נאבקות על הבית של כולנו: "אשה לאשה" כמקרה בוחן
הארגון הפמיניסטי החיפאי חווה על בשרו את ניסיונות ארגוני הימין הקיצוני לחסל את עמותות זכויות האדם באמצעות הלשנות לגורמי שלטון. עיריית חיפה דנה בימים אלו באפשרות להוציא את הארגון ממשכנו, השייך לעירייה, בעקבות הלשנה כזו
הפגנה של 'אשה לאשה' בכיכר אונסק"ו בחיפה, במרץ 2025, נגד המלחמה בעזה (צילום: חנה ספרן, אשה לאשה)
מתקפת הימין נגד ארגוני חברה אזרחית בכלל, ונגד פמיניסטיות בפרט, מתנהלת בתנועת מלקחיים מתואמת היטב. מצד אחד, הלשנה בעלת אופי כמעט עממי; מן הצד השני – מלאכת חקיקה אנטי-דמוקרטית מתוחכמת ועיקשת.
>> גל החקיקה הנוכחי מאיים לחסל את החופש האקדמי בישראל
המקרה של "אשה לאשה" הוא מקרה בוחן: בחודשים האחרונים אנחנו נמצאות תחת איום פינוי מהבית שבו אנו שוכנות בשכונת הדר בחיפה, השייך לעיריית חיפה. האיום נומק בטענה שהפרנו, לכאורה, את תקנות הקצאת מבנה ציבור עירוני, בכך שעסקנו בפעילות פוליטית.
ארגון אשה לאשה קיים כעמותה מאז 1983. משנת 2004 אנחנו יושבות בשכונת הדר בחיפה, יחד עם ארגונים נוספים בקואליציית "נשים חיפה". הנוכחות שלנו במבנה ציבורי, מעבר לחיסכון בשכר דירה, היא אמירה חשובה: פמיניזם כמו זה של אשה לאשה הוא חלק ממרקם החברה האזרחית בעיר. זהו ארגון חיפאי, חלק מההיסטוריה של העיר, המחזיק בארכיון הפמיניסטי היחיד בארץ. נאבקנו בהצלחה רבה בסחר בנשים; הגנו על נשים מפני ניצול רפואי בזמן תרומת ביציות, באמצעות התערבות בחקיקה; יצרנו והפצנו ידע על ביטחון לנשים; תמכנו ב"צעדת המופקרות"; אנחנו נאבקות במיליטריזם; פועלות למען נשים חסרות מעמד; מנגישות ידע פמיניסטי באמצעות קורסים לקהל הרחב; ובעיקר, אנחנו מגדלות דורות של פמיניסטיות שיצרו פרויקטים מרהיבים, ושחלקם הפכו לארגונים בזכות עצמם. הנוכחות שלנו במרחב הציבורי הזה היא הרבה מעבר לחיסכון כלכלי. היא דרישה להנכחת פמיניסטיות ופמיניזם במרחב הציבורי העירוני.
לאורך השנים הותקפנו פעמים לא מעטות. הפעם המתקפה עלתה מדרגה, עד כדי איום על עצם קיומנו. לא קל להחזיק ארגון במשך 43 שנה – ולהתעקש מדי יום לבנות אותו באופן לא היררכי. אך מתוך הדיונים האינסופיים עולה הקול הצלול והברור שלנו: נגד מלחמת ההשמדה בעזה, טרנספר, גזענות והפצת נשק במרחב הציבורי; בעד נשים, כל הנשים, בעד החיים של כולן וכולם, בעד זכותן של נשים על גופן, תמיד, בעד החירות לבחור מקצוע, מקום מגורים, בן או בת זוג, מיניות או מגדר; בעד הזכות לחיים משוחררים מפחד קיומי, כלכלי או תרבותי. במילים אחרות, אנחנו האויב של ארגונים כמו "בצלמו" או "אם תרצו", שמייצגים באופן מושלם את ענפיה השונים של התנועה הסמכותנית והאנטי-מגדרית הגלובלית: התקפה על נשים ומגדר ולאומנות קיצונית ומיליטריסטית, המשולבות יחד בהפחדה מתמדת של הציבור מפני "האויבים שבפנים", ויצירת אידיאל של גבריות אלימה ודורסנית.
ארגון בצלמו, שעניינו צמצום המרחב הציבורי, חופש הביטוי ויכולת ההתארגנות והלמידה של הציבור בארץ, שם לו למטרה לסלק אותנו מהבית שלנו. באופן המזכיר ארגוני הלשנה במשטרים טוטליטריים, בארגון בצלמו, שבראשו עומד שמאי (שי) גליק, הכינו תיק שהוגש לעיריית חיפה (והגיע לידינו כשהוזמנו לשימוע בעירייה). בתיק רוכזו פרסומים של כל האירועים שאירחנו וכללו אזכור כלשהו לחיים משותפים, הכרה בזכויות אזרחיות או קולקטיביות של פלסטיניות ופלסטינים וקריאה להפסקת המלחמה.
אם תהיתן, זהו אותו ארגון בצלמו, שתחקיר "הארץ" הראה כיצד הוא מעביר, באמצעות העמותה שלו, מיליוני שקלים למטרות לא חוקיות. על פי גיידסטאר, התקציב השנתי של בצלמו בשנת 2024 עמד על 5.5 מיליון שקלים, ושל אם תרצו – על כ-16 מיליון שקלים. כפי שעולה מתחקירים, קיימת עמימות רבה בנוגע למקורות המימון של עמותות אלו. לשם השוואה, תקציב של אשה לאשה ב-2024 עמד על מיליון שקלים.
בעקבות ההלשנה של בצלמו, הוזמנו בסוף נובמבר 2025 לשימוע דחוף בעיריית חיפה. הגענו לשימוע ואף ענינו בכתב, כנדרש, על הטענות שהושמעו בו. בעודנו מתמודדות ברמה המוניציפלית, הושלמה תנועת המלקחיים: התברר כי עמותת אשה לאשה הוזכרה גם בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות אריאל קלנר, יוזם חוק העמותות, המבקש לחסל את החברה האזרחית באמצעות מיסוי דרקוני בגובה 80% על מימון המגיע מ"ישות מדינית זרה", כלומר כסף מממשלות מחוץ לישראל וכן מהאיחוד האירופי.
האסטרטגיה של השלטון, כך התחוור לנו בחודשים האחרונים, היא פשוטה: חוק העמותות מבקש למוטט את ארגוני זכויות האדם, ובפרט ארגונים פמיניסטיים, תוך כינון "חברה אזרחית" חליפית, המשמשת זרוע עממית של השלטון הסמכותני. כינון "חברה אזרחית" חליפית זו מתבצע באמצעות החרגת עמותות הזוכות לתמיכה ממשלתית או עירונית, ומשמשות את השלטון בהלשנות על עמותות שיש לנתק עימן כל מגע שלטוני. במקביל, עמותות הפחדה, כמו אם תרצו, מבקשות לקדם קרימינליזציה של החברה האזרחית ושל פמיניסטיות, באמצעות קשירת פעילותן לפעילות טרור.
כך התבטא שי רוזנגרטן, יו"ר אם תרצו, בדיון שנערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט בינואר 2026: "מה שאני חושד, אדוני היושב ראש, זה שיש ארגונים שבמסגרת ההתעסקות שלהם בדברים ברומו של עולם מתעסקים גם בעשייה חתרנית נגד מדינת ישראל […]. פעילות חתרנית נגד מדינת ישראל לא קשורה תמיד לאופי הפעילות. ראינו כל כך הרבה ארגוני נשים שבאים ומדברים נגד הסוגיה הזו. ראינו ארגון שהוא ארגון פמיניסטי, ארגון זכויות נשים, ארגון 'אשה לאשה', שמפרסם בחודש אוגוסט 2025 – אפשר לראות את זה בפוסט שלו בפייסבוק – כנס של 'נשים אומרות כן למדינה פלסטינית'. […] בכסות הזאת של זכויות נשים […] פוגעים במטרה, באים תחת המעטה הזה כדי להקים, כמו הדוגמה שהבאתי עכשיו, להקמתה של מדינת טרור פלסטינית כאן בלב מדינת ישראל".
עמותות הפחדה, כמו אם תרצו, מבקשות לקדם קרימינליזציה של החברה האזרחית ושל פמיניסטיות. הפגנה של סטודנטים חברי תא אם תרצו באוניברסיטה העברית, מאי 2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
התשובה שנתנו בכתב לטענות השימוע התייחסה לכך שאשה לאשה אינו ארגון פוליטי במובן המפלגתי, אלא שפמיניזם כשלעצמו הוא פוליטי, כמו כל ארגון לשינוי חברתי; ש"רצח עם" הוא מונח משפטי, וכי עומדת לנו הזכות להשתמש בו; ושקריאה לסיום המלחמה היא חלק מהותי מהפמיניזם שלנו. חתמנו את תשובתנו כך: "אנו מתחייבות להמשיך לפעול למען נשים באשר הן, לייצר מרחבי דיון המאפשרים ביטוי חופשי; לפעול לשחרור נשים על פי ערכי הפמיניזם ההצטלבותי, המכיר בכך שבחייהן של נשים מצטלבות מערכות דיכוי ומערכות פריבילגיות שונות; לפעול על פי העיקרון שזכויות נשים הן זכויות אדם, לפעול למען צדק חברתי, שלום צודק, ולמען חברה לא מיליטריסטית ולמען סולידריות בין נשים מעבר ללאום, לדת, למעמד, למוגבלות או למיניות, ותוך התבוננות אמיצה באופנים שבהם זהויות אלה מעצבות את הפריבילגיות, החסמים, וכלל חוויות החיים שלנו. אנחנו רואות בהקצאת המבנה לא רק הכרה בהישגי העבר, אלא השקעה אסטרטגית בעתידה של חיפה".
אנחנו עדיין ממתינות לתגובת העירייה למכתב זה, העירייה טרם חתמה איתנו על חוזה הקצאה חדש, וממשיכות להיאבק על חיפה חופשית וחברה פמיניסטית.
בימים אלו ארגון אשה לאשה נמצא בקמפיין גיוס המונים תחת הכותרת "פשיזם או פמיניזם".
הצטרפו למאבק שלנו ועזרו לנו לשמור על המקום שלנו, לטובתנו ולטובת החברה כולה.
תגובת עיריית חיפה:
עיריית חיפה פועלת בהתאם לדין ולנהלים החלים על הקצאת נכסים עירוניים. המונח "פעילות פוליטית" נבחן גם הוא בהתאם לדין, לנהלים ולפסיקה הרלוונטית. בעקבות טענות שהועלו כלפי פעילות המתקיימת במבנה עירוני, זומנה העמותה לשימוע והציגה את עמדתה בכתב ובעל-פה. הנושא נדון בוועדת ההקצאות, שהיא הגורם המקצועי המוסמך בנושא, והמלצותיה יובאו להכרעת מועצת העיר. החלטת מועצת העיר תימסר לעמותה עם קבלתה. עד להשלמת ההליך, לא ניתן לחדש את הסכם ההקצאה.
ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית חברתית ומרצה לפמיניזם ומגדר, רכזת קהילה ב"אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה", יוזמת הפרויקט "פמיניסטיות נגד ארמגדון" ומחברת הספר "בת של מי את? דרכים לדבר פמיניזם מזרחי" (הקיבוץ המאוחד, 2022).
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
