הגאווה של בן גביר. הריסות הכפר אום אל חיראן, ב-22 בנובמבר 2025 (צילום: מיה אויס)

ב-6 בינואר החליטה ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים במינהל התכנון להקטין ב-140 דונם את שטח הפיתוח שהוצע מצפון לסח'נין. בעראבה החליטה אותה ועדה להקטין ב-480 דונם את שטח הפיתוח: 230 דונם בדרום-מזרח העיר, כ-70 דונם בצפון-מזרח, סמוך לדיר חנא, וכ-180 דונם ממערב לעיר.

>> בנבכי מנגנון העוועים שמאפשר את הרס הבתים הסיטונאי בנגב

המספרים האלה עשויים להיראות קטנים, אבל בעיני גורמי תכנון בחברה הערבית הם חלק מתופעה רחבה וכוללת. במכתב ששיגר לאחרונה הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות – בשיתוף עם עמותת סיכוי-אופוק, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ומרכז מוסאוא – למנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, נאמר כי מאז תחילת 2023, כלומר מאז הקמת הממשלה הנוכחית, ניכרת מגמה ברורה של צמצום שטחי הפיתוח ביישובים הערביים, הקפאת תוכניות מתאר כוללניות ודחיית תוכניות שכבר הגיעו לשלבים מתקדמים, לאחר שהושקעו בהן שנות עבודה וכספי ציבור.

ארבעת הארגונים דרשו לבלום את המגמה ולשוב ולאמץ אמות מידה מקצועיות המתחשבות בצרכים הנוכחיים והעתידיים של התושבים.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המחיר שמשלם כל פלסטיני בישראל שמנסה לפלס לעצמו דרך במערכת שלא נבנתה עבורו. ענאן ח'לאילה במדי מכבי חיפה, בפברואר 2024 (צילום: אורן בן חקון / פלאש90)

לא בטוח שנדע אי-פעם מדוע נפלה עסקת העברתו של הכדורגלן ענאן ח'לאילה לאינטר מילאנו האיטלקית. הגרסה הרשמית היא שהשחקן לא עבר את הבדיקות הרפואיות הנדרשות באיטליה. הגרסה הזו אינה בלתי סבירה. התקנות הרפואיות באיטליה מחמירות יותר מהמקובל במדינות אחרות באירופה. כך, למשל, בגלל הבדיקות האלה נאלץ השחקן הדני כריסטיאן אריקסון לסיים את החוזה שלו באינטר, אבל המשיך לשחק באנגליה ובגרמניה.

>> נבחרת סעודיה בפלסטין: משחק כדורגל היסטורי בא-ראם

ובכל זאת, עולות כאן כמה תהיות. הן נוגעות לעובדה שח'לאילה הוא אכן פלסטיני יליד חיפה, אך בעיני רבים בעולם הוא קודם כול אזרח ישראלי. וזו כיום בעיה קשה.

מרגע ששמו של ח'לאילה נקשר תחילה לנאפולי ולאחר מכן לאינטר, הדיון בעניינו לא התמקד בכישרונו – שעליו אין כמעט מחלוקת – אלא בכך שהוא משחק בנבחרת ישראל. עוד לפני שהגיע לבדיקות הרפואיות במילאנו, עמודי הרשתות החברתיות של אינטר הוצפו במאות תגובות של אוהדים שהתנגדו לעסקה. הם איימו להפסיק לעקוב אחר חשבונות המועדון (וחלק אכן עשו זאת), לבטל מינויים ולהימנע מרכישת חולצות, אם החתמתו של ח'לאילה תצא לפועל.

השיחה מגיעה אליך

קשה להבין כיצד חלק מהמועמדים היהודים מציגים עמדות שמאל מדיני-ביטחוני מובהקות יותר מאלה של מועמדים ערבים באותה מפלגה. יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן בישיבת סיעה בכנסת, ב-15 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

לפני שבוע קראתי ידיעה שהופצה בכמה קבוצות, שעל פי "גורמים בליכוד", ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין שסומיה בשיר, תושבת הכפר ג'ת, תיבחר בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים שיתקיימו ב-20 ביולי. בידיעה נטען כי ההערכה בסביבת נתניהו היא שלאחר הבחירות יהיה אפשר לשכנע אותה לשתף פעולה עם הקואליציה, בתמורה להעברת תקציבים ליישוב שלה.

אין דרך לדעת אם מדובר במידע אמין. בהחלט ייתכן שזהו ספין נוסף מבית מדרשו של נתניהו, שנועד להשפיע על מערכת הבחירות עוד בטרם החלה בפועל. אפשרות אחרת היא שמדובר בשמועה שמפיצים יריבים פוליטיים בתוך מפלגת הדמוקרטים, על רקע המאבק המחריף על המשבצת המיועדת ל"מיעוטים".

במסגרת זו פורסמו בימים האחרונים שורה של סיפורים ישנים על בשיר, ובהם טענות הנוגעות לניסיון ההתמודדות שלה בפריימריז של מפלגת העבודה ב-2022. אז נפסלו מאות טופסי התפקדות שהוגשו במסגרת מטה התמיכה שלה, לאחר שבבדיקת המפלגה התברר כי רבים מהם שולמו באמצעות אותו כרטיס אשראי, בניגוד לכללי ההתפקדות. בעקבות אותה פרשה הסירה בשיר את מועמדותה, וטענה כי ניתקה את הקשר עם הפעיל שטיפל בהתפקדות מיד כשנודע לה על הליקויים, וכי אינה אחראית למעשיו.

השיחה מגיעה אליך

ניסיון להכפיף בדיעבד אירועים מהעבר למדיניות ענישה שהתעצבה במציאות פוליטית וביטחונית מאוחרת יותר. רג'א אגבאריה בבית המשפט (צילום: באדיבות המצולם)

כשיו"ר ועדת המעקב העליונה לשעבר, מוחמד ברכה, יצא מתחנת המשטרה באריאל לאחר שעות של חקירה, השאלה העיקרית שהתעוררה בחברה הערבית לא היתה מדוע זומן לחקירה, אלא מדוע דווקא עכשיו. זאת משום שבמוקד החקירה לא עמדה התבטאות שהשמיע ברכה לאחרונה, ואף לא דברים שאמר אחרי 7 באוקטובר ובעקבות המלחמה בעזה, אלא נאום שנשא ברמאללה ב-2022.

שאלה דומה עולה גם ביחס לשני דיונים שצפויים להתקיים בקרוב בבתי משפט בישראל. ב-7 ביולי צפוי בית משפט השלום בחיפה לדון בבקשת הפרקליטות לגזור על רג'א אגבאריה, ממנהיגי תנועת בני הכפר, עונש של 18 עד 40 חודשי מאסר בגין עשרה פוסטים שפרסם בשנים 2017–2018. שבוע לאחר מכן צפוי בית משפט השלום בנצרת להכריע בעניינו של סגן יו"ר התנועה האסלאמית (הפלג הצפוני) לשעבר, השייח' כמאל ח'טיב, לאחר שהפרקליטות ביקשה להטיל עליו עונש של 30 עד 50 חודשי מאסר בגין נאום ושני פרסומים ממאי 2021.

שלושת התיקים, שלכאורה אינם קשורים זה לזה, חולקים שני מאפיינים משותפים: זהות המעורבים – כולם אנשי הנהגה – ועיתוי ה"עבירות" המיוחסות להם. כל המעשים שבגינם נפתחו ההליכים התרחשו לפני פרוץ המלחמה, בעוד החקירות והדרישה להטיל את העונשים החמורים התגבשו באקלים הפוליטי והמשפטי שנוצר לאחר 7 באוקטובר. כך, השאלה המונחת כעת לפתחם של בתי המשפט אינה רק אם הפרסומים והנאומים חצו את גבולות חופש הביטוי, אלא גם אם ניתן להכפיף בדיעבד אירועים מהעבר למדיניות ענישה שהתעצבה במציאות פוליטית וביטחונית מאוחרת יותר.

קשה לנתק זאת מהשינוי שעברה ישראל מאז פרוץ המלחמה. האכיפה נגד ביטויים פוליטיים בחברה הפלסטינית בישראל התרחבה לאחר 7 באוקטובר באופן