פלסטיני הכלוא באיטליה: "התנגדות לכיבוש אינה עבירה"
ענאן יעיש, פלסטיני מטולכרם שקיבל תושבות באיטליה, מועמד לדין על חברות ב"גדודי חללי אל-אקצא". הוא לא מכחיש, אבל טוען: פלסטין נתונה תחת כיבוש, ולפי החוק הבינלאומי יש לי זכות להתנגד לו. מקרה מבחן
מאות אלפים באיטליה מפגינים למען פלסטין, אבל הממשלה שומרת על הברית עם ישראל. הפגנה למען ענאן יעיש ברומא (צילום: באדיבות המחברת)
ענאן יעיש, פלסטיני בן 37 מטולכרם, כלוא כבר יותר משנה בעיר טרני במרכז איטליה. משטרת איטליה עצרה אותו בינואר 2024, מפני שהוא מואשם בעבירות של תמיכה בטרור. אבל המקרה של יעיש הוא מורכב יותר והוא פוליטי מאוד. הוא נוגע לשאלה האם התנגדות לכיבוש הישראלי היא לגיטימית מבחינת החוק הבינלאומי.
>> מתגיירים לציונות: כך הפכו צאצאי הנאצים ל"יהודים החדשים
יעיש נולד וגדל בטולכרם. הוא נושא על גופו צלקות מהמציאות של חיים תחת כיבוש: 11 פצעי כדורים ויותר מ-40 פגיעות של רסיסים. כמו צעירים פלסטינים רבים בזמן האינתיפאדה השנייה, יעיש הצטרף להתנגדות. הוא נעצר במהלך האינתיפאדה, ישב ארבע שנים בכלא ועונה, גורל המשותף לפלסטינים רבים המעזים להתקומם. יעיש סיפר כי במהלך המעצר שלו, הסוהרים שברו רבות מעצמותיו. אחרי שחרורו הוא עזב את פלסטין. תחילה מצא מקלט בנורווגיה ב-2013, ולבסוף התיישב באיטליה ב-2017 וקיבל תושבות שם ב-2019.
יעיש עבד וניהל חיים שלווים בעיר ל'אקווילה במרכז איטליה, אף שהעיד שזיכרונות החברים שאיבד בגלל הכיבוש המשיכו לרדוף אותו. "אין לי עבר", הוא אמר לבית המשפט במרץ 2024, "רק זיכרונות ותמונות של חברים שהכיבוש הרג ושל ידיד קרוב שהוצא להורג בדם קר מול עיניי".
החיים האלה נקטעו בינואר 2024, כאשר הוא נעצר לפי בקשת הסגרה מצד ישראל. בית משפט איטלקי דחה את בקשת ההסגרה וציין כי קיים חשש סביר שיעיש יעבור עינויים אם יוחזר לידי ישראל. אולם למרות ההחלטה הזו, התביעה האיטלקית פתחה בחקירה והחליטה להעמיד את יעיש למשפט, יחד עם שני פלסטינים נוספים – עלי סאג'י רבחי עיראר ומנסור דוע'מוש – בנוגע לעבירות טרור שהם ביצעו, לכאורה, מחוץ לטריטוריה האיטלקית. הטענה היא שתמכו ב"גדוד טולכרם", המסונף ל"גדודי חללי אל אקצא", המוגדר כארגון טרור באירופה.
הסתירה כאן בולטת. איטליה העניקה ליעיש מעמד של הגנה מיוחדת והכירה בעבר שלו כפעיל פוליטי פלסטיני שנרדף במולדתו. אבל כעת אותה איטליה רודפת אותו ומאשימה אותו בטרור, אף שהחוק הבינלאומי מאשר באופן ברור את הלגיטימיות של התנגדות חמושה במקרים של שלטון קולוניאלי או כיבוש זר.
באופן מפורש, סעיף 1(4) בפרוטוקול הנספח הראשון לאמנת ז'נבה מ-1977 מכיר בזכות של עמים תחת שלטון קולוניאלי, כיבוש או משטרים גזעניים להתנגד – כולל באמצעות מאבק מזוין – למען זכותם להגדרה עצמית. במילים אחרות, המסגרת החוקית שהעניקה ליעיש הגנה היא אותה מסגרת שמתעלמים ממנה כאשר מעמידים אותו למשפט.
לא מותחת ביקורת על ישראל. ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני (צילום: ויקימדיה)
"זה משפט פוליטי באופן עמוק", כתב פלביו רוסי אלברטיני, עורך דינו של יעיש, בהודעה ששלח לקולקטיב "משפטנים דמוקרטיים". "איטליה מציבה את עצמה לצד החזק, לצד הכובש הלא-חוקי, במקום לעמוד לצד מי שמאבק למען חירות. כל פעולה חמושה של פלסטינים מתויגת מייד כטרור בידי מערכת המשפט האיטלקית, כאילו לפלסטינים אין זכות להתנגד לכובש שלהם. יש קשר של קרבה עמוקה ואינטרסים משותפים בין המדינה האיטלקית ובעלת הברית הישראלית שלה".
אלברטיני המשיך והזהיר מפני ההשלכות המסוכנות של החקירה עצמה. "כל הפלסטינים המוזכרים בחקירה כאנשי הקשר של ענאן, או אלה שמופיעים בצ'ט איתו, כבר אינם בחיים. הצבא הישראלי הרג אותם", כתב אלברטיני. "איטליה נושאת אחריות חמורה במשפט הזה, לא רק משום שהיא מעמידה לדין שלושה פלסטינים באמצע הג'נוסייד בעזה והטיהור האתני בגדה המערבית, אבל גם מפני שהסכימה להעביר העתק פורנזי של הטלפון הנייד של ענאן לשלטונות הישראליים. ייתכן שלהחלטה יש קשר לפגיעה שיטתית בצעירים מטולכרם שהיו בקשר עם ענאן".
בלב המשפט עומדת שאלת יסוד של פרשנות משפטית: האם העבר של יעיש בהתנגדות הוא עבירה פלילית או מאבק לגיטימי לשחרור. בכמה מכתבים שכתב מהמאסר בשנה האחרונה, יעיש חזר ואמר שהוא חף מפשע וטען שלפלסטינים יש זכות לגיטימית להתנגד. הוא לא הכחיש שהיה חלק מההתנגדות הפלסטינית, אבל טען שאין בכך שום עבירה.
"אני מתנגד לעמוד לדין באיטליה, שכן אני פלסטיני ולא ביצעתי פשע באיטליה או בכל מדינה אחרת", הוא אמר בהצהרה בבית המשפט. "השלטונות האיטלקיים היו מודעים זמן רב לרקע שלי כחבר בהתנגדות הפלסטינית. העניקו לי תושבות ומעמד של הגנה מיוחדת אחרי שהבקשה שלי למקלט מדיני נדחתה בפוג'יה. המעצר והמשפט שלי מפירים את החוק הבינלאומי, אמנת האו"ם, אמנות ז'נבה והנספחים שלהן. מה שמבוסס על אי-חוקיות הוא בעצמו אינו לגיטימי. אם אתם מכירים בלגיטימיות של מדינה פלסטינית, אז בקשת ההסגרה הישראלית היתה אמורה לעבור דרך הממשלה שלי. אבל אם אתם מכירים בכך שפלסטין היא טריטוריה הנמצאת תחת כיבוש זר ולא חוקי, אז אסור להעניש אותי על כך (על ההתנגדות)".
איטליה, יש לציין, תופסת מקום אסטרטגי מבחינת ישראל. לא רק בגלל מיקומה בלב הים התיכון, אלא גם משום שהיא מארחת יתר מ-120 בסיסים של נאט"ו ויש לה ברית היסטורית חזקה עם ישראל, שרק קיבלה חיזוק נוסף תחת ממשלת הימין הקיצוני של ג'ורג'ה מלוני. חרף איתותים דיפלומטיים קלושים בנוגע ל"זכויות אדם", כמו הגינוי האיטלקי הזהיר של הפצצת הכנסייה בעזה – הקולות הממסדיים באיטליה שמרו באופן כללי על שתיקה במהלך הג'נוסייד הישראלי בעזה.
גדל על ההתנגדות ליכובש בטולכרם. חיילים בטולכרם במרץ 2025 (צילום: משה שי / פלאש90)
השתיקה הזו חורגת ממשרדי הממשלה. הצמרת הפוליטית התעלמה באופן שיטתי מגל עצום של הפגנות, שביתות וקמפיינים ציבוריים, שבחלקם השתתפו מאות אלפי אנשים. רק לאחרונה מוסדות מקומיים ואזוריים, כולל מחוזות אמיליה-רומאניה, טוסקנה ופוליה, כמו גם מועצות עירוניות בנאפולי ובולוניה, החליטו להשעות קשרים פורמליים עם ישראל. אבל הצעדים הסימבוליים האלה עדיין לא תורגמו למהלכים מעשיים כמו אמברגו נשק.
לאיטליה יש מקום מרכזי בשרשרת אספקת הנשק לישראל, במיוחד באמצעות לאונרדו, חברה ביטחונית ענקית בתמיכה ממשלתית שהיא אחת מיצרניות ויצואניות הנשק הגדולות באירופה. בעוד המשבר ההומניטרי בעזה מעמיק, ורעב והפצצות יומיומיות הפכו לנורמה, איטליה הציגה עמדה ברורה: תמיכה כלכלית ופוליטית בישראל לצד דיכוי של התנגדות פנימית מבית.
בחודשים יוני ויולי נשמעו עדויות מפתח במשפטם של יעיש וחבריו. השופט פסל כמה עדי תביעה בטענה שהם מוטים מדי, בעיקר עדויות שהוצאו תחת כפייה על ידי השב"כ הישראלי. באותו זמן, בית המשפט מנע מדמויות בולטות שההגנה הזמינה – כולל לואיזה מורגנטיני, לשעבר סגנית יו"ר הפרלמנט האירופי וחברה באמנסטי, ופרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת של האו"ם לשטחים הכבושים – להעיד על מצב זכויות האדם בגדה המערבית.
מאז מעצרו של יעיש, ועדת תמיכה רחבה ארגנה הפגנות ברחבי איטליה למען שחרורו ושחרור חבריו. הקמפיין @free_anan, יחד קבוצת "צעירים פלסטינים באיטליה", הצליח למשוך תשומת לב ציבורית למה שפעילים רואים כתקדים מסוכן של הפללה של התנגדות אנטי-קולוניאלית. אולם למרות הג'נוסייד בעזה ואף שאיטליה קיבלה מאות פלסטינים שנמלטו מעזה, היא ממשיכה לנהל משפט נגד שלושה פעילים פלסטינים במהלך שנראה פוליטי לחלוטין.
לדברי עורכי הדין של ההגנה, לאנשי משטרה איטלקיים שנקראו להעיד על המצב בגדה המערבית, לא היה ידע בסיסי על הכיבוש הישראלי ועל מצב הפלסטינים תחתיו.
גזר דין צפוי בספטמבר. עבור יעיש, גזר הדין יקבע את גורלו. אבל גזר הדין הזה גם ישמש מקרה מבחן למחויבות של איטליה לחוק הבינלאומי, לזכויות אדם ולזכות להתנגד.
לילה חסן היא פעילה פלסטינית באיטליה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
