הסלמה בצפון: התזמון הדפוק של בנימין נתניהו

אדרנלין זה חתיכת דבר. הוא משתחרר בגוף כהרף עין, ואז הולך ונעלם לאיטו, מתפוגג לאורך זמן. בגוף האומה, זה יכול לקחת שלושה עד ארבעה חודשים.

ראש הממשלה הוא גם הדילר שבונה על ההתמכרות של החברה הישראלית לאדרנלין שבמלחמה. בגלל יכולתו לשתק את המוח ולתת לפחדים לשלוט, ביבי צריך שיהיה כמה שיותר אדרנלין בדם שלנו כשאנחנו ניצבות מול הקלפי. שהרי הוא יודע שאין לו ממש שום דבר להציע חוץ מפחדים (או כמו שהוא ניסח את זה: "מי יענה לטלפון האדום?").

בבחירות האחרונות, של ינואר 2013, עוד היו מורגשות השפעות האדרנלין ממבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012. בבחירות שלפניהן, בפברואר 2009, ריח הדם עוד היה טרי מעופרת יצוקה בדצמבר-ינואר, והניצחון שלו על פרס במאי 96' גם הוא היה פחות מחודש וחצי אחרי ענבי זעם בלבנון. למעשה, לאורך הקריירה שלו, ביבי ניצח רק בבחירות שהושפעו ישירות מהפחדים וההקצנה שאחרי עימות צבאי משמעותי שכלל טבח ופגיעה נרחבת באזרחים.

אלא שהפעם, נקלע ביביהו לבעיית תזמון רצינית. נדפק לו הטיימינג: הטבח העונתי בעזה הסתיים כבר בסוף אוגוסט, והבחירות רק באמצע מרץ! אפילו אחרי כזה מרחץ דמים חסר תקדים, הדופק חייב להתאזן מתישהו.

אין ברירה, אמר בלבו הפירומן, חייבים שמשהו יבער. עוד רגע בחירות, ובעיני הבוחרים אין סימן לדם! הלך והתנקש בגנרל איראני וכמה מפקדים של חזבאללה בסוריה. אין כמו חזבאללה ואיראן לשלהוב ההמון.

ואכן, התגובה לא אחרה לבוא. בצירוף פתק קטן שאומר "באמת שאין לנו זמן וכח אליכם, אנחנו שקועים עד הצוואר במלחמה בסוריה, אבל לא השארתם לנו ברירה אלא להגיב. נקווה שעכשיו תרגיעו".

האם ביבי יסתפק עכשיו בכמה הפצצות סמליות וזהו? או שתהיה לנו כאן פלישה שישית (!) ללבנון? ובעיקר, כמה ילדים לבנונים יצטרכו לשלם בחייהם על הפאק בתזמון של ביבי, שאיחר בקביעת הבחירות, או הקדים לשפוך את דמם של הילדים העזתים?

> הרצוג, אם אין אופוזיציה ואין קואליציה – למה אתה רץ?