newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיר שבועי מפרסית: פיוס

מאת המשורר אחמד שאמלו. התרגום שלי

תרגום:

"הנה האוקיינוס:
מעמקים ללא גבול
מעוף ומערבולת וגאות
מבלי דעת

הנה ההר:
יִפְעָה ללא נוע
נסיקות ושקיעות וקשיות עורף
מבלי דעת

ואילו אותי
בראת אדם:
גרגר חסר הוד
מקבץ צמר וגללי בהמות
לפאר את שמך בשפלות הרוח
לרעוד מאימת מוראך
ולהיאחז בך בודד ואבוד
כדי שאתה
בשלמותך תהיה

אותי בראת אדם:
נכלם עם כל מעידה של הגוף
תועה בשדות גהינום ונטמן בבורות זוהמה
או שמח בחלקו להיות עבדך
ולהלך בגן שאין בו חמדה
בין פרחים של נייר

בן תמותה בראת אותי
ועל כן לעולם לא יימצא לך רֵע
לשאת את הברית
עד סופה

אל תתפאר
על שאני הוא נזר הבריאה:
לא בי תהיה תהילתך"

"אל תטעה בקריאתך!
אינך אוקיינוס
התגלמות נוזלית של האפלה שבפנים
אינך הר
תכליתה של נוקשות מאובנת
אדם הינך
שיכור מנביעת התבונה
שטיפה אחת ממנה
שילחה אותך אל חידות שחורות
הישות
מתפרשת בך
נעלה מעל גהינום וגן עדן והרים וגאיות
הילת נוכחותך
חובקת את היקום

שמך אני
אל תפרשני לשווא!"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf