בירושלים גם המתים הם חיילים במאבק על ייהוד העיר

בשנה האחרונה פיתחה עמותת הימין אלע"ד, שהמדינה מפקידה בידיה חלקים הולכים וגדלים של האגן הקדוש סביב העיר העתיקה בירושלים, את בית הקברות סמבוסקי, שעל מורדות הר ציון. וכמו שהיא עשתה במקומות אחרים, אלע"ד בראה לו מציאות חדשה, שתסייע לספר את סיפורה של ירושלים כעיר יהודית, ואגב כך למחוק את ההווה המורכב שלה.

קודם שנפנה לסמבוסקי, נתחיל בבית הקברות הקראי, שעל הגדה הדרומית של גיא בן הינום, במדרונות אבו תור. בית הקברות הקראי הוא בית עלמין פעיל, שמשמש את בני הקהילה הקראית יותר מאלף שנה ומספר את סיפורה של העיר והקהילה. בין השאר מספר בית הקברות על חזרתם של היהודים לירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה, כיבושה וגירושם בשנית בידי הצלבנים וחזרתם אליה לאחר כיבושה על ידי צלאח א-דין.

בית הקברות הזה נמצא מתחת למסלול הרכבל, האמור להימתח מאזור תחנת הרכבת הישנה לעיר העתיקה, רכבל שעמותת אלע"ד תיהנה ממנה מאוד, שכן התחנה האחרונה שלו תיבנה על מרכז המבקרים החדש שלה, שיוקם ליד מרכז המבקרים של בעיר דוד/סילוואן. תחילה תוכנן קירוי מעל לבית הקברות, כדי לא לטמא את הכוהנים והלוויים שיעברו מעליו.

אולם לפי ההלכה הקראית, הקירוי היה הופך את בית הקברות לטמא, הקהילה הקראית התנגדה, התנגדותה התקבלה והתוכנית נגנזה. אולם הקראים טענו שגם הרכבל וכבליו שצפויים לעבור מעל הקברים יטמאו את בית הקברות ויימנעו מחברי הקהילה לפקוד אותו. התנגדות זו לא התקבלה בבג"צ, אליו עתרה היהדות הקראית גם נגד עמותת אלע"ד, וחברי הקהילה הקראית לא יוכלו להמשיך להיקבר במקום או לבקר בו.

כדי לבוא לקראתם, הרשות לפיתוח ירושלים, המקדמת את תוכנית הרכבל, הרחיקה לכת ואפילו הציעה לממן רילוקיישן לבית הקברות. כן, קראתם נכון: להעתיק את בית הקברות ממקומו ההיסטורי ולהעביר אותו למקום אחר. להרוס אתר מורשת, שהתעצב במשך יותר מאלף שנים ו"לשחזר" אותו בסביבה חדשה.

בית הקברות סמבוסקי, שבגדה הצפונית של גיא בן הינום, מספר את סיפורה של קהילה יהודית אחרת בירושלים. במקום נקברו בני הקהילה היהודית של ירושלים במאה ה-19, שידם לא היתה משגת לרכוש חלקת קבר בהר הזיתים או אפילו לממן מצבה, והם נקברו בו מתחת למצבות פשוטות. בניגוד לבית הקברות הקראי, בית הקברות סמבוסקי אינו פעיל כבר יותר ממאה שנה, שכן הקהילה היהודית נטשה אותו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. מאז בית הקברות עבר בלייה, וחלקו נפגע.

אולם בעוד שעל בית הקברות הקראי נגזר לדעוך, בית הקברות סמבוסקי חווה פריחה כמוה לא ידע מעולם. בתוכנית השלום של טראמפ הוכר כאתר קדוש לעם היהודי, ובשנה האחרונה הוא עובר תהליך בנייה מחדש, תחת ניצוחה של עמותת אלע"ד, שקיבלה מחברה קדישא רשות לנהל אותו. טרקטורים חופרים, מצבות חדשות מוצבות אקראית, ללא קשר למקום הקבורה המקורי, גדרות ומדרגות נבנות סביבו.

הסיבה לעניין שמגלה אלע"ד בבית הקברות סמבוסקי קשור כנראה למיקומו הגיאוגרפי. הוא יכול לשמש תחנת ביניים במסלול שיחבר בין פעילות העמותה בגיא בן הינום לבריכת השילוח, מתחם עיר דוד שאלע"ד מנהלת כבר שנים, ומשם דרך הרחוב הרומי המדורג בסילואן, שנחפר תת קרקעית מתחת לשכונת ואדי חילווה, עד לכותל.

השבוע, העבודות במקום עלו מדרגה. פועלים, שעבדו מטעם אלע"ד, הקימו קשת עם הכתובת "בית קברות סמבוסקי". הקשת ניצבת מעל דרך המובילה לבית הקברות, אבל משמשת גם ככביש גישה יחיד לשכונה פלסטינית בשם ואדי רבאבה, שבה מתגוררים כאלף איש. בעבר נעשה ניסיון להציב במקום שער, שהיה מונע מתושבי השכונה להגיע לבתיהם ברכב, אולם התוכנית נעצרה ברגע האחרון.

כאשר מסתכלים על שני בתי הקברות אי אפשר שלא להבחין בציניות של העיסוק במורשת. משחק סכום אפס, ולפיו מורשת שמשרתת את המטרה היא חשובה ושומרים עליה ואילו מורשת שלא משרת אותה היא שקופה ואפשר להתעלם ממנה. אתר מורשת עשיר בהיסטוריה יהודית במערבה של העיר – בית הקברות הקראי – מופקר לצורך קידום תוכנית בעייתית, ואילו אתר מורשת אחר מעברו השני של הקו הירוק – בית הקברות סמבוסקי – עובר מניפולציה כדי לקדם מדיניות של ייהוד המרחב כולו.

מי שנעדרת מהסיפור שבונה אלע"ד היא כמובן הקהילה הפלסטינית בוואדי רבאבה, שבתיה הראשונים נבנו עוד במאה ה-19 על המדרונות המזרחיים של הר ציון, כאשר בית הקברות סמבוסקי היה עדיין פעיל. המנגנון שמטרתו למחוק מהתודעה את ירושלים הפלסטינית ממשיך לעבוד.

אורי ארליך הוא דובר ורכז ניומדיה בעמותת "עמק שווה"