כל העם דגלים דגלים

אתמול בלילה, אחרי הפתיחה כאן בוואימר, דברנו לכמה דקות על דגלים וסיפרנו סיפורים. הקטליזטור היה המונדיאל ודגלי הענק של גרמניה על מכוניות. חמישה סיפורים. הסיפורים הם בעיקר על שני צדדים בכל סכסוך שמתרגשים מדגלים. אלו ששורפים ואלו שמזדעזעים.

1. במונדיאל הקודם, בחור תורכי בקרויצברג הניף את הדגל הגרמני הגדול ביותר על הבניין בו הוא גר. פעילי שמאל הגיעו לשרוף את הדגל ונתקלו בדילמה.

2. כשנפלה החומה בגרמניה, באותו רגע, גם נמיביה לקחה עצמאות מדרום אפריקה. לנימיביה היסטוריה עם גרמניה, הגרמנים רצחו שם במין ג'נוסייד אלפי נמיבים ויש היסטוריה של קולוניאליזם בין שתי המדינות. תושבי מזרח גרמניה, עם טלוויזיות שחור לבן, לא הצליחו להבדיל בין דגלי העצמאות של נמיביה ושל גרמניה בנפילת החומה.

3. רק לפני כמה חודשים, מצרים שרפו לראווה את דגל תורכיה ברחוב. מי שהתלונן על כך היו בעיקר תוניסאים. המצרים התבלבלו בין הדגלים ושרפו בטעות את הדגל התוניסאי וקראו קריאות נגד ארדואן.

4. לפני שהגעתי ללוב, העובדה הכי מעניינת שהייתה קשורה ללוב, הייתה הדגל הירוק. הדגל היחיד בעולם בלי שום אלמנט ויזואלי. רק ירוק. כמו פעם. אדומים נגד צהובים. ורוד פוקסיה נגד בורדו. היום, אחרי ההפיכה, הדגל השתנה ליותר סטנדרטי.

5. בבני ברק נמצאת ישיבת פוניבז'. היא היתה פעם בפולין וכשהייתה שם, ראשי הישיבה נהגו לנופף בדגל הפולני ביום העצמאות הפולני או בחג פולני אחר. כשהגיעו לישראל, החליטו ראשי הישיבה לא לחרוג מהמנהג ונופפו בדגל הישראלי ביום העצמאות. התלמידים התנגדו באמצעות פשקווילים שמילאו את הרחבה, אך ראשי הישיבה התעקשו. אין שום קשר לסנטימנטים למדינה, כמו בפולין, כך בישראל. לאחר שתלמידים ניסו להוריד בכוח את הדגל, התבקשו שני עובדים פלסטינים מהמטבח לשמור על הדגל.