פרשנות: ניטור הרשתות החברתיות חושף את הצבא לתביעה משפטית
בניגוד לחוק השב"כ, שעל אף הבעייתיות שבו לפחות מסמיך את השירות לפעול בתוך המדינה, "חוק יסוד הצבא" לא מגדיר כלל את סמכויותיו של הצבא או את תפקידיו. החשיפה לפיה הצבא מנטר רשתות חברתיות עומדת בסתירה חמורה לתפיסה לפיה תפקידו של הצבא הוא לחימתי, לא חקר עבירות או נושאים פנים מדינתיים
כותב אורח: יהונתן קלינגר
בשנת 2002 התרחשה בארץ מהפכה חוקתית קטנה עם חקיקת חוק שירות הבטחון הכללי; אותו חוק, שהגיע בעקבות בג"ץ העינויים (בג"ץ 5100/94 הועד הציבורי נגד עינויים נ' ממשלת ישראל), קבע לראשונה את סמכויותיו של שירות הביטחון הכללי. החוק קבע כי השירות "מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה ,והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין". נקבע עוד כי "השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים- פוליטיים".
להבדיל אלפי הבדלות מחוק השב"כ, שמכיל לא מעט בעיות אבל הוא לפחות מסמיך את השירות לפעול בתוך המדינה, צה"ל מוגדר באמצעות חוק יסוד הצבא. חוק קצר זה נותן תיאור לקוני לפיו "צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה", ואוסר על הקמת כח מזוין נוסף, אך אינו מגדיר את תפקידיו של הצבא או סמכויותיו. חוק השיפוט הצבאי מגדיר את הדרך בה הצבא מחיל את החוק על מוסדותיו ואת ההליך המשפטי הצבאי, אך אף חוק אינו מסדיר את סמכויותיו של הצבא (ראו מאמרם של שמואל אבן וצביה גרוס על הצעת חוק צה"ל).
ככלל, התפישה היא כי כוח צבאי נועד לפעילות לחימה, לא לחקר עבירות ולא לנושאים פנים מדינתיים; לשם חקירת העבירות הפנים מדינתיות ישנו שירות הביטחון הכללי, או המשטרה, בהתאמה.
> חשיפה: הצבא עוקב אחרי הפייסבוק שלכם
מה מסמיך את הצבא לנטר רשתות חברתיות? (צילום: דובר צה"ל)
לכן, הקריאה אמש כי צבא הגנה לישראל רכש שירותים מחברות אזרחיות כדי לנטר את הרשתות החברתיות מדאיגה במיוחד. תפקידו של צבא ההגנה לישראל אינו לאסוף מודיעין מבפנים אלא לסכל את האיום מבחוץ; דווקא השימוש במידע ממאגרים פומביים, ציבוריים, שלא למטרה לשמה הם נמסרו (הרי אף אחד לא נתן את פרטיו לרשת החברתית כדי שתעבירם לצבא), יכול להיות עוולה אזרחית של פגיעה בפרטיות. אלא שכאן יהיה מדאיג במיוחד לכשצה"ל יטען כי מדובר בפעילות מלחמתית אשר אינה מאפשרת תביעה.
בפועל, לצה"ל אין את הסמכות להקים מאגר מידע על אזרחי ישראל. אין לצה"ל את הסמכות לאסוף את המידע הזה ולשתפו עם אחרים, אין לו את הסמכות לקחת ולבקש נתונים מרשתות חברתיות. אם היתה לו סמכות כזו, הרי שמזמן היה פונה לרשת החברתית ומבקש ממנה את המידע באמצעות צו; העובדה שאין לו מחייבת אותו לרכוש שירותים כלכליים. השירותים האלו לא תמיד משתמשים במידע בהתאם לדרישות תקנון פייסבוק.
כך, לדוגמא, סעיף 3.9 לתקנון הפלטפורמה של פייסבוק קובע כי מפתחי אפליקציות שיפתחו אפליקציות לרשת לא יכולים למכור הלאה מידע שאספו. כלומר, מי שמשתף מידע בפייסבוק לא הרשה לפייסבוק להרשות לחברות מסחריות למכור את המידע הלאה, הוא הגביל את השימוש לתוך הפלטפורמה. כאן, בעצם, ברור שיש הפרה של התקנון.
כלומר, ככל שצה"ל שוכר את שירותיהן של חברות לאיסוף המידע מהרשתות ואוגר אותן, הרי שהוא חושף עצמו לתביעה אזרחית ואולי אף לתביעה ייצוגית בנושא, על הפרת פרטיות.
יהונתן קלינגר הוא עורך דין ומשמש כיועץ המשפטי של עמותת 972+, שמפעילה אתר זה
> ח"כים מגיבים לתחקיר שיחה מקומית: הצבא מרגל אחרי אזרחים בניגוד לחוק
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
