newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אז מי באמת מייצג את ״ערביי ישראל״?

״אתה לא מייצג את שאר ערביי ישראל״, הוא משפט שכל פלסטיני שומע מיהודים, ברגע שזה מעצבן אותם בוויכוח פוליטי. על הסיבות מדוע הם מרגישים כך, הם מעדיפים לא לשאול

מאת:

מנסיוננו הפוליטי כפלסטינים תחת כיבוש הנמשך כבר 69 שנים, למדנו שרוב היהודים הציונים למעשה מאוד דומים לפחות בנקודה אחת: שמאל או ימין, כולם מסכימים שדעות ״קיצוניות״ מדי לטעמם, מרגיזות אותם ולא מייצגות את שאר הפלסטינים אזרחי ישראל. אוי סליחה, הם מעדיפים לקרוא לנו ערביי ישראל.

חלק גדול מדי מהציבור הישראלי רואה בערבים כדוגמת לוסי אהריש או אנט חסקיה (נו, זאת שלא קיבלו אותה אפילו למקום ריאלי בבית היהודי) כמייצגיו האמיתיים של הציבור הפלסטיני בישראל. למה? כי הן נוחות להם. כי אלו למשל, משמיעות זמירות שכל ציוני גאה אוהב- סוג הזמירות שלא רק חוסך מהם את הצורך או ההרגשה שהם חייבים להביט במראה, אלא מהוות אשרור לצדקת דרכה של הציונות; דרך ואידיאולוגיה המבוססות על גזל ונישול של ערבים עוד מתחילת דרכן. ומה יותר טוב מערבי שמקבל את האידיאולוגיה הזאת ועל הדרך חוסך מיהודים את הצורך באיזשהו גרם של ביקורת עצמית, ומחזק את שטיפת המוח אותה הם עברו.

באחת מהופעותיו המתוקשרות של הראפר תאמר נפאר לאחר סערת פרסי אופיר, מפגין יהודי צעק לו: ״למה הביאו אותך? אתה לא מייצג! היו מביאים את לוסי אהריש! היא מייצגת את ערביי ישראל״. באם נתעלם מהעובדה שהאדון הנכבד כנראה סובל מקושי להבחין בין מופע מוזיקלי של אמן למופעי ליקוק ישבנים מביך של ציונית גאה ובורה מוחלטת, נזהה כאן תופעה רחבה בחברה הישראלית שחוזרת על עצמה המון: ישראלים תמיד ירצו את הערבי שאומר להם את מה שהם ירצו לשמוע.

מבחינת רובו המוחלט של הציבור הישראלי, כולנו (הפלסטינים) על תקן ״מייצגים״ בלבד. אז אם אפשר להביא ערבי נחמד, למה להביא את זה שלא סר למרותו של הגזען הישראלי המצוי?

>הגיע הזמן שתכירו: לא ״ערביי ישראל״, פלסטינים

לא, כי היא מייצגת. לוסי אהריש (צילום מסך מתוך תוכנית הבוקר של רשת)

לא, כי היא מייצגת. לוסי אהריש (צילום מסך מתוך תוכנית הבוקר של רשת)

אתה בסדר, כל עוד תצנזר את עצמך

וזה ממש, אבל ממש לא מעניין אותם, מה הפלסטינים חושבים. אותו אדון שהרשה לעצמו לקבוע כי נפאר לא מייצג את הציבור הפלסטיני, לא טרח לבדוק את גלי האהדה הרבים להם הוא, או כל ערבי אמיץ אחר המשמיע דעות שהן לא לרוחו של הרחוב הישראלי, זוכה בקרב ערבים צעירים מכל הארץ.

אז איך הפכו ערביי מחמד המופיעים על מרקע הטלוויזיה ל״מייצגים״? כיצד עניין זה בוסס? האם נעשו מחקרים בנושא, כדי שרוב הציבור הישראלי יחליט מה מייצג ומה לא?

התשובה הברורה היא: לא. כמובן שעניין הייצוג לא יכול להיבדק מחקרית, אבל יש דרך די קרובה לבדוק זאת: מספיק אם נסתכל על תוצאות הבחירות האחרונות ועל אחוזי התמיכה הגבוהים להם זכתה הרשימה המשותפת. ושם, איך נאמר זאת בעדינות? לא בדיוק מדברים כמו ״ערביי ישראל״ שישראלים רוצים שנהיה, אלא מדברים כפלסטינים הגאים בזהותם הלאומית. קשה לקבל את זה שאחמד טיבי או איימן עודה פופולריים יותר מלוסי אהריש ברחוב הערבי, אה?

מכר יהודי אמר לי פעם: ״אתה רואה? אפשר להסתדר, ואפשר אפילו להיות חברים, כל עוד לא נדבר על פוליטיקה״. במילים אחרות, אותו בחור התכוון להגיד שהוא מחבב אותי, כל עוד אני מצנזר את עצמי ולא מדבר על עוול שנעשה לי או לבני עמי. הסאבטקסט שלו היה שהוא יכול אומנם לדבר על פוליטיקה מתי שירצה, ללא השלכות, כי הרי הוא שייך לקונצנזוס, אך מציג זאת כ״ויתור״ שווה לוויתור לו אני נדרש: לא להשמיע דעה שתאיים על ההגמוניה שלו או על הקונצנזוס אליו הוא משתייך. מיותר לציין כי אותו מכר נשאר רק בגדר מכר. מה לעשות, מעולם לא הייתי חובב של זלזול באינטליגנציה שלי.

עוול כפול

אין אפשרות לדעת מי באמת מייצג את רוב הפלסטינים בישראל. לפיכך, המשפט ״אתה לא מייצג את ערביי ישראל״ המוטח בפניהם של פלסטינים דעתנים מכיל בתוכו עוול כפול. ראשית, הוא חוטא בכך שלאף ישראלי אין לא את הכלים ולא הזכות לקבוע מה מייצג ומה לא. החטא השני הוא הדיכוי המובנה במשפט זה: לאף ישראלי לא הייתה ולא תהיה אף זכות לקבוע בשבילנו את זהותנו. מבחינת חלק גדול מאוד מאיתנו, תמשיכו לקרוא לנו ״ערביי ישראל״ עד מחר. נמשיך להגדיר עצמנו כפלסטינים, כי פשוט מאוד, אנחנו באמת כאלה.

אף ישראלי ציוני לא רוצה שהאמת תוטח בפרצופו. מערכת החינוך והתקשורת הישראליות עובדות קשה מאוד כדי לטשטש את האמת על פשעי ישראל בעבר ובהווה, וכשמגיע פלסטיני המוכן להציג את דעתו כנגד ישראל ללא חשש, הוא מיד ייתפס כאיום. לא כי הוא מכריח את הישראלים להסתכל במראה- למדנו כבר שהספינה הזו הפליגה מזמן- אלא כי הוא לא משחק על טיקט הערבי הנוח, ה״מייצג״- זה שמאמת ומאשרר את שטיפת המוח אותה עבר ועדיין עובר הישראלי.

תמיד יהיו ערבים שיגידו לכם מה שתרצו לשמוע, כפי שתמיד היו עבדים אפריקאים בארה״ב שהשמיעו לאדונם הלבן מה שזה רצה לשמוע. זה לא הופך את מה שהם אומרים למייצג ציבור שלם תחת כיבוש ודיכוי, ובטח שלא לנכון. לשמחתנו, למספיק פלסטינים לא אכפת בכלל מה ״מייצג״ מבחינתם של ישראלים ומה לא.

 

>הסדרה ״הבועה הפלסטינית״ לא חוגגת את הזהות הפלסטינית, היא מוחקת אותה

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"היום אני מתבייש להיות חלק מהקולנוע הישראלי". מוחמד בכרי (צילום: עביר סולטאן / פלאש90)

מוחמד בכרי חוזר לג'נין בסרט חדש: "אי אפשר להסתיר את השמש"

בראיון לרגל צאת סרטו החדש, "ג'אנין ג'נין", בכרי מדבר על החזרה למחנה הפליטים, המחיר ששילם בעקבות סרטו הקודם על המחנה, ועל ההחלטה שלו לנתק מגע מהקולנוע הישראלי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf