"מיליון שיחות בשעה". המאגר של 8200 על שרתי מיקרוסופט בחו"ל

להעביר לענן של מיקרוסופט 70% ממסדי הנתונים של 8200, כולל חומר סודי ביותר. מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפברואר 2016 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

בנובמבר 2021 התקיימה פגישה יוצאת דופן במטה חברת מיקרוסופט בסיאטל. מצד אחד, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ובכירי החברה, ומצד שני יוסי שריאל, אז מפקד יחידת 8200, ובכירים ביחידה. על השולחן – תוכנית שנויה במחלוקת שקידם שריאל להעביר מידע מודיעיני שיש ליחידה לשרתים של ענקית המחשוב. לפי מסמך פנימי של מיקרוסופט, שדלף ומצוטט היום ב"גרדיאן", שריאל ביקש להעביר 70% מהדאטה של היחידה, כולל דאטה "סודית וסודית ביותר".

>> חיים של פלסטינים: 8200 בונה מודל שפה ממיליארדי מילים בערבית

הפגישה בסוף 2021 הובילה לפרויקט ארוך טווח, שבמסגרתו יחידת 8200 מאחסנת על הענן הציבורי של מיקרוסופט אז'ור כמויות אדירות של מידע הנאסף על פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה: "מיליון שיחות בשעה – זה סדר הגודל. זו כמות מטורפת", סיפר קצין מודיעין ביחס לפרויקט הענן. גם מקורות נוספים העידו שנעשה שימוש בביטוי "מיליון שיחות בשעה".

תחקיר משותף של ה"גרדיאן", "שיחה מקומית" ו"מגזין 972+", המתבסס על המסמכים של מיקרוסופט שהגיעו ל"גרדיאן" ועל שיחות עם 11 מקורות ממיקרוסופט ומקורות בישראל, מעלה כי במסגרת הפרויקט, 8200 מאחסנת בענן של החברה האמריקאית קובצי אודיו שמקורם בשיחות של מיליוני פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. מקורות ביטחוניים בישראל הסבירו ששריאל פנה למיקרוסופט משום שליחידת המודיעין הישראלית לא היה די שטח אחסון וכוח עיבוד הנדרש כדי לאגור "מיליארדי קבצים".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

קצין מודיעין אמר שכמה עשרות אלפי פלסטינים מוגדרים כ"חשודים" ולכן שיחותיהם נאגרות ישירות בשרתים הפנימיים של 8200, בעוד בענן של מיקרוסופט נאגרות שיחות של מיליוני פלסטינים. הקצין אמר שהתייחס לענן כאל מקום שבו "האחסון הוא אינסופי".

"הדאטה של 8200 מאוחסן בשרתים בהולנד ואירלנד"

התחקיר מראה כי הפרויקט המשותף לחברה האמריקאית וליחידת המודיעין הישראלית אפשר להקים את אחת ממערכות המעקב החודרניות בעולם, שנעשה בה שימוש במהלך המלחמה כדי לפגוע בפלסטינים הן ברצועת עזה, הן בגדה המערבית. מקורות ישראליים אמרו כי המידע שנאגר בענן של מיקרוסופט סייע לאשר בכמה מקרים תקיפות התנקשות מהאוויר שבוצעו בעזה מאז 7 באוקטובר, ושימש גם לצורך מעצרים בגדה המערבית. "שיחה מקומית" חשפה בעבר כי הצבא עושה שימוש גם בשרתי אמזון.

הצוות המקומי הבין לכאורה על מה מדובר. משרדי מיקרוסופט בהרצליה (צילום: גיל יערי / פלאש 90)

באמצעות מחשבים ייעודיים המתקשרים עם הענן של מיקרוסופט, אפשר לבחור "בלחיצת כפתור" מידע הנמצא בתוכו ולהעבירו ישירות ליחידת המודיעין הישראלית. קובצי השמע כוללים גם שיחות שעורכים פלסטינים עם אזרחים ישראלים ובינלאומיים. הקבצים נשמרים בענן במשך כחודש, אבל אפשר להאריך את משך האחסון, לפי צורך, לתקופות זמן ארוכות יותר.

לפי המסמכים של מיקרוסופט המצוטטים ב"גרדיאן", נכון ליולי השנה, 11,500 טרה בייט של דאטה צבאי ישראלי – שווה ערך ל-862 מיליארד מסמכים או 195 מיליון שעות של אודיו – מאוחסנים בשרתים של מיקרוסופט בהולנד. חלק קטן יותר מהדאטה מאוחסן באירלנד ובישראל. מהמסמכים לא ניתן לדעת בוודאות כמה מהדאטה הזה שייך ל-8200, מפני שחלק ממנו עשוי להיות שייך ליחידות צבאיות אחרות.

גורמים בישראל אמרו כי חשו אי-נחת מכך שמידע רגיש צפוי לשבת על שרתי ענן מחוץ לישראל, אך שריאל, מפקד 8200 באותה תקופה, היה נלהב וראה בעבודה עם מיקרוסופט "פריצת דרך". במשרד המשפטים התריעו ב-2022, שנה לאחר הפגישה בין שריאל למנכ"ל מיקרוסופט, שייתכן כי חברות ענן שעובדות עם הצבא יחויבו להסגיר מידע במהלך הליך משפטי נגדן בחו"ל, אם יעלה חשד שהמידע משמש להפרת זכויות אדם בשטחים הכבושים.

במשרד הזהירו שבצרפת ובגרמניה כבר יש חוקים המחייבים תאגידים לבדוק אם בשרשרת האספקה שלהם מתבצעות הפרות זכויות אדם, ובמדינות אחרות באיחוד האירופי מקודמים חוקים דומים. הם הסבירו בתזכיר כי "ספקי שירותי הענן הם מהחברות הגדולות והחזקות בעולם", ולכן משבר ביחסים איתם עלול להיות מסוכן לישראל.

לחץ כבד מצד משקיעים

בחודשים האחרונים חברת מיקרוסופט נתונה ללחץ של משקיעים ועובדים, ברקע חשיפות של "שיחה מקומית", ה"גרדיאן" וכלי תקשורת אחרים על היקף מכירות השירותים לצבא – שזינק במהלך המלחמה בעזה. בכנס השנתי של החברה במאי, ג'ו לופז, מהנדס בחברה, קטע בצעקות את הנאום המרכזי של המנכ"ל נאדלה. "סאטיה, למה שלא תגלה איך מיקרוסופט הורגת פלסטינים?", הוא הטיח בו, "למה שלא תגלה איך פשעי מלחמה ישראליים נתמכים על ידי אז'ור?"

מחאה של קבוצת "No Azure For Apartheid" מחוץ למשרדי מיקרוסופט בסיאטל, במאי 2024 (צילום: באדיבות No Azure For Apartheid)

מקור בכיר בחברה אמר שהמנכ"ל נאדלה מוטרד מהמחאות באופן אישי בחודשים האחרונים, והצוות שלו עוסק בנושא ומחפש דרכים להרגיע אותן. המקור אמר ששורטטו לישראל "קווים אדומים ברורים" בנוגע לאיסור להשתמש בטכנולוגיה של מיקרוסופט לסימון מטרות או פגיעה בבני אדם.

אבל התחקיר מצייר תמונה אחרת: פרויקט הענן סייע בפועל בכמה מקרים לתקיפות קטלניות בעזה, והנהגת מיקרוסופט אף טיפחה את הקשר עם יחידת הביון וראתה בו הזדמנות עסקית ותדמיתית.

מיקרוסופט טענה שהמנכ"ל נאדלה לא היה מודע לסוג הדאטה שיחידה 8200 היתה אמורה לאחסן בענן של אז'ור, כי הוא עצמו נכח בפגישה עם שריאל רק "בסופה, למשך 10 דקות", וכי במפגש לא התקיים "כל דיון" על תוכן הדאטה ש-8200 התכוונה להעביר לאז'ור.

אולם לפי המסמכים שדלפו, בפגישה בנובמבר 2021 בסיאטל אמר נאדלה כי השותפות עם יחידת 8200 "ממש קריטית", והגדיר את הפרויקט המשותף כ"רגע רב-עוצמה עבור המותג שלנו". "סאטיה (נאדלה) הציע שנזהה מסדי נתונים מסוימים שאתם נתחיל ואז נתקדם בהדרגה לקראת הרף של 70% (מהדאטה של 8200)", נכתב בסיכום הישיבה במסמך של מיקרוסופט שדלף ל"גרדיאן".

חברת הענן צפתה שהקשר עם יחידת הביון יניב לה מאות מיליוני דולרים תוך חמש שנים. יחידת 8200 כבר עבדה עם מיקרוסופט בעבר, אבל הפרויקט החדש, לפי המסמכים, צפוי היה "להעמיק את השותפות" ולהגדיל "פי עשר" את כמות המידע שהיא מאחסנת בענן.

ה"בייבי" של יוסי שריאל

לאחר הפגישה, צוות מקצועי של אנשי מיקרוסופט החל לבנות מודל מיוחד, בעבודה צמודה עם אנשי 8200 ובהתאם לדרישות הביטחון המפורטות שלהם, כדי לאפשר ליחידה להשתמש בענן החברה ישירות מתוך הבסיסים שלה. "הקצב של שיתוף הפעולה [עם 8200] הוא יומיומי, בכל הדרגים, למעלה ולמטה", נכתב במסמכים.

מקורות ב-8200 אמרו כי פרויקט הענן נחשב ל"בייבי" של שריאל, וטענו כי הוא קידם אותו על אף החששות בנוגע לביטחון מידע, הסכנה כי מיקרוסופט תיתבע בבתי משפט מחוץ לישראל, והעובדה שמבחינה כלכלית היה משתלם יותר לרכוש עצמאית את השרתים. "עבור יוסי, ענן ומיקרוסופט זה באז וורדס, זה פורץ דרך, זו מהפכה", הסביר מקור מודיעיני שעבד עם שריאל. "הוא מכר את זה פנימית וגם קיבל ככה תקציב עתק. הוא אמר שזה הפתרון לבעיה שלנו בזירה הפלסטינית, שאין לנו [מספיק] אחסון, ושזה העתיד".

ראה בקשר עם מיקרוסופט "מהפכה". תא"ל י', שמאוחר יותר זוהה כיוסי שריאל, נכנס לתפקידו בפברואר 2021 (צילום: דובר צה"ל)

מקור בכיר ב-8200 אמר ששריאל ראה את הקשר האישי שלו עם נאדלה כאמצעי לקידום "מהפכות" באופן שבו היחידה אוספת מידע באופן מסיבי על פלסטינים. "יוסי מאוד השוויץ, כולל באוזניי, בקשר שלו עם סאטיה", אמר המקור הבכיר. מיקרוסופט הכחישה כי בין שריאל לנאדלה היה קשר אישי מיוחד.

המקור ב-8200 טען שמשום שהמודיעין הישראלי "משיג" מידע משרתי מיקרוסופט, ביחידה רבים חשבו שהמפגש הישיר בין ראש גוף הביון הישראלי למנכ"ל החברה מסוכן ומיותר. הביקורת על שריאל גברה אחרי 7 באוקטובר: הדגש ששם על טכנולוגיה "ממכרת ומרגשת", מבקריו טענו, הגיע על חשבון עבודה מודיעינית מסורתית וידע בערבית, והיה אחת הסיבות לכישלון המודיעין לצפות את המתקפה של חמאס. שריאל עצמו התפטר בספטמבר 2024, לאחר שהודה ש"לא עמד במשימה" של מתן התראה למלחמה.

החשיפה החדשה צפויה להגביר את הלחץ על חברת מיקרוסופט. בחודש שעבר, 60 משקיעים של החברה, המחזיקים יחד במניות בשווי של 80 מיליון דולר, דרשו כי תבחן את מנגנוני הזיהוי והפיקוח שלה על לקוחות ש"משתמשים לרעה" בכלי בינה מלאכותית "אל מול אישומים חמורים על שיתוף פעולה עם רצח עם ופשעים בינלאומיים אחרים".

במאי הודיעה מיקרוסופט כי שכרה גוף חיצוני לבדוק אם מכירות החברה למשרד הביטחון הישראלי הובילו להפרת זכויות אדם. החברה טענה שממצאי הבדיקה העלו שהיא אומנם סיפקה שירותים מוגבלים לצבא הישראלי אחרי 7 באוקטובר לזיהוי חטופים, אך "אין ראיות נכון לרגע זה" שהצבא עשה שימוש בטכנולוגיות של מיקרוסופט כדי "לפגוע באנשים". בהודעה הודגש שהסיוע לצבא נעשה "תוך כיבוד הפרטיות" של תושבי עזה.

"לעקוב אחרי כולם, כל הזמן"

אולם שלושה מקורות ישראליים אמרו שבמהלך המלחמה, המידע שנאגר בענן – שכולל כאמור מיליוני שיחות של פלסטינים – שימש לתכנון תקיפות קטלניות בעזה. קצין מודיעין סיפר שככל שהתקדמה המלחמה, בצבא חלחלה ההבנה שעזה עשויה להישאר תחת שלטון צבאי לתקופת זמן לא קצרה, וגברה ההתלהבות הפנימית מפרויקט הענן החיצוני. "הבינו שצריכים את זה גם בעזה, שהולכים לקראת שליטה ארוכה שם, כמו באיו"ש", אמר המקור, "זה לא יעבור מאז'ור בשנים הקרובות. כי זה פרויקט ענק".

מהמסמכים של מיקרוסופט נראה ששריאל לא הצהיר במפורש על תוכניתו לאגור קובצי שמע של שיחות של פלסטינים בענן והסתפק – לפי סיכום הפגישה – ל"מסדי נתונים" של דאטה סודי. תנאי השימוש של ענקית המחשוב אינם מאפשרים לה לראות את החומרים שלקוחותיה מאחסנים בענן. עם זאת, מקור מודיעיני סיפר שלצוות במיקרוסופט ישראל, שעבד בצמידות עם אנשי 8200 על הפרויקט, נאמרו דברים ברורים יותר מלצוות בארה"ב.

"לכאורה אסור להגיד להם בדיוק מה זה, אבל לא צריך להיות גאון כדי להבין", אמר המקור המודיעיני. "אתה אומר [להם] שאין לנו מקום יותר בשרתים, שמדובר בקובצי שמע. זה די ברור מה זה". המקור הוסיף כי רבים מעובדי מיקרוסופט שעבדו על הפרויקט הם בעצמם "בוגרים של יחידת 8200, ולכן זה הקל על העבודה איתם".

מודאג מהמחאות נגדו. מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה במפגש בפורום הכלכלי בדאבוס, בינואר 2020 (צילום: סיקארין פון טנאשאיארי / הפורום הכלכלי העולמי)

שריאל התחיל לחשוב על הצורך ב"מהפכה" באופן ובכמות של המידע שישראל אוספת על הפלסטינים סביב 2015, כאשר היה קצין המודיעין של פיקוד מרכז. באותה שנה התחילה מה שכונתה "אינתיפאדת הסכינים", על שם מתקפות הסכין שביצעו פלסטינים, לרוב ילדים או נערים. הצעירים הפלסטינים לא היו מוכרים קודם לכן למערכת הביטחון, והיה קשה לאתר אותם מראש ולמנוע את התקיפות.

"מצאנו את עצמנו הולכים מהלוויה להלוויה", שחזר שריאל את התקופה הזו בספר שכתב על בינה מלאכותית ב-2021. את הספר כתב בעילום שם, אך השאיר בתוכו כתובת דוא"ל שאפשרה ל"גרדיאן" לחשוף בזמנו את זהותו. "[פלסטיני] לוקח סכין מטבח ודוקר קורבן, או את רכב המשפחה ודורס אנשים. לפעמים, האדם לא יודע יום קודם שהוא או היא יתקפו ככה. במקרים כאלו גופי ביון מסורתיים חסרי אונים. איך אפשר לחזות מתקפה כזאת?" הוא כתב.

הפתרון היה להתחיל "לעקוב אחרי כולם, כל הזמן", סיפר קצין מודיעין ששירת תחת שריאל באותן שנים. שריאל הוביל פרויקט עתיר תקציבים, שהגדיל משמעותית את היקף איסוף המידע אחר פלסטינים וחיבר בין מסדי נתונים שונים. "פתאום, הציבור הוא האויב שלנו. [כי] אנחנו מתמודדים מול אוכלוסייה אזרחית, לא מול צבא או גוף טרור", אמר מקור נוסף ששירת באותן שנים ביחידה תחת שריאל. במקום מעקב מסורתי אחר יעדים ספציפיים, נאסף מידע המוני על כולם, ותובנות הופקו מהמידע הזה באמצעות מנועי חיפוש חכמים ובינה מלאכותית.

מערכת אחת שפותחה באותה תקופה העניקה לכל אדם בגדה המערבית דירוג, בהתאם לנתוני הסלולר שלו, שמשקפים את מידת ה"מסוכנות" שלו. מערכת אחרת, שמכונה "הודעה מרעישה", אספה הודעות שנשלחו והעניקה לכל אחת מהן דירוג מסוכנות.

"להגר אל הענן"

בספר שלו, שריאל מעודד גופי ביון ברחבי העולם "להגר לענן" כדי להתמודד עם מפץ המידע. הוא מקדם את החזון הטכנולוגי שלו, שכורך בין ביטחון לבינה מלאכותית וביג דאטה. באחד מהמסמכים מצוטט בכיר במיקרוסופט ישראל מסביר לאנשי מיקרוסופט בארה"ב כי הפרויקט הוא חלק מחזון מעודכן של 8200 בנוגע לעתיד של איסוף מודיעין. "הם יהיו הצרכנים הכי גדולים של מידע רגיש בענן", הוא הבטיח לאנשי מיקרוסופט, "הם תמיד מנסים לאתגר את הסטטוס קוו".

בגדה המערבית העבודה עם הענן נרחבת אף יותר מברצועת עזה. אנשי המודיעין אמרו שהשימוש בענן "הציל חיים" של ישראלים במקרים רבים ומנע פיגועים. "אתה שומע [מישהי אומרת] בא לי להפוך לשהידית. ואתה מרגיש בטוח, כאיש ביטחון, שהדברים האלו עוברים אצלנו", סיפר קצין אחד.

אי אפשר היה לדעת מי הצעירים הפלסטינים שעשויים לתקוף. מחאה בירושלים אחרי דקירה בשוק מחנה יהודה, בנובמבר 2015 (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

אבל השימוש בענן העלה גם דילמות מוסריות, שכן איסוף המידע ההמוני יצר מצב שבו נאגר מידע "מפליל" על רוב האוכלוסייה בגדה, שיכול בפועל לשמש לכל צורך, כולל סחיטה של אנשים, הכנסתם למעצר מנהלי, או אפילו הצדקת ההרג שלהם בדיעבד, כפי שהעידו מקורות.

"האנשים האלה נכנסים למערכות והמידע עליהם ממשיך וממשיך להיאגר", סיפר קצין מודיעין ששירת לאחרונה בגדה. "כשצריך לעצור בן אדם, שאין סיבה מספיק טובה לעצור, שם הם מוצאים את התירוץ. אנחנו נמצאים במצב כרגע, שאני חושב שכמעט אין בן אדם נקי בכל השטחים, מבחינת מה שיש למודיעין לספר עליו". "זה מפעל זבל", אמר קצין נוסף.

מחברת מיקרוסופט נמסר כי "ההתקשרות של מיקרוסופט עם יחידת 8200 מבוססת על חיזוק ביטחון סייבר ועל הגנה של ישראל מפני מתקפות סייבר מצד מדינות וטרוריסטים. זו היתה המטרה של הפגישה בנובמבר 2021, וזה, בנוסף ליחסים המסחריים הרגילים שלנו, מה שעומד ביסוד היחסים המתמשכים שלנו עם 8200.

"ההנהגה של 8200 היתה מעוניינת בהערכה של ביטחון הדאטה שאנחנו מציעים בענן הציבורי של אז'ור. אנחנו מציעים הגנות מיוחדות ללקוחות מסחריים שונים, לשירותים פיננסיים, לחברות ייעוץ כמו גם לממשלות. יחידת 8200 היתה מעוניינת בהגנה זו ובדקה אותה. זה לא היה פרויקט 'סודי' או מופרד.

"בשום שלב במהלך הקשר הזה, מיקרוסופט לא היתה מודעת שנעשה שימוש בשירותי החברה לצורך מעקב אחרי אזרחים או לאיסוף שיחות הטלפון שלהם, וכך גם עלה מבדיקה חיצונית שמיקרוסופט הזמינה".

מדובר צה"ל נמסר כי "התיאום בין משרד הביטחון וצה"ל עם חברות פרטיות נעשה על יסוד הסכמים המפוקחים ומאושרים על פי חוק. צה"ל פועל בהתאם לחוק הבינלאומי במטרה להילחם בטרור ולשמור על ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה".

יוסי שריאל ענה כי "את כל השאלות הנוגעות לתפקידי הקודם בצבא, כולל כמפקד יחידת 8200, יש להפנות לדובר צה"ל, והוא היחיד המוסמך לענות בנושא".

לאחר פרסום הכתבה פרסם דובר צה"ל את ההודעה הבאה: "אנחנו מעריכים את תמיכת מיקרוסופט בהגנה על ביטחון הסייבר שלנו. אנחנו מאשרים כי מיקרוסופט לא עובדת ולא עבדה עם צה"ל על אחסנה או עיבוד של נתונים"

הארי דיוויס היה שותף לכתבה