300 יהודים מאתיופיה הגיעו לנתב"ג. אלפים עדיין מחכים לאיחוד משפחות
בטקס חגיגי בנוכחות ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת הקליטה וסגן השר לביטחון פנים נחתו העולים, ולאחר מכן המשיכו לבידוד של שבועיים בצפון. המשפחות הנרגשות, שלא ראו את יקיריהם שנים, נשארו בחוץ. "ההרגשה היא שמשתמשים בהם רק בזמן בחירות, ובשאר הזמן מחזיקים אותם שם כמו בני ערובה"
300 יהודים מאתיופיה הגיעו הבוקר (חמישי) לנתב"ג לאחר המתנה של שנים בגונדר, בזמן שאלפים עדיין מחכים להתאחד עם משפחותיהם בישראל.
כנהוג בתקופת בחירות, מרכז האירוע היה הנוכחות של הפוליטיקאים עצמם – ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שרת הקליטה פנינה תמנו שטה וסגן השר לביטחון פנים גדי יברקן. שני האחרונים התאמצו להדגיש שההישג של הבאת העולים הוא שלהם.
עולים חדשים מגיעים מאתיופיה לנתב"ג, ב-3 בדצמבר 2020 (צילום אורן זיו)
קרוב לשעה עשר בבוקר נחת המטוס הראשון מבין שני מטוסי אתיופיאן איירליינס, וכבאיות התיזו עליו מים (כנהוג במקרה של מטוסים חדשים שמגיעים). מכיוון שהאזרחים החדשים נדרשים לשהות שבועיים בבידוד, נתניהו התקרב עם פמלייתו למרחק של כמה עשרות מטרים מהמטוס ונופף להם לשלום. לאחר מכן, הסתובב נתניהו והוביל את השיירה הארוכה של היורדים מהמטוס על השטיח האדום.
גנץ נראה מאחור לבדו, ולא החליף מילה או מבט עם נתניהו לאורך כל האירוע. לפי דיווחים, השניים ניהלו פגישה חשאית בטרקלין בנתב"ג.
השטיח האדום הוביל את הבאים לאוהל גדול, שבו הוצבו מסכים עם הנאומים שהתקיימו באוהל סמוך, עם תרגום סימולטני לאמהרית.
מי שנשארו מחוץ לטרמינל הם בני משפחותיהם הנרגשים של העולים. הם לא הורשו לראות אפילו מרחוק את בני המשפחה שלא ראו שנים. עשרות מהם, שחלקם הגיעו מצפת, חיכו מחוץ לטרמינל בתקווה לראות את קרוביהם מחלון האוטובוס שיוביל אותם לבידוד של שבועיים בצפון.
כשהטקס נגמר ולפני הנסיעה לבידוד, חילקו עובדי משרד הפנים, לבושים בסרבלים לבנים, לבאים תעודת זהות ומסמכים אחרים. כל פעם משפחה אחת נקראה לדלפקים המאולתרים, שם נדרשה לחתום על מסמכים וקיבלה מעטפה עם תעודת הזהות, מבעד למחיצת הפלסטיק שהוצבה על השולחן.
היה קשה שלא לחשוב לאיזה מקום מגיעים היהודים האתיופים, מקום שבו המפכ"ל לשעבר רוני אלשייך חושב ש"טבעי לחשוד בהם יותר", שהשר לביטחון פנים נותן גיבוי לשוטרים אלימים ולא מוכן לדבר עם מפגינים בני הקהילה שניצבו חודשים מחוץ לביתו, ושבו ראש הממשלה מתעניין בקהילה רק בזמן בחירות. מקום שבו הסיכוי ששוטר יירה בך גבוה בהרבה אם אתה בן הקהילה האתיופית, אם לשפוט על פי 16 מקרי ירי של שוטרים בשש השנים האחרונות.
עיתונאי אחד אמר חצי בציניות חצי ברצינות שאת האלפים שמחכים בגונדר "שומרים" שם לכל פעם שיש קמפיין בחירות. בקצב של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, יכול להיות שבקרוב כולם יגיעו לארץ, הוא אמר.
בחוץ פגשתי את אריה, שעלה לישראל לפני 23 שנה והשאיר מאחוריו את אחיו ואחותו, שאותם לא ראה מאז. היום אחותו הגיעה לנתב"ג. "אני שמח ועצוב", אמר אריה. "אני שמח שאחותי הגיעה ועצוב לי שאח שלי נשאר שם לבד. לפחות עד עכשיו הוא היה עם אחותי, כעת פיצלו את המשפחה עוד פעם".
"מה הבעיה?" תהה אריה בייאוש, "למה אי אפשר להביא את כל מי שנשאר שם? שיביאו את כולם ואז יעשו את הטקסים שלהם כמה שהם רוצים. ההרגשה היא שמשתמשים בהם רק בתקופת בחירות, ובשאר הזמן מחזיקים אותם שם כמו בני ערובה".
עולים חדשים מגיעים מאתיופיה לנתב"ג, ב-3 בדצמבר 2020 (צילום אורן זיו)
הזוג נתניהו בזמן הגעה של עולים חדשים מאתיופיה בנתב"ג (צילום אורן זיו)
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
