newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מי טו בפרסית: עדויות נשים נגד אחד מבכירי המוזיקאים האיראנים

לפני כמה חודשים מספר נשים חשפו כי מוחסן נאמג׳ו, מוזיקאי בעל שם עולמי, תקף אותן מינית. בהמשך נחשפו גם התבטאויות מיזוגניות של נאמג'ו. הדיון שהפרשה עוררה נוגע לא רק ביחסי כוח מגדריים, אלא גם ביחסים בין קהילות הפזורה למדינת האם

מאת:

מזה מספר שבועות סוערות הרשתות החברתיות האיראניות, בתוך איראן ומחוצה לה, סביב עדויות על הטרדות ותקיפות מיניות מצד מוחסן נאמג׳ו, אחד הכוכבים הגדולים ביותר של המוסיקה האיראנית באיראן ובפזורה האיראנית באירופה וארצות הברית.

מיזוגניה, פולחן אישיות ויוהרה. מוחסן נאמג'ו

מיזוגניה, פולחן אישיות ויוהרה. מוחסן נאמג'ו

מדובר בסופרסטאר על פי כל קנה מידה: כרטיסים להופעותיו נמכרים שעות ספורות לאחר פרסומן, כשמראהו האייקוני והקול הייחודי מעצימים את דמותו האקסטרווגנטית. לאחר הבחירות האיראניות השנויות במחלוקת בשנת 2009 וגל המחאה העצום שפרץ בעקבותיהן, נאמג'ו הפך בהדרגה לדמות פוליטית, ובשנים האחרונות, בעקבות שהותו באוניברסיטאות המובילות בארה"ב ובאירופה כאמן אורח ומרצה מבוקש למוסיקולוגיה, הפך גם לאינטלקטואל ציבורי.

לאחר מספר התקלויות עם הבסיג׳ ונציגי הרשויות של הרפובליקה האסלאמית עזב נאמג׳ו את איראן, תחילה לווינה, ואחר כך נדד באירופה וארה״ב. בשנים האחרונות התגורר בקליפורניה והיה, בין היתר, אורח של אוניברסיטת בראון, סטנפורד, ואז בכמה קמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה.

אי אפשר להפריז במידת השפעתו של נאמג'ו על המוסיקה האיראנית בחמש עשרה השנים האחרונות. הוא שר טקסטים קלאסיים של גדולי המשוררים כגון חאפז וסעדי, ושירה פרסית מודרנית של המשוררים אחמד שאמלו ונימא יושיג׳. את השכלתו המוסיקאלית הקלאסית הוא רכש בעיר במשהד ובאוניברסיטת טהראן. הוא מנגן על הכלים המזוהים ביותר עם הצליל האיראני כמו ה-תאר, ומצליח לשלב השפעות מוסיקליות מערביות שספג בשנות התבגרותו באיראן בשנות השמונים והתשעים. בין מקורות ההשראה שלו הוא מונה את פינק פלויד, אריק קלפטון ולאונרד כהן. עוצמת התגובות לו היא עדות הן למעמדו כאחד המוסיקאים הגדולים ביותר בהיסטוריה האיראנית, והן לרתיעה מאישיותו האימפולסיבית ופולחן האישיות שהוא עצמו מזין במידה רבה.

לפני כמה חודשים מספר נשים בגולה חשפו ברשתות החברתיות כי נאמג׳ו תקף אותן מינית. לפני כשלושה שבועות נאמג׳ו התוודה והתנצל, והיה נראה כי ההתנצלות, שנראתה כנה, אפילו עשויה להשקיט את הסערה. אלא שימים ספורים לאחר מכן נחשפה הקלטה ובה נשמע נאמג׳ו אומר דברים מקוממים במיוחד. ״שעה אחת של הנשימה שלי שווה יותר מששה חודשים שלהן [המאשימות אותו]״, ״לא זה לא אומר לא״ [תגובה להאשתאג שנפוץ במדיה החברתית בפרסית בנוגע לתקיפות מיניות (#نه_یعنی_نه, 'לא זה לא').

בהמשך אמר נאמג'ו שהכלל אכן תקף לגבי נשים מערביות, אך לא לנשים איראניות. ״יש לי עכשיו יותר עוקבים באינסטגרם וספוטיפיי, כל פרסום הוא טוב״, ״אין אף אישה זמרת ראויה שיודעת לשיר, ואני אומר את זה כזמר״ היו עוד מהתבטאויותיו המקוממות. נאמג'ו גם האשים את הנשים שהן מפריעות לו בתהליך היצירה והריכוז, ועוד כהנה פנינים.

לייבא פריבילגיות לגולה

בפייסבוק וטוויטר בפרסית, בעיקר בקרב הקהילות בצפון אמריקה, נפתח דיון סוער, שעדיין מתקיים ומהדהד דיונים מקבילים בעקבות #מי_טו. זהו דיון על פריבילגיות של גברים באיראן, וההתעקשות (וההצלחה בדרך כלל) של אותם גברים ״לייבא״ את הפריבילגיות הללו – לפחות בתוך הקהילות האיראניות – למערב, דיון על שוביניזם ופטריארכיה, והצבת מראה כואבת מול הפער וההשפעה שיש לתרבות האיראנית על הקהילות האיראניות במערב.

באחד הפוסטים נכתב כי נאמג׳ו שכח שמה שהיה עובר בלי הפרעה במולדת, לא יכול לעבור בשנת 2021 בארצות הברית, אפילו אם זה מתקיים בפרסית ובתוך הקהילה. עזאם עלי, מוסיקאית איראנית מצליחה מאוד הנמצאת בלוס אנג׳לס, העלתה פוסט עם רשות המתלוננות ונתנה פנים ושמות למתלוננות. עצומה אחרת הדורשת לא לתת לנאמג׳ו במה בתקשורת המרכזית עד לבירור האשמות נגדו כבר צברה למעלה מ-5000 חתימות.

מעבר לסיטואציה אליה כבר התרגלנו בשנים האחרונות, של כוכבים שמתגלים כאנשים נוראיים בעלי דעות חשוכות ומיזוגניות, הסיפור הזה גם חושף פן נוסף של יחסי קהילת דיאספורה עם מדינת האם. הכמיהה לתרבות, שכפול של סדרים חברתיים (מעמד נשים, מעמד גברים) בין המולדת לארץ החדשה, והתרגום של מגמות בחברת הרוב לפרקטיקות חדשות בתוך קהילת הדיאספורה (מי טו= 'נה יעני נה', 'לא זה לא').

ואם בינתיים חשקה נפשכם להכיר עוד מהמוסיקה האיראנית המשובחת גם זו מהתקופה שלאחר המהפכה, אמליץ לקחת את הספר הנהדר של נאהיד סיאמדוסת שם היא מציגה את האומנים הפעילים, הקונטקסט בתוכו הם צמחו ואף מאפשרת לסדר פלייליסט שישאיר אותכם בפה פעור לשעות ארוכות:

Nahid Siamdoust, Soundtrack of the Revolution: The Politics of Music in Iran (Stanford: Stanford University Press, 2017).

פרופ' ליאור שטרנפלד מלמד היסטוריה של איראן המודרנית במחלקה להיסטוריה ובתוכנית ללימודים יהודיים באוניברסיטת פן סטייט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf