יוסי שריד, השמאלני המרגיז האחרון
יוסי שריד היה אולי הפוליטיקאי האחרון בשמאל היהודי שבאמת עורר רגשות עמוקים של כעס בקרב מתנגדיו, שהצליח להתסיס את מיצי הקיבה שלהם, שהרתיח את דמם, שהפך כמעט לסוג של סמל ברמת השנאה שעורר. אני אומרת את זה לגמרי לזכותו. היום, השמאל היהודי הוא כל כך אפור, מנומנם ומתמרכז עד שהוא במקרה הטוב מעורר חמלה דקה, בוודאי שלא שום דבר שמתקרב לעוצמת ההתנגדות ששריד הצליח לחולל.
שמעון פרס היה פעם הסמל הזה לשנאת השמאל המפא"יניקי, אבל מסיבות אחרות לגמרי. וגם אריק שרון הצליח לעשות בערוב ימיו את המהפך הזה מסמל דמוני לסבא חביב, קצת כמו שריד שאמנם המשיך לכתוב רשימות מרות וממורמרות עד יומו האחרון ולהשחיז מילים נגד המחנה האידאולוגי המתנגד, אבל עשה זאת בנינוחות האולפנים של גלי צה"ל מול הדוד הדתי החביב מנחם הורביץ, ובחממת עיתונו, "הארץ".
לא הסכמתי כמעט לאף מילה של שריד – לא פוליטית, ודאי לא באופן שהסתכל על החברה הישראלית, אבל מותו מעורר געגועים עזים לימים בהם השמאל היהודי היה מספיק תקיף כדי להעמיד סמלים כמוהו. יהי זכרו ברוך.
> כשהרצוג ונתניהו באותו צד: מערכת הביטחון, האופוזיציה שלא הכרתם
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
