newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"רוסיה היא היום הפשיזם האמיתי". שיחה עם אנרכיסט אוקראיני

עד המלחמה, האנרכיסטים באוקראינה נאבקו נגד אנשי הימין המקומיים. עכשיו הם הקימו גדוד להילחם בפלישה הרוסית. "הרוסים הורסים את הערים שלנו ורוצים להרוג אותנו, הם לא שואלים מי פשיסט ומי אנטי פשיסט"

מאת:
מתחילים את הבוקר בבדיקה מי נהרג. הגדוד האנרכיסטי שנלחם נגד הרוסים (צילום: Resistance Committee)

מתחילים את הבוקר בבדיקה מי נהרג. הגדוד האנרכיסטי שנלחם נגד הרוסים (צילום: Resistance Committee)

"עכשיו אני רואה את הפנים האמיתיים של הפשיזם, האנשים שהורסים את הערים שלנו. כשהרוסים הורגים אותנו, הם לא שואלים אם אתה אנטי-פשיסט או לא. רוסיה היא הפשיסטית האמיתית."

זה מה שאמר א', אקטיביסט מאוקראינה, שהצטרף לגדוד האנטיפשיסטי שנלחם היום נגד הצבא הרוסי, בשיחת זום שקיים עם כעשרים אקטיביסטים ישראלים בשבת האחרונה. באוקראינה יש פשיסטים, הוא אומר, חלקם שייכים ל"גדוד אזוב", שהיום הוא חלק מהצבא האוקראיני, ולפני המלחמה הם, הפעילים האנטי-פשיסטים באוקראינה, נאבקו נגדם בעימותים ברחובות. אבל היום, הוא מסביר, ההבדלים האלה פחות חשובים, כי הרוסים פשוט רוצים להרוג את האוקראינים. את כולם, בלי קשר לעמדות הפוליטיות שלהם.

א׳, תושב קייב בשנות השלושים לחייו, הוא אקטיביסט מקומי ואחד ממקימי Hoodshoodsklan, ארגון האוהדים האנטי פשיסטי היחיד באוקראינה, המשויך לקבוצת הכדורגל ארסנל קייב. במהלך המלחמה אנרכיסטים מקומיים הקימו גדוד אנטיפשיסטי עצמאי בשם "ועדת ההתנגדות", שלוקח חלק בקרבות.

כשהוא יושב ברכבו בנסיעה מהחזית בחזרה לקייב, לבוש באפוד ובבגדים בצבעי חאקי, א׳ סיפר על תחושותיו בשלושת השבועות האחרונים.

"לא קל לי לדבר על המלחמה, אנחנו צריכים להגן על המשפחות שלנו, לשלוח אותן למדינות אחרות או לחלקים אחרים באוקראינה. כל מה שאתם רואים בחדשות הוא אמת. זה קורה פה באוקראינה, וזה מטורף. קשה לי לתאר כמה אנשים איבדו את חייהם. מפציצים את הערים שלנו, הורגים אנשים, הרוסים רוצים להשמיד אותנו. זה לא צבא מול צבא, זו מלחמה נגד כל העם האוקראיני. המטרה היא השמדה. הרוסים משמידים את מפעלי התעשייה, את מבני ממשלה, את בתי ספר".

תוכל לספר על הגדוד שאתה חלק ממנו?

"אני חלק מגדוד אנטי פשיסטי. רבים מהבחורים שלנו לוקחים חלק ביחידות אחרות, חלקם בקרבות, חלקם מתכוננים לקרב. כולם מנסים לעזור אחד לשני. חלק מאיתנו היו חיילים, ולחלק יש ניסיון בקרב, לאחרים יש ניסיון בתרגילי איירסופט והיכרות עם טקטיקות של לוחמה. כולנו חשבנו שזה עשוי לקרות, אבל אף אחד לא האמין שזו תהיה מלחמה כל כך גדולה.

"הרבה עוזרים לנו, פה וממדינות אחרות. יש לנו אויב משותף. כולם נלחמים כתף אל כתף, כי הם (הרוסים) לא יפסיקו עד שיהרסו את העם שלנו. הם רוצים להכחיד את כל מי שמתנגד, הם רוצים שאוקראינה תהיה כמו בלארוס, שהיא בפועל חלק מהאימפריה הרוסית. פוטין לא יפסיק אם לא נעצור אותו. בשבילו המלחמה הזו היא הכל או כלום".

את המלחמה צריך פשוט להפסיק. טנק רוסי פגוע במריופול (צילום: ויקימדיה CC BY 4.0)

טנק רוסי פגוע במריופול (צילום: ויקימדיה CC BY 4.0)

איפה אתה מאז פרוץ המלחמה?

"אני נשארתי בקייב. לא ראינו דבר כזה מאז מלחמה העולם השנייה. חשבנו שהם לא יגעו באזרחים, אבל זה התברר כלא נכון. לפני המלחמה עבדתי בחינוך ולאחר מכן במחשבים. התכוננתי מזמן לרגע הזה, כי ידעתי שיגיע. אבל בשנה שעברה השתכנעתי שזו רק פרנויה שלי, אז מכרתי את הציוד הטקטי שלי (ציוד צבאי, א״ז). עכשיו אני מביט בצילומים של הציוד ומצטער".

רבים מהאנטי פשיסטים ברוסיה לא תומכים במלחמה, אבל מצד שני לא תומכים בנו. הם רק אומרים ׳עצרו את המלחמה׳. הם לא מבינים שאנחנו לא יכולים להפסיק, עצירה פירושה השמדה שלנו"

איך נראה היומיום שלכם? מה אתם עושים?

"כל הימים שלנו נראים אותו הדבר. את הבוקר אני מתחיל בסבב בין כל החברים והמשפחה שבאזורי הלחימה, לבדוק אם מישהו נהרג. לא התרגלנו לזה, אבל ככה אנחנו מתחילים את היום. אחרי זה בודקים לאיזה אזורים אפשר ללכת, כי המצב משתנה מדי יום.

"יש לי רכב ונשק, אז אני הולך לעזור לאנשים. כל יום יש מה לעשות. אנחנו בודקים בקבוצות השונות ועם חברים מי צריך עזרה. אנשים שולחים בקשות מה הם צריכים ואנשים מכל המדינה מנסים לעזור לצרכים השונים.

"אני טבעוני הרבה שנים, אבל כרגע לקחתי הפסקה ואני רק צמחוני, כי קשה להיות טבעוני במצב הזה. אתה לא יודע איפה תאכל. אני מנסה לעזור לבעלי החיים שנשארו ברחוב בלי הבעלים, כי אנשים פחדו ושכחו אותם. הצלתי כלבים ובעלי חיים אחרים והעברתי אותם למקום בטוח. גם זה חשוב".

במהלך השיחה בזום, א׳ מראה מחלון המכונית כלי רכב שרופים בצד הדרך בפאתי קייב. כשהוא עובר במחסומים הרבים הפרוסים בכביש, הוא מוריד את הטלפון הנייד מחשש מהחיילים ומהאזרחים שבמחסומים ומסוכנים רוסים.

בשבוע שעבר נהרג מהפגזה ארטילרית בחרקוב הלוחם האנרכיסט הראשון במלחמה, איגור "קרימצ'ינין" ולוחוב. הוא כונה "קרימצ'ינין" על שם מקום לידתו, חצי האי קרים. בימים הראשונים של המלחמה ולוחוב התנדב ליחידות הלוחמה האזרחיות, קיבל נשק, ונלחם. לפני המלחמה היה פעיל בפיתוח תנועת ועדי העובדים בדרום אוקראינה, השתתף בגלי מחאות ה"מאידן" נגד השלטון הפרו-רוסי באוקראינה ונטל חלק בהקמת הסקווט "אוטונום".

איך אתה רואה את המהלכים של הצבא הרוסי סביב הערים האוקראיניות, ובמיוחד קייב?

"הטקטיקה הרוסית מבוססת על יצירת טרור ופחד. זו מלחמה פסיכולוגית. הם רוצים להביא את האוכלוסייה לרמה כזו של פחד שלא ישנה להם להפסיד או לנצח, העיקר שהלחימה תיגמר. הם מחכים שניכנע, אבל אנחנו לא יכולים. הצבא שלנו השתנה, וגם האנשים השתנו מאז 2014. הבנו שאנחנו נלחמים על החופש ועל החיים שלנו ושל הילדים שלנו. הרוסים רוצים שכולנו נמות או נהיה פליטים".

תוכל לספר על יחידת ״אזוב״, הימנית קיצונית, שהיא חלק מהצבא האוקראיני?

"אזוב התחילה בתור יחידה לאומנית ב-2014, אבל עכשיו היא חלק מהצבא האוקראיני. יש שם לא רק לאומנים או פשיסטים, אבל חלק מהבחורים באזוב הם נאצים. לפני המלחמה היו לנו מלחמות איתם, אבל לא הרגנו אחד את השני. קרבות רחוב עם סכינים. לא כמו ברוסיה, שם נאצים הורגים אנטי פשיסטים מתוך כוונת תחילה.

"כעת המצב שונה, אנחנו בקשר איתם. נכון לעכשיו המאבק בין האנטי פשיסטים לבינם פחות חשוב. כולם פה נלחמים בצד אחד. רק מי שתומך ברוסים נלחם נגדנו. אם אני צריך להילחם לצד מישהו מאזוב, שבעבר נלחמתי נגדו ברחוב, אני אעשה זאת, כי כעת זה שאלה של השמדת אוקראינה. רוסיה היא הפשיסטית האמיתית כרגע, לא הבחורים הלאומנים. עכשיו אני רואה הפנים האמיתיים של הפשיזם: האנשים שהורסים את הערים שלנו. כשהרוסים הורגים אותנו, הם לא שואלים אותנו אם אנחנו אנטי פשיסטים או לא. הרוסים אומרים שהם באים לפה להילחם נגד הנאצים, אבל הם מראים שהם שונאים אותנו. אם אתה תומך בשלטון (של פוטין, א״ז), אתה הפוך לפשיסט בעצמך".

מה דעתך על האפשרות שאוקראינה תצטרף לאיחוד האירופי או לנאט״ו?

"נאט״ו מפחדת שפוטין יתקוף בנשק גרעיני. היא מבינה שאם היא תעזור לנו בשטח, ממש תילחם לצידנו, זה יהפוך למלחמת עולם. אנחנו לא צריכים להצטרף לאיחוד האירופי ולא לנאט"ו. אנחנו צריכים נשק טוב. לא חשוב לי להיות חלק ממשהו, אנחנו רק צריכים מדינה מבוצרת. אין לנו איך להגן על השמיים. השמדנו אותם בקרבות רחוב, בקרבות קרקע, כמו במלחמת העולם השנייה. הם שולחים לוחמים למות באלפים. כשננצח, נהפוך למדינה חשובה לאירופה, כי אנחנו יכולים להגן עליה מהתוקפנות הזו. זה לא מאהבה אלינו, אירופה מבינה שאנחנו יכולים לעצור את המכונה הזו, כדי שהמלחמה לא תגיע למדינות שלהן".

מה דעתך על הנשיא זלנסקי?

"הוא דם חדש. הוא צעיר מפוליטיקאים אחרים, ואולי זה סימן לגל חדש בפוליטיקה. בשבילי הוא הפתעה. הוא היה רק בדרן בטלוויזיה, כעת הוא הפך למנהיג. אולי יש טענות למה הוא לא ביצר מספיק את מריופול (לפני ההתקפה, א״ז) אבל הוא נשאר בקייב, בא להיות עם אנשים בחזית, בבתי חולים. הוא לא לבוש בחליפות, הוא לא ישן, הוא מראה לאנשים שצריך להישאר רגועים עד כמה שאפשר".

מה הקשרים שלכם עם פעילים אנטי-פשיסטים ברוסיה?  

"יש אנטי פשיסטים שמצטרפים ונלחמים איתנו כתף אל כתף, אבל הם מעטים. אני ניתקתי קשרים עם רבים מהאנטי פשיסטים ברוסיה. רבים מהם לא תומכים במלחמה, אבל מצד שני לא תומכים בנו. הם רק אומרים ׳עצרו את המלחמה׳. הם לא מבינים שאנחנו לא יכולים להפסיק, עצירה פירושה השמדה שלנו.

"(אנטי פשיסטים) אחרים עזבו את רוסיה לפני המלחמה. אבל חלק ממי שנשאר התחיל להאמין לתעמולה כאילו המלחמה היא נגד נאצים באוקראינה. (הם מאמינים) שכביכול אנחנו שונאים רוסים. יש אנטי פשיסטים ברוסיה ששמים את האות Z על הבגדים שלהם.

"גם בתוך רוסיה יש מי שתומך בנו, אבל הם לא יכולים להביע את זה, כי הם מדוכאים. שירותי הביטחון רק מחכים לכלוא אותם, כמו שקרה ב-2020 לאקטיביסטים שנשלחו לשנים ארוכות בכלא".

מה ניתן לעשות כדי לתמוך במאבק שלכם?

"כל תמיכה חשובה לנו. לדבר על זה, לפרסם ברשתות החברתיות. חשוב לנו שתלחמו בשקרים שמפיצה רוסיה. אנחנו מנסים להתנגד, כולם מנסים להילחם".

ביום שישי הקרוב יתקיים ערב התרמה לפעילים האנטי פשיסטים שבחזית אוקראינה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf