newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ילדה פצועה ושלושה עצורים בהתקפת המשטרה על הפגנה בשייח' ג'ראח

קצין במשטרת ירושלים הורה על פיזור הפגנה שלווה בשייח' ג'ראח ביום שישי. למרות שהמפגינים צייתו, השוטרים המשיכו לדחוף, לזרוק רימוני הלם ולעצור מפגינים. גם אחרי שש שנות הפגנות ורדיפה משטרתית - המחאה נמשכת

מאת:

כותב אורח: אייל הראובני

באוקטובר 2014 הסביר רב פקד עופר דרור, אז מפקד הנקודה המשטרתית בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים ומי שהיה אחראי בתוקף תפקידו גם על השכונה הפלסטינית הסמוכה עיסאוויה, לכתב "ידיעות אחרונות" את תפיסתו בנוגע לאכיפת החוק בשכונה הפלסטינית במלים: "חיכוך מייצר דו-שיח".

מאז דרור התקדם בדרגות וכיום הא מפקד תחנת שלם, זו הממוקמת בתחילת רחוב צלאח א-דין, הגדולה בתחנות המשטרה במרחב קדם שבמזרח ירושלים. כיום הוא יכול ליישם את תפיסת עולמו במרחבים גדולים יותר, גם מול מפגינים ישראלים. רק בסוף חודש מרץ הוא הוביל קבוצה של שוטרים שקרעו בפראות שלטים בהפגנה ישראלית-פלסטינית שקטה שצעדה משער שכם לעבר שכונת שייח' ג'ראח, במחאה על ניסיונות עמותות מתנחלים לאיים בפינוי משפחות פלסטיניות מהשכונה.

אם אז התנהגותו של דרור נראתה ביזארית, הרי שהתנהגותו ביום שישי האחרון בהפגנה השבועית בשייח' ג'ראח שציינה 48 שנים לכיבוש מזרח ירושלים, כבר קיבעה את הרושם שיש בעיה רצינית עם קצין המשטרה הזה.

"תביא לי רימון הלם"

בגן הציבורי של שייח ג'ראח התקבצו בצהרי שישי כמאה מפגינים, בערך כפליים ממספר המפגינים הרגיל. אחרי מספר דקות של הפגנה בגן הציבורי החלו המפגינים בצעדה הרגילה לעבר הבתים שנתפסו על ידי מתנחלים ברחוב אבן ג'ובייר וברחוב עות'מאן בן עפאן – כפי שכבר עשו כבר לפחות עשרות פעמים לאורך השנים. בתי המשפט פסקו בעשרות מקרים שמתווה הפגנה זה חוקי לחלוטין. בשלב הזה הגיעה המשטרה. תחילה ניידת אחת ומיד אחריה עוד כמה, באחת מהן היה גם רפ"ק דרור.

> מה לאתיופים ולפרשה 512: כך הסיתה המשטרה נגד הפגנת יוצאי אתיופיה

רפ"ק עופר דרור מפזר את ההפגנה בשייח' ג'ראח. צילום: אמיר ביתן 

דרור התנהג כמי שההפגנה פוגעת בציפור נפשו. מתופפים, ראפרים שמדקלמים טקסטים עוקצניים בעברית וערבית, מפגנים שאוחזים בדגלי פלסטין וקוראים "די לכיבוש" – כל אלה היו מעל ומעבר לסף הסיבולת שלו. לא שהמפגינים הפריעו למישהו, מלבד כמה מתנחלים שהביטו בהם בסקרנות מהולה בתיעוב, תוך שאחד מהם אף חוסם במופגן את הרחוב ברכבו. חוץ מזה, ממילא רחוב עות'מאן בן עפאן הוא רחוב צדדי בו עוברות מעט מאוד מכוניות. זה לא שינה לדרור. הוא דרש פיזור מידי של ההפגנה, תוך שהוא צועק, מנופף בידיים, מאיים במעצרים, דוחף מפגינים ומסרב בעקשנות להידבר עם מי מהמפגינים. אבל לא הייתה עילה חוקית לפזר את ההפגנה.

אז הורה רפ"ק דרור לשוטרים לפנות את כל המפגינים לעבר המדרכות, בתירוץ הקלוש שהם מפריעים לתנועה ברחוב הצדדי. המפגינים צייתו והחלו בצעדה אל הגן הציבורי בשכונה. אולם דווקא אז דרור איבד שליטה לחלוטין. בהוראתו נעצרו שלושה מפגינים – אחד מאלה שניסו לדבר איתו, מפגין שצילם ותיעד את התנהגותו הפראית ומפגין פלסטיני שאחז בדגל פלסטין. בהוראתו זרקו השוטרים שני רימוני הלם, שניהם ביציאה מרחוב עות'מאן בן עפאן, אחד מהם לעבר קבוצת נערות צעירות. אחת מהן, בת 14, נפגעה מהרימון ונכוותה בכף רגלה.

הסאגה נמשכה בתחנת שלם, לשם הובלו העצורים, אחד מהם אזוק בידיו ורגליו, משל היה אחד מראשי משפחות הפשע. דרור היה נחוש להפגין את סמכותו, או מה שנותר ממנה, גם בשטח תחנת המשטרה, וצעק ואיים על עו"ד לאה צמל, שהגיעה לייעץ ולייצג את העצורים. דרור דרש ממנה לצאת מ"השטח המשטרתי שלו" ואיים שיעצור גם אותה. צמל, שכבר הספיקה להכיר כמה וכמה טיפוסים מהזן של דרור, הבהירה לו שמדובר בשטח ציבורי והיא זו שמשלמת ממסיה את משכורתו.

כל העצורים נחקרו על הסעיף האווילי של הפרעה לתנועה ולסדר הציבורי, זאת ,כזכור, ברחוב צדדי בו ניתן למנות את מספר המכוניות העוברות בשעה בקושי באצבעות יד אחת. עוד נחקרו בסעיף-הסל של "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו", למרות ששלושתם כבר היו בדרכם החוצה מרחוב עות'מאן בן עפאן. כל השלושה שוחררו לקראת חצות, שבע שעות לאחר המעצר, ללא שום תנאים מגבילים, ובערבות עצמית.

> נבחרים בכלא: הכירו את חברי הפרלמנט שישראל מחזיקה במעצר


עופר דרור בהפגנה. צילום: גיא בוטביה

היסטוריה של מעצרי שווא

ההפגנות השבועיות בשיח' ג'ראח נמשכות כבר כמעט שש שנים. בשנים הראשונות והסוערות של ההפגנות ניסתה המשטרה לדכא את ההפגנות ולמנוע את שיתוף הפעולה בין ישראלים ופלסטינים תושבי השכונה. היא עשתה אז שימוש בעשרות מעצרי שווא (שגובו בתצהירים שקריים של קצינים בכירים ובכתבי אישום מופרכים שניסחו תובעים משטרתיים).

בתי המשפט הבהירו למשטרה פעם אחר פעם שאין בסיס לכתבי האישום אך המשטרה הפנימה את מגבלות כוחה ואת הוראות החוק רק לאחר שבתי המשפט פסקו פיצויים משמעותיים לעצורי ההפגנות.

הקצינים שהובילו אז את קמפיין דיכוי ההפגנות התקדמו – סגן ניצב אבי כהן מונה לראש מפלג המיעוטים במשטרת ירושלים. ברונו שטיין קודם לדרגת ניצב ופיקד על אגף התנועה ומחוז המרכז, לפני שפרש מהמשטרה בפתאומיות ובנסיבות מפוקפקות. אם ניתן היה לצפות שמשטרת ירושלים תפנים לקח כלשהי מהתנהגותה הסוררת – ולו רק באזור המצומצם של שייח' ג'ראח – הרי שהתנהגותו הפראית של דרור דיכאה רושם זה לחלוטין.

דרור לא ירתיע את מפגיני שייח' ג'ראח. אנו מיומנים בהתמודדות עם שוטרים מסוגו. אך מי שרוצה להבין, ולו במקצת, מדוע שכונות מזרח ירושלים הפלסטיניות סוערות, כדאי שיתעכב יותר על שוטר בכיר זה, שבכוחו להשפיע על עשרות אלפי תושבים פלסטינים של ירושלים. המשך יבוא.

אייל הראובני הוא עיתונאי, ומפגין בשכונת שייח' ג'ראח כמעט מדי שבוע מאז חורף 2009


ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה כי:

מדובר בהפגנה ותהלוכה בלתי חוקית.

חשוב לציין שכל מחאה באשר היא, צודקת ככל שתהא, חייבת להתבצע על פי דין וחוק וזאת על ידי הסדרת האירוע ותיאומו באופן מלא בין המארגנים לבין גורמי המשטרה האמונים על כך. התיאום נועד בראש ובראשונה על מנת לשמור על שלומו ובטחונו של הציבור שחלילה לא ייפגעו בני אדם ולא ישובש הסדר הציבורי.

לדאבוננו, ההפגנה הזו בוצעה באופן בלתי חוקי ולאחר שהמפגינים הפרו את הסדר ולא נענו לקריאות המשטרה הם פוזרו תוך שימוש בכוח סביר, נעצרו ונחקרו 3 חשודים בהפרת הסדר הציבורי.

משטרת ירושלים תמשיך לפעול בנחישות ובמקצועיות אל מול כל נסיון להפר את הסדר ושלום הציבור.

> למה אני מסרב להשתתף במצעד הגאווה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf