הצלחת המשותפת היא ניצחון האהבה על השנאה

הרשימה המשותפת אולי לא תציל את ישראל מעצמה, אבל היו לה כמה הישגים מרשימים ביותר בבחירות. היא הראתה לפלסטינים אזרחי ישראל שאנחנו עם שיכול להתאחד סביב מטרה אחת, הכניסה ארבע נשים ערביות לכנסת, נתנה בית ללא-מפלגתיים וחיזקה את השותפות עם השמאל היהודי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בבוקר שאחרי הבחירות התעוררנו לישראל לא בדיוק חדשה. כל אזרח ערבי מכיר על בשרו, מאז קום המדינה, את התשתית המוסרית שעליה היא קמה, ואת המחיר הכבד ששילם העם הפלסטיני על עוולות האנטישמיות והשואה שלא הוא ביצע.

מאז ועד היום ישראל לא הפסיקה לפגוע באזרחיה הערבים – לדכא אותם, לנשל אותם מאדמותיהם וזכויותיהם, ועל הדרך לנסות להנדס את מחיקת זהותם הפלסטינית, עם חוקי הלאום והאזרחות ועוד. מסלול הפיוס שהחברה הערבית עשתה בין הזהות הפלסטינית לאזרחות הישראלית אמנם מתמשך, אך ככל שהוא נעשה יציב ואיתן יותר – המתקפה הממסדית מתעצמת.

ארוע של הרשימה המשותפת בתל אביב, 23 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ארוע של הרשימה המשותפת בתל אביב, 23 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

בכל פעם כשנדמה לנו שהגענו לשפל ערכי, ממשלות הימין הקיצוני מפתיעות עם שפל חדש שלא הכרנו – של הסתה, אפליה ומחיקה, וגוררות את היהודים לנורמליזציה של הגזענות. ואכן, תוצאות הבחירות הראו לנו את ההיקף הרחב של הגזענות בחברה היהודית בישראל, שצעדה עוד צעד לכיוון יציאה מארון הדמוקרטיה החונק. יותר מזה, התוצאות הפעם הראו שגם עם השחיתות אפשר לחיות בשקט מופלא.

אך בינתיים, מתחת להריסות שהשאירה התנועה הציונית צמח לו העם הפלסטיני מחדש – עם ד.נ.א משודרג. בנוסף לפלסטינים שנמצאים תחת כיבוש, הפליטים ועוד, יש פה כנראה זן אחר.

העם הפלסטיני הזה מצא לו מנהיג – רופא ערבי, שאפתן וחדור אמונה שהמדינה הזאת ניתנת בכל זאת לריפוי כלשהו. לפני שהחולי יחלחל גם לבני עמו, הוקם עבורו צוות חירום להצלה ושיקום, שמורכב מקורבנות המפעל הקולוניאליסטי הזה – ארבע המפלגות הערביות בסיוע של כמה קולגות יהודים שלא אבדה תקוותם. לצוות הזה קראו בוועדת התיאום והפיוס "הרשימה המשותפת".

donate

הסבב הנוכחי של השנאה היה רווי מדי. כולם נגד כולם. הטינופים העדתיים, האליטיזם הלבן, ההדרה והדה לגיטימציה לא רק נגד הפלסטינים הותירו את הרשימה המשותפת לבד במערכה, כמעוז האחרון של המורל הלאומי החולה שנלחם על הדמוקרטיה הבסיסית.

המשימה נראתה לכולנו, התומכים, גדולה מדי וסבוכה מדי, ובעלת סיכויים קלושים להצלחה לאור הצונאמי הפאשיסטי שמתרחש מסביב. אבל לצוות ההצלה – שבעצמו היה על הכוונת – לא היו הרבה ברירות, ומי שעמד בראש התעקש להמשיך את המסע.

שעה לפני סגירת הקלפיות, נאם המשורר מוחמד עלי טאהא במטה המשותפת, וצעק מדם ליבו: "המערכה היא על הקיום שלנו. נהיה ונחיה או לא נהיה וניכחד. לכו להצביע!

"أيها الناس، أين المفرُّ؟! والبحر من ورائكم والعدوُّ أمامكم، إلاَّ الصدق والصبر, انتم كالأيتام على موائد اللئام" – "אנשי ובני עמי, על האי הזה אין לאן לברוח. הים מאחוריכם והאויב בפניכם. יש לכם רק את צדקת הדרך והסבלנות. חייבים להילחם בידיים. אתם כמו יתומים מסביב לשולחן האכזריים. מחייתכם תיקחו בחמש אצבעותיכם" – ציטט עלי טאהא את הנאום המפורסם של מנהיג צבא האסלאם שכבש את אנדלוסיה, טארק בן זיאד, שעמד על חוף האי מול הצבא הקטן והמותש שלו ומול צבא גדול ומצויד, והחליט בנחישות להמשיך. חבל שמשה רבנו לא היה שם כדי לסייע לעם היהודי עם נס מאלוהים כרגיל, כמו קריעת הים, מעבר תת-קרקעי או משהו בסגנון.

שלט בחירות של הליכוד בכפר קאסם, 25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

שלט בחירות של הליכוד בכפר קאסם, 25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ההשוואה הזאת היא אולי קצת דרמטית ואמוציונלית, אבל האסטרטגיה עבדה. השעות האחרונות של ההצבעה הביאו עשרות אלפי קולות לרשימה המשותפת. באמת יש לנו רק את עצמנו וצדקת דרכנו.

הרשימה המשותפת לא תציל את ישראל מעצמה ומהחולי שלה, ותוצאות הבחירות הראו את זה שוב. אך הצלת וחיזוק החברה הערבית ומה שנותר מהשמאל היהודי נראות כמו מטרות משמעותיות ובנות השגה, יותר מאשר החלפת שלטון הימין וקידום המהפכה השלטונית עבור עם שלא רואה באזרחים הערבים שותפי גורל.

זאת היתה אולי הבטחת הבחירות השאפתנית ביותר שהבטיח יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, לבוחריו – בנוסף לביטול עסקת המאה (קטן עלינו). בינתיים, המשותפת מצליחה רק לתקוע את הגלגלים של מרכבת נתניהו, והשמאי עדיין לא קבע שהיא טוטל לוס. עד שם הדרך עוד ארוכה.

לא רק לעמוד ביחד – להיאבק ביחד

עם פרסום תוצאות המדגמים – שהעניקו למשותפת 14-15 מנדטים ובו זמנית הראו שהימין התחזק – התבדחתי עם חברות במטה המרכזי של המשותפת שהרופא המוכשר שלנו ביצע ניתוח מוצלח, אך החולה נפטר בסוף. ח"כ עאידה תומא סלימאן צחקה במרירות, ואמרה: "يا فرحه ما تمت, השמחה גדועה מהשורש. אנחנו מרוצים מההישג, אבל המצב בחברה הישראלית על הפנים. אללה יוסתר מעוד קדנציה של מלחמות שנאה וגזענות עוד יותר קשות".

אך עכשיו, כשהתמונה קצת התבהרה, אני חושבת שאפשר לחגוג בצניעות כמה נקודות אור בבחירות האלה. מגיע לנו, נכון? אז בואו נטעין את המצברים יחד.

ראשית, אי אפשר להתעלם מההישג היפה של הרשימה המשותפת בתוך החברה הערבית. 90% מהמצביעים הערבים תמכו בה. נוכחות המפלגות היהודיות-ציוניות הצטמצמה מאוד, והיו כפרים שהיא פשוט נעלמה בהם לגמרי. כוחה של המשותפת בכפרים דרוזים הוכפל, על חשבון הליכוד וכחול לבן. ראשי ערים הביעו תמיכה טוטלית ברשימה, וקולות החרם היו בווליום נמוך מאוד.

מחמם את הלב לראות את התחרות בין הכפרים על מי הביא יותר קולות למשותפת ומי הצליח להתגייס ולעבוד יותר. ממש אופוריה ורגעי נחת שלא חוויתי בחיי. הרגשתי, ואני לא לבד, שאנחנו עם ושאפשר לאחד אותנו סביב משהו אחד.

שנית, הכנסנו ארבע נשים ערביות לכנסת. תגידו מה שאתם רוצים, זה מרגש, מעצים ומעורר גאווה גדולה. כל אחת מהנשים האלה מייצגת פלח מסוים בחברה שלנו – משכילות, אקטיביסטיות, אקדמיה ושטח, חילונית נוצריה, חילונית מוסלמית, דתייה מהתנועה האסלאמית ומסורתית מודרנית. אני בטוחה שטעיתי בקטלוג הזה, וזה בסדר. הן שונות זו מזו, וזה בדיוק המרקם של הפלסטינים במדינה – אף אחד לא יצליח להכליל ולתייג אותנו כמקשה אחת יותר.

ח"כ לעתיד סונדוס סאלח, ח"כ מטאנס שחאדה, ח"כ עופר כסיף וח"כ לעתיד איימן חטיב, באירוע הבחירות של הרשימה המשותפת בשפרעם, 2 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

ארבע נשים ערביות בכנסת. ח"כ לעתיד סונדוס סאלח, ח"כ מטאנס שחאדה, ח"כ עופר כסיף וח"כ לעתיד אימאן חטיב, באירוע הבחירות של הרשימה המשותפת בשפרעם, 2 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

ואני מבטיחה לכם – בבחירות הבאות לרשויות המקומיות ייצוג הנשים יזנק, ובמכרז הבא שבו תתמודד אישה על ניהול בית ספר יחשבו פעמיים בוועדת הקבלה לפני שיפסלו אישה ערביה. יש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל קיבלנו אחלה מתנה ליום האישה שיחול ביום ראשון הקרוב. ברכות!

שלישית, התמיכה של השותפים היהודים גדלה. בין אם זה בגלל התפרקות מרצ או התחזקות המשותפת או ההסתה, אני לא בדיוק יודעת, אבל החזון שלי על יום אחד שבו נקים מפלגה ערבית-יהודית לא ציונית, שמאלית, עממית, רדיקלית, שלא מתביישת, חיה ובועטת – מתקרב. אני לא רוצה שהיהודים רק יתמכו במאבק של המיעוט הפלסטיני בישראל. אני רוצה שותפים למאבקים הרבים שיש לנו כאן. אני לא רוצה רק לעמוד ביחד, אני רוצה להיאבק ביחד. ותאמינו לי שיש הרבה מאבקים בדרך לצדק, לשוויון ולדמוקרטיה.

אז המשותפת קיבלה תמיכה יפה מהשמאל הישראלי, והיא יכולה לשקם את המחנה הזה. בא לכם לדבר על הצעד הבא? המערכה הפוליטית הזאת עלולה להיות הרבה יותר קרובה ממה שחשבתם. אז "יאללה משותפת".

רביעית, כולם מדברים על זה שהמשותפת מורכבת מארבע מפלגות, אך למעשה יש לה חמישה מרכיבים. המפלגה החמישית היא מפלגת חסרי המפלגה, כמוני. אנשים פשוטים אך מביני עניין, שמעולם לא פעלו במסגרת מפלגה פוליטית מסוימת. אין לנו שייכות לאף אג'נדה מלבד הזרם המרכזי הלאומי-ליברלי-דמוקרטי. ואנחנו רבים.

כרזה של הרשימה המשותפת בפייסבוק (באדיבות דוברות הרשימה המשותפת)

כרזה של הרשימה המשותפת בפייסבוק (באדיבות דוברות הרשימה המשותפת)

הרשימה המשותפת מהווה עבורנו פלטפורמה לפעולה חיובית, שמאחדת כוחות בחברה ולא מפלגת. יש בה הרבה גוונים, והיא מייצגת את הכלל ולא רק את חלקיו הקטנים.

אין לי ספק שלמפלגות כולן אין היום סיכוי לשרוד פוליטית בלי הרשימה המשותפת והבסיס הרחב של תומכים שמגדירים את עצמם א-מפלגתיים, שתמכו בה בהתלהבות ונחישות יותר מפעילי המפלגות עצמם – בפעילות ברשתות החברתיות, במאמרי דעה, בקליפים, בשירים, באסיפות וחוגי בית. מאחוריהם עומדים כותבים, מובילי דעת קהל, ראשי ארגוני חברה אזרחית, אנשי רוח, כלכלנים, מדענים, מתכננים, אמנים, זמרים, עיתונאים ועוד. במפלגה החמישית הזאת היה מקום לכולם, והם כנראה ימשיכו ללוות את הפרויקט הזה שנקרא "הרשימה המשותפת" גם בעתיד.

נקודת אור חמישית היא שזאת אולי הפעם הראשונה שבה אי אפשר להאשים את הערבים שפעלו לא נכון או לא מילאו את חלקם. המתקפה המתמשכת על הפוליטיקאים הפלסטינים חילחלה בתודעה הישראלית ואפילו ברחוב הערבי. היו שנים שבהן הביקורת עליהם היתה קטלנית ועוקצנית במיוחד. מיטב הפרשנים הציונים טענו שהם מביני עניין בחברה הערבית, וקבעו שהרחוב הערבי שונה מההנהגה שלו. בכנסת ה-23 אי אפשר לטעון את זה יותר.

קו ההפרדה בין "ערביי ישראל" לבין "חברי הכנסת הלאומיים" שהם שלחו לכנסת היטשטש. הרשימה המשותפת כיום היא הנציגה היחידה, החזקה והלגיטימית ביותר של מיליון וחצי פלסטינים אזרחי המדינה. הם קיבלו את המנדט מהעם בהליך דמוקרטי, ועל החברה הישראלית וההנהגה שלה – מהימין או מהימין הקיצוני – להפנים את העובדה הזאת ולפעול לפי האמת הזאת.

שישית, בבחירות האלה האהבה ניצחה את השנאה. עודה וחבריו בחרו בפוליטיקה חיובית על פני השלישית, והעדיפו לספוג את כל הרוע וההסתה של הימין בראשות נתניהו ולהציב אלטרנטיבה פוליטית עם חזון מעורר תקווה ומסוגלות בפני המצביעים המיואשים וחסרי המוטיבציה, שהלכו ואיבדו את האמון במשחק הדמוקרטי.

זה עבד. מפלס האנרגיה עלה לאט לאט. המסר עבר וגייס את הרחוב הערבי סביב הרעיון שיש לנו כוח לשנות – למרות ההתנערות המבזה של יו"ר כחול לבן, בני גנץ. אמנם היעד המהפכני נראה עדיין רחוק, אבל הנחישות והעיקשות האלה ראויות להערכה ולכבוד.

עודה הפגין סגולות ותכונות של מנהיג אמיתי, שהיו חסרות כל כך בקרב דחלילי האופוזיציה המזויפת של גנץ – שהמציא את הניצחון "עם רוב יהודי", או של יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ – שברחו מספינת השמאל הטובעת אחרי שזרקו את החברים הערבים לים, והעלו את אורלי לוי אבקסיס לסיפון במחשבה שזה מה שיציל אותם.

שביעית, איזה הקלה זאת שלא נצטרך להמליץ על מישהו בבית הנשיא. הדבר הזה קרע אותנו לגזרים. מי שמאמין לא נעקץ באותו מקום פעמיים. הערבים בסופו של יום לומדים את הלקח. וטוב שכך.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתוך הסדרה "שעת נעילה" (צילום מסך: אתר כאן11)

מתוך הסדרה "שעת נעילה" (צילום מסך: אתר כאן11)

שעת נעילה משאירה את ישראל בעמדת הקורבן הנצחי

הסדרה החדשה של "כאן" מפשיטה את הישראלים מאיזושהי אחריות למה שהוביל למלחמת יום כיפור, כאילו אין להם שום סוכנות בעולם. היא מציגה תמונה רדודה של התקופה, ללא כל רקע למלחמה או זכר לישראלים הלא כל כך מעטים שהזהירו שהיא תבוא

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf