צעירה ערביה הותקפה באלימות כי "דיברה לא יפה" בעיני גבר יהודי
משפט אגבי שאמרה מהא אגבריה לרוקח הערבי בקופ"ח בלב ת"א לא מצא חן בעיניי גבר יהודי שנכח במקום. זה התחיל בקללות והסתיים בחניקתה של אגבריה לעיניי הנוכחים. "פחד כזה לא הרגשתי בחיים"
במציאות שבה ראש הממשלה בעצמו פורס את השטיח האדום לרגלי הכהניסטים כל הדרך אל הכנסת, מחזר אחריהם במרץ ורוקח איתם עסקאות, יש משהו כמעט נאיבי בזעזוע נוכח מופעי גזענות, גם אלימים, נגד פלסטינים; הרי זאת היא תמצית רוח הזמן בישראל. ובכל זאת, כאשר קראתי את הפוסט שבו תיארה מהא אגבריה, משפטנית בת 30, את התקיפה האלימה שעברה ביום רביעי האחרון בסניף קופת חולים תל-אביבי, התקשיתי להכיל את הכעס והתדהמה. ככה, לאור יום, לעיני אנשים, בלבה של "העיר הנאורה". עד כדי כך התנרמלה כאן האלימות נגד פלסטינים.
מגמה של עליה באלימות כלפי החברה הפלסטינית. מהא אגבריה (צילום: לואי פישמן)
בשיחה שקיימנו אתמול (שני), חמישה ימים לאחר התקיפה, אגבריה – פעילה פוליטית פמיניסטית, במקור מאום אל-פחם שמתגוררת מזה שנים בתל-אביב – עדיין נשמעה נסערת. "הייתי בהרבה הפגנות וספגתי אלימות. פחד כזה לא הרגשתי בחיים".
"הגעתי לבית המרקחת של קופת חולים מכבי בבלפור לקנות תרופות", היא משחזרת את תחילת האירוע. "בזמן שאני עומדת שם, אישה נדחפה לתור שלי. אישה מסכנה בסך הכל, מבוגרת. היא שאלה את הרוקח בצעקות למה עלון ההסבר שמצורף לתרופה כלשהי לא היה בעברית, דוגמה לישראלי הטיפוסי שחושב שמגיע לו הכל. וזה בדיוק מה שאמרתי לרוקח, בערבית, אחרי שהיא זזה הצידה. אמרתי לו 'וואי, הישראלים תמיד מגיע להם הכל, תמיד צודקים, תמיד יתלוננו, לא משנה מה'".
אגבריה, פעילה מנוסה שמכירה היטב את הדרך שבה השיח הישראלי יודע להפוך כל קורבן פלסטיני לאשם, מתעקשת להבהיר מיד: "אני לא מתנצלת על האמירה הזו. היא לא אמירה גזענית, כל ישראלי שני אומר את הדברים האלה בדיוק. אני שומעת את זה כמעט בכל הזדמנות. בכל מקרה, זה לא רלוונטי לתקיפה".
את ההערה הכמעט אגבית הזו, שאמרה מהא בערבית לרוקח הפלסטיני שמולו עמדה, שמע גם גבר יהודי שנכח במקום.
"הוא נדחף לשיחה ואמר לי בערבית 'מיש כולהום', כלומר 'לא כולם'. את מבינה? נפשו העדינה נורא נפגעה. כי אני ערביה, אישה, ואמרתי את זה בערבית. מפה מתחילה הגזענות.
"כשהגיע תורו והוא הגיע לדלפק לידי, עוד אמר לי בערבית 'תתביישי'. אמרתי לו 'למי אתה אומר להתבייש? אתה לא תחנך אותי', ואז הוא אמר 'אני לא מעוניין לחנך מישהי זבל כמוך', וקרא לי מספר פעמים 'שרמוטה'".
אבל התוקף האלמוני לא הסתפק באלימות המילולית המיזוגנית הזו; הדברים הסלימו במהירות לכדי תקיפה פיזית של ממש. "כמעט השתנתי מפחד במכנסיים", משחזרת אגבריה. "הוא תפס אותי מהצוואר וחנק אותי. הוא הצמיד אותי על הזרועות שלי, על הדלפק".
איך הגבת? איך אפשר בכלל להגיב בסיטואציה כזו?
"את יודעת, הייתי בתוך ההלם הזה. מה שאני מספרת לך נשמע כביכול אירוע שנמשך איזה 10-15 דקות, אבל זה היה עניין של דקות ספורות. אנשים מסביב הגיעו לנסות להרחיק אותו, כל הרוקחים באו מאחורי הדלפקים וראו שהוא חנק אותי. בשלב הזה הוא התחיל לצעוק לעבר האנשים 'זאתי הערביה קיללה אתכם הישראלים ואמרה שאתם זבל'. אמרתי לו 'חתיכת שקרן, מזל שיש פה ערבים ששמעו מה שאמרתי. לא קיללתי איש".
כמה זמן היית לפותה בתוך החניקה שלו?
"הרחיקו אותו מיד, אבל אני מוכרחה לומר שרעדתי לאורך כל זמן האירוע. פשוט רעדתי. שפכתי את כל התיק כדי למצוא את הטלפון, בזמן הזה הוא ממשיך לצעוק עלי 'שרמוטה בת שרמוטה'. צילמתי אותו והתקשרתי למשטרה. כשהוא הבין שמגיעה ניידת, הבן אדם נעלם תוך שניות".
על התגובות לתקיפה היא מספרת: "היתה שם אישה שהתנצלה על כך שהיתה עם הילד שלה ונאלצה להתרחק כי הבן שלה ממש פחד, אבל היא חיבקה אותי אחר כך חיבוק של אמא, ורק אז התחלתי לבכות. ממש בכיתי, כי הבן אדם כבר לא היה שם אז הרשתי לעצמי להתפרק.
"היו הרבה תגובות חמות לפוסט שלי בפייסבוק ואני שמחה שפרסמתי אותו כי ככה הגענו למספר עדים".
את מרגישה שיש הקצנה בביטויי גזענות ואלימות נגד אזרחים פלסטינים?
"בהחלט יש מגמה של עליה באלימות כלפי החברה הפלסטינית. רק לפני שבוע הותקפה משפחה פלסטינית שישבה ביער ועשו פיקניק ובאו מתנחלים וחיילים והעיפו אותם. לפני שבועיים בחור נרצח על ידי המשטרה בטמרה. מי שתקף אותי היה אזרח, שהרשה לעצמו לתקוף אותי, על אמירה שהכללתי ישראלים.
"כל המדיניות פה היא גזענית, אז למה שאזרח לא ירשה לעצמו לתקוף אישה פלסטינית בבית מרקחת כי אמרה משהו שלא מצא חן בעיניו? הוא יודע שיגבו אותו, הוא בטוח שהמשטרה לא תעשה כלום. בגלל האדנות היהודית על הפלסטינים במדינה הזו, מכאן ההרגשה שמותר לו".
עו"ד תמי לימון, המייצגת את אגבריה כנפגעת עבירה, מסרה בתגובה: "מדובר במקרה חמור של תקיפה על רקע גזעני ומיזוגני. אני בטוחה שהמשטרה תעשה ככל יכולתה למצוא את החשוד במעשה, לחקור את העדים שהצלחנו ללקט בעצמנו, ולמצות איתו את הדין".
לפנייה שלנו בעניין הגיבו בדוברות המשטרה: "ממשטרת ישראל נמסר כי נפתחה חקירה לבירור נסיבות האירוע". על השאלה האם קיבלו לידיהם את מצלמות האבטחה במקום, לא השיבו.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
