פלסטיני שירצה לתכנן על אדמתו הפרטית יצטרך אישור מסמוטריץ'
ההחלטה שקיבלה אתמול הממשלה לא רק מאיצה את הליכי התכנון ליהודים בגדה המערבית. היא גם מקלה על הכשרת מאחזים ומקשה עוד יותר על בנייה פלסטינית בשטחי סי
בונים בצ'יק. החלטת הממשלה תקצר הליכים לבנייה יהודית בגדה ותאפשר הכשרת מאחזים. בנייה במאחז עדי עד (צילום: מתן גולן)
החלטת הממשלה אתמול לקצר את הליכי אישור הבנייה היהודית בגדה המערבית נועדה לא רק להקטין את האפשרות לבקרה בינלאומית נגד בנייה בהתנחלויות. היא עשויה גם להקל מאוד על הכשרת מאחזים לא חוקיים, שהוקמו לכאורה כ"הרחבות" של התנחלויות קיימת, והיא גם תקשה עוד יותר על הפלסטינים לבנות באדמות הנמצאות בבעלותם הפרטית בשטחי סי.
ההחלטה מאתמול היא תיקון להחלטה 150 שקיבלה ממשלת נתניהו הראשונה, באוגוסט 1996. לפי ההחלטה המקורית, לשם הקמת התנחלות חדשה נדרשת החלטה של הממשלה כולה, ושר הביטחון צריך לאשר כל שלב משלבי התכנון השונים: בשלב הקצאת הקרקע ומתן הרשאת התכנון, לפני דיון באישור תוכנית, ולפני החלטה על מתן תוקף לתוכנית.
>> סעיף 118 – סיפוח, סעיף 81 – פשיזם. צלילה להסכמים הקואליציוניים
התיקון שאושר אתמול להחלטה 150 מעביר את כל סמכויות שר הביטחון בהקשר הזה לידיו של בצלאל סמוטריץ', השר במשרד הביטחון, למעט הסמכות להקצות קרקע. אולם לא מדובר רק בהעברת הסמכויות, נושא שסוכם בהסכמים הקואליציוניים, אלא בשינויים מהותיים לתהליך אישור הבנייה בשטחי C לפלסטינים ולישראלים.
בדברי ההסבר לתיקון שאושר אתמול נאמר כי "תכלית ההצעה היא לבטל את הצורך באישורים של הדרג המדיני תוך כדי תהליכי התכנון עצמם". לפי התיקון, הדרג המדיני יהיה מעורב רק בשלב הראשוני של תהליכי התכנון – שלב מתן הרשאת התכנון.
בהחלטה 150 המקורית נכללו נקודות ביקורת נוספות שבהן הדרג המדיני היה יכול להתערב בפיתוח והסדרת ההתיישבות היהודית בגדה נוכח רגישות התהליך, אולם בהחלטה הנוכחית הן בוטלו. הנקודה היחידה שבה יוכל עכשיו הדרג המדיני להתערב, למעט שלב הרשאת התכנון, היא במקרים הייחודיים שבהם נדרש פרסום מכרז לבנייה לאחר שמוסדות התכנון אישרו את התוכנית. עד היום, במרבית המקרים בבנייה בהתנחלויות לא נדרש כלל פרסום מכרז.
קיבל את מה שהובטח לו בהסכמים הקואליציוניים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
לכאורה, התיקון מנסה לייצר סימטריה בין התנהלות מוסדות התכנון בגדה ובין התנהלותם בתוך ישראל הריבונית. אמנם תהליך של אישור תב"ע בישראל יכול לקחת שנים, אבל הוא לא כולל "פינג-פונג" מול הדרג המדיני לאורך תהליכי התכנון. צמצום "המרחב הבירוקרטי" התכנוני בגדה צפוי לקצר מאוד את משך הזמן הנדרש לתהליכי התכנון והבנייה בשטחים.
כמובן, לא מדובר במהלך תמים. באמצעות המהלך הזה, ישראל עושה צעד נוסף להחלת חוקיה על שטח כבוש, שהיא עצמה בחרה לא לספח באופן רשמי. זהו עוד צעד לקראת סיפוח דה פקטו, כפי שטענה האגודה לזכויות האזרח, בלי המשמעויות החוקיות של סיפוח מלא, כמו הענקת זכויות לפלסטינים החיים בשטח הכבוש. ללכת בלי ולהרגיש עם.
להפחתת המעורבות של הדרג המדיני יש גם משמעות נוספת, אומר עו"ד מיכאל ספרד. לדבריו, זו אולי אחת הסיבות המרכזיות להחלטה אתמול: כל עוד כל שלב בהליכי התכנון דרש החלטת הדרג המדיני, הקהילה הבינלאומית יכלה להפעיל לחץ על הממשלה לא לאשר את השלב הבא. עכשיו, כשמעורבות הדרג המדיני תפחת וההליך כולו יהיה לכאורה תכנוני, יהיו פחות נקודות שבהם הקהילה הבינלאומית תוכל להפעיל את הלחץ הזה. "ממילא", אומר עו"ד ספרד, "החלטות של הדרג ה"מקצועי" אינן באמת מקצועיות אלא משרתות את האינטרס הפוליטי הישראלי".
אולם בכך לא מסתיימת החשיבות של ההחלטה אתמול. סעיף 1(ב) לתיקון קובע כי "תוכנית הנוגעת למקרקעין פרטיים, שהגשתה למוסדות התכנון אינה מחייבת הרשאה בתכנון, טעונה אישור שר הביטחון לפני שתיבחן ע"י מוסדות התכנון". כיוון שמרבית הקרקעות הפרטיות בגדה הן בבעלות פלסטינית, משמעות התיקון הזה הוא ששר הביטחון (ולפי התיקון, סמוטריץ') יוכל לעצור כל תוכנית לבנייה פלסטינית כבר בשלביה הראשונים.
אין אישורי בנייה בשטח C. פלסטינים ופעילים עוזרים לבנות בית באום פראג׳ בשטח סי בדרום הר חברון, 2012 (צילום: אקטיבסטילס)
עד היום, בעל קרקע פרטית יכול מתוקף בעלותו לבצע הליך תכנון לשטח ולהגיש אותו למוסדות התכנון ללא צורך בהרשאת תכנון או באישור דרג מדיני. הדרג המדיני היה יכול לעצור את הבנייה בשלב הפקדת התוכנית. ההחלטה שאושרה אתמול מחייבת כל פלסטיני בשטח C לקבל את ברכת הדרג המדיני, באדיבותו של בצלאל סמוטריץ', לשם הרשאת תכנון בשטחו הפרטי.
ראוי להבין שמערכת התכנון עובדת כמשפך: מוגשות יותר תוכניות ממספר המאושרות, ויותר מורכב משפטית לבטל תוכנית בשלב הפקדה, לאחר שעברה אישורים של מוסדות התכנון, לעומת תוכנית בשלב גיבוש ראשוני. נכון שגם היום הפלסטיניים בשטחי C מתקשים מאוד לקדם בנייה. אולם ייתכן שאחרי התיקון, גם המעט שאושר עד כה עשוי לא לעבור את המסננת של סמוטריץ' בשלב הראשוני ולא להגיע כלל לשלב ההפקדה.
התיקון הזה נראה חלק מ"המערכה על שטחי C", כפי שמכנה אותה סמוטריץ', חלק ממלחמת החורמה שמנהלת עמותת רגבים, שסמוטריץ' נמנה בין מייסדיה, נגד הבנייה הפלסטינית בשטחי C – שמטרתה למנוע רצף טריטוריאלי פלסטיני בגדה. עתה ייכנס למערכה כלי נשק נוסף שמאפשר לטרפד מהלכי תכנון פלסטיניים עוד בראשיתם. סמוטריץ' עצמו הסביר את התפיסה שלו במכתבו ליו"ר ועדת חוץ וביטחון צביקה האוזר בשנת 2021, נגד כוונתו של שר הביטחון דאז בני גנץ לאשר בנייה פלסטינית בשטח C: "…לישראל אחריות הומניטרית להסדרת תנאי חייהם של התושבים הערבים בשטחC ו… אחריות זו תמומש אך ורק באופן שלא יפגע באינטרסים ישראליים".
משמע, סמוטריץ' עשוי לפסול את בקשת הרשאת התכנון של הבעלים הפלסטיניים של הקרקע הפרטית שעליה נבנה ביתו הפרטי, ללא תב"ע וללא היתר בהתנחלות קדומים, באמתלת שימור "האינטרס הישראלי".
יקל על הבנייה היהודית. פועל פלסטיני בהתנחלות תל ציון בגדה המערבית (צילום: פלאש 90)
דרך אגב, ייתכן שההחלטה כי הדרג המדיני יוכל להתערב בבנייה בגדה כבר בשלב המוקדם של הרשאה לתכנון ולא בשלב המאוחר של הפקדת תוכנית, נובעת מפרצה בחוק הירדני, החל בשטחים. מסקירה שנכתבה ב-2018 במשרד הפנים בנוגע לדיני התכנון בגדה נאמר כי "בחוק הישראלי יש נקודת זמן ברורה שרק ממנה והלאה יש משמעות סטטוטורית לתוכנית – והיא הפקדת התוכנית, ואילו בחוק הירדני נקודת הזמן מוקדמת בהרבה, מהיום שפורסם כאזור תכנון (שיש כוונה להכין תוכנית)". פירוש הדבר שעצם ההרשאה לתכנון עשויה להעניק הקלות בפיתוח בשטח עוד בטרם אישור תוכנית מתאר. זה בדיוק מה שישראל מבקשת למנוע מהפלסטינים, ולכן היא בוחרת לעצור אותם בשלב ההרשאה לתכנון ולא בשלב מאוחר יותר.
אבל בהחלטה מאתמול מסתתר עניין נוסף, שעשוי להקל על הכשרת עשרות מאחזים. בעוד שבהחלטת ממשלה מ-1999 נקבע כי לצורך הרחבה של ישוב בגדה המערבית נדרש אישור שר הביטחון על דעת ראש הממשלה, בתיקון אמש ביקשו לבטל את הסעיף הנ"ל משנת 99' וזאת לטענתם מכיוון "שמדובר ביישוב שהקמתו נבחנה על ידי הדרג המדיני, הרחבה שלו אינה טעונה אישור נוסף, והיא תבוצע בהתאם לשיקולים תכנוניים רלוונטיים."
ההחלטה הזו פותחת פתח להכשרת מאחזים, שכן מאחזים רבים בגדה הוקמו כביכול כ"שכונות" של התנחלויות קיימות, אבל ביניהם ובין ההתנחלות המקורית מפרידים מרחקים גדולים. גם אם המאחזים האלה הוקמו על מה שמוגדר "אדמות מדינה", כלומר אדמות שישראל הכריזה עליהן ככאלה משום שלא היו מעובדות בעיבוד אינטנסיבי ניכר לעין (מטעי זיתים, לדוגמה), מעמדן לא הוסדר.
בלי תב"ע מאושרת. חיילים, מתנחלים ופלסטינים ליד מאחז גבעת רונן (צילום: מתן גולן)
כך, לדוגמה, המאחז גבעת רונן – שהוקם בשנת 1999 ולכל המבנים בו על פי נתוני שלום עכשיו יש צווי הריסה לא ממומשים – מתפקד בפועל כשכונה לא מוסדרת של ההתנחלות הסמוכה בהר ברכה. תחום השיפוט של הר ברכה, שהוא הגבול המוניציפלי של יישוב המוגדר בצו אלוף, כולל את השטח של גבעת רונן, אולם למאחז גבעת רונן אין תב"ע מאושרת.
התיקון שהתקבל יש בו בכדי להסדיר בדיעבד את גבעת רונן, שנאחזה בקרקע באופן לא מוסדר במשך יותר מעשרים שנה. עם ביטול הסעיף מ-1999 לא יהיה צורך באישור נוסף כדי להסדיר את גבעת רונן, אלא אפשר יהיה לטעון שהיא חלק מהתנחלות קיימת ולכן לא נדרש לכך אישור של דרג מדיני.
קיצור הדרך הזה עשוי להוביל להסדרה לא רק של גבעת רונן אלא גם של מאחזים נוספים בגוש עלי-שילה, במרחב איתמר-הר ברכה-יצהר, בת עין-אלון שבות-גבעות, במרחב דרום הר חברון, ועוד.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
