמום בשיח הפוליטי.

התשובה לשאלה מי אחראי לחוסר הביטחון התזונתי של רבים כל כך מאזרחי ישראל ברורה ומוחלטת: ממשלת ישראל, שאמורה להיות אחראית לביטחון התזונתי של אזרחיה, אינה דואגת לביטחון התזונתי של האוכלוסיות המוחלשות במדינה ואינה מקדמת אותו. מה שהיה לפני דוח המבקר הוא שימשיך להיות, כל עוד ממשלות ישראל עסוקות בחלוקת שלל קואליציוני ולא בקידום שוויוני של הביטחון התזונתי לכלל האזרחים. אם נסתמך על נתוני השטח של ארגוני חלוקת המזון, נתוני העוני, עליית יוקר המחיה וחוסר ההתייחסות הממשלתית, סביר להניח שדוחות הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי לשנים הבאות (אם שר העבודה יאפשר לפרסם אותם) יעידו על כך שחוסר הביטחון התזונתי רק ממשיך לגדול.

ד"ר ישי מנוחין הוא מנהל התוכנית בישראל של מזון – תגובה יהודית לרעב