newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

151 הרוגים, מהם 59 ילדים. אלפי בתים הרוסים. חקירה אחת

מדינת ישראל טוענת כי היא מקיימת חקירות ראויות בנוגע לחשדות לביצוע פשעי מלחמה בעזה אשתקד, אך אחרי שנה נפתחה רק חקירה אחת, שעדיין מתנהלת. בפועל, כל המנגנונים מגוייסים למצג שווא של אכיפת חוק, שרק חקירה חיצונית יכולה לסדוק

מאת:
ילד יושב בין הריסות בתים בבית חנון, בצפון רצועת עזה, ב-18 באוגוסט 2014 (צילום: עימאד נאסר / פלאש90)

גם בפעם הבאה יפעיל הצבא את כוחו העצום, אל מול אוכלוסייה אזרחית בעיקרה. ילד יושב בין הריסות בתים בבית חנון, בצפון רצועת עזה, ב-18 באוגוסט 2014 (צילום: עימאד נאסר / פלאש90)

שנה עברה מאז 11 הימים הנוראים של מאי, שבהם רצועת עזה הופצצה באופן אינטנסיבי על ידי הצבא, אלפי רקטות נורו לעבר ערים בישראל על ידי הזרועות הצבאיות של חמאס וג'יהאד אסלאמי, לינצ'ים התבצעו לעיני המצלמות בחסות הלך הרוח הלאומני בישראל, והפגנות נגד המתקפה הישראלית דוכאו באלימות קשה בגדה ובשטחי ישראל.

במהלך 11 הימים הללו, רצועת עזה – אחד המקומות הצפופים בעולם, הדועכת תחת סגר ישראלי שנמשך כבר יותר מ-14 שנה – עמדה במרכז הזוועה. כמו במתקפות ישראליות קודמות ברצועה, הצבא הפעיל דוקטרינה הרסנית במיוחד, שפותחה בלבנון ויושמה בעזה. במסגרתה, הופצצו מן האוויר בנייני מגורים, שכונות ותשתיות אזרחיות נוספות. ממדי ההרג שחוללה דוקטרינה זו בזמן קצר כל כך בלתי נתפשים.

ארגוני זכויות האדם אל מיזאן, PCHR ואל חאק דיווחו כי במהלך 11 הימים הללו, נהרגו ברצועה 240 פלסטינים, מרביתם, 151 מהם, אזרחים ובהם 59 ילדים. בצלם ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעדו מספרים דומים.

אלפי בני אדם נפצעו, רבים מהם ילדים, ועשרות אלפים נותרו ללא קורת גג, לאחר שאלפי בתים נהרסו כליל או חלקית בעקבות ההפצצות הישראליות. העובדה שלצבא דווקא יש יכולות צבאיות מתקדמות, המאפשרות לפעול באופן "כירורגי", מאששת שישראל מיישמת מדיניות שמבקשת לפגוע בתושבי עזה.

בעוד שתושבי ישראל נהנו מההגנה היחסית שסיפקה "כיפת הברזל" (בהתאמה כמובן למעמדם בחברה הישראלית), תושבי עזה נותרו חשופים למתקפה צבאית לא פרופורציונלית. מרבית ההרוגים האזרחים נהרגו כאשר שהו בבתיהם, שקרסו כתוצאה מההפצצות הישראליות.

כבכל מבצע צבאי, הצבא, ובפרט הפרקליטות הצבאית, הפעילו משפטנים וקצינים המומחים במשפט בינלאומי, שנשלחו למפקדות השונות כדי להכשיר ולאשר את פעולות הצבא. למרות זאת, כמה ארגונים הגיעו למסקנה כי ההתקפות ברצועת עזה הגיעו לכדי פשעי מלחמה.

קשה לטעון שישראל פעלה באופן מידתי כאשר מספר הילדים שנהרגו במיטותיהם גבוה כל כך, וכשמשפחות שלמות נמחקו בהפצצות הישראליות.

בסיום המתקפה, קרא אמנסטי אינטרנשיונל לבית הדין הפלילי הבינלאומי לפתוח בחקירה, בחשד לביצוע פשעי מלחמה. מועצת האו"ם לזכויות האדם אישרה את הקמתה של ועדת חקירה עצמאית, שתבחן הפרות של החוק הבינלאומי במהלך מאי, ישראל הודיעה כי תחרים את הוועדה.

לא יכולים ולא רוצים לחקור

מדינת ישראל מציגה את מנגנוני החקירה שלה, וטוענת כי היא מקיימת חקירות ראויות בנוגע לחשדות לביצוע פשעי מלחמה. כך, ישראל הודפת את הביקורת כלפיה, ומבקשת לשלול את המנדט של כל טריבונל בינלאומי לחקור ולהעמיד לדין את חייליה ומפקדיה.

ועם זאת, שנה מאז המתקפה הישראלית בעזה, ברור שמערכת אכיפת החוק הצבאית לא חוקרת חשדות אלו באופן ראוי. נתונים שמסר הצבא ל"יש דין" מעידים על ייעודה האמיתי של החקירה: מצג שווא של אכיפת חוק, ותו לא.

מתוך עשרות רבות של התקפות שבוצעו במהלך מאי 2021 ברצועה והובילו להרג אזרחים, רק 84 מקרים הועברו לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי, גוף שהוקם ב-2014 כדי לייעל את המערכת, ואמור לקיים בדיקה מקדימה מהירה ולהמליץ אם לפתוח בחקירה או לא. עד כה – שנה לאחר האירועים – נפתחה חקירה אחת בלבד, שעודנה מתנהלת.

גם פתיחה בחקירה אינה מבטיחה דבר. רובן המוחלט של חקירות מצ"ח נסגרות ללא הגשת כתב אישום. עד כה, הצבא סגר 25 מקרים נוספים ללא חקירה. מרבית המקרים שהועברו לבדיקה נמצאים עדיין בהליכי בירור, בין אם במסגרת בדיקת המנגנון ובין אם בהליכי בדיקה של הפרקליטה הצבאית הראשית (פצ"ר), שאמורה להחליט אם לפתוח בחקירה או לא.

הנתונים הללו לבדם מעידים על חוסר היכולת של המערכת לחקור באופן ראוי ואפקטיבי חשדות לביצוע פשעי מלחמה במהלך מבצע "שומר החומות". וההימנעות של המערכת הצבאית מלחקור חשדות מסוג זה אינה יוצאת דופן. היא פועלת כך לאורך שנים, למרות שינויים קוסמטיים שנעשו בשנים האחרונות.

לאי-היכולת ולחוסר הרצון של המערכת לחקור את עצמה תורמת בין היתר העובדה שהפרקליטות הצבאית, האמונה על חקירת חשדות אלו, היא זו שהעניקה ייעוץ משפטי לצבא, והיא זו שאישרה את חוקיות המתקפה הישראלית – ובפרט את הדוקטרינה ההרסנית של הפצצת מרכזי האוכלוסייה ברצועת עזה. חקירה אמיתית תאלץ את הפצ"ר לפתוח בחקירה נגד עצמה, או של הכפופים לה בפרקליטות הצבאית.

יתרה מזו, חקירה אמיתית עלולה להוביל לבחינת חלקם של מקבלי החלטות וקובעי מדיניות – אלו אשר גיבשו, אישרו, הורו, ויישמו את מדיניות ההפצצות הישראלית בעזה – מהדרג המדיני לדרג הצבאי הבכיר.

אין ספק שהמערכת הזו לא יכולה ולא רוצה לחקור את עצמה באופן הזה. במקום זאת, היא נשענת על מראית עין של מערכת אכיפת חוק, בעיקר כדי לספק לה הגנה מפני התערבות בינלאומית. אם היה חשש כלשהו, ולו הקטן ביותר, כי המעורבים בגיבוש ההוראות, אישורן והוצאתן לפועל היו מוצאים עצמם עומדים לדין, ייתכן כי ההחלטה להפיל פצצות בלב שכונה ועיר לא היתה מתקבלת בקלות כזו.

כך, סביר מאוד להניח שכמו בסבבים קודמים, גם בפעם הבאה יפעיל הצבא את כוחו העצום אל מול אוכלוסייה אזרחית בעיקרה; גם בפעם הבאה יעלו אותם החשדות לביצוע פשעי מלחמה; וגם אז, תרבות החסינות של הצבא תנקה מכל אשמה את המעורבים בדבר.

המציאות הזו, שבה פלסטינים הפכו בני מוות, מוכרחה להיפסק. חקירה חיצונית עשויה לסדוק, ולו במעט, את תרבות החסינות הישראלית. ואולי להציל חיים.

דן אואן הוא חוקר ביש דין, ומחבר נייר העמדה "חוקרים את עצמם"

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf