newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מש"ס עד ליברמן והמשותפת - המיעוטים ניצחו

כמו המפלגות הערביות, גם אלה החרדיות הגדילו בבחירות האחרונות את מספר המצביעים שלהן בצורה משמעותית. חבל שהחבירה האבסולוטית לנתניהו לא מאפשרת להן ליהנות מפירות ההצלחה הזו כלשון המאזניים שהיו באופן מסורתי

מאת:

על אף שתוצאות הבחירות עדיין לא סופיות ועוד לא ניתן לשער בוודאות מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל ובאיזה הרכב, דבר אחד אפשר לומר בוודאות: סבב הבחירות האחרון סב סביב שאלה אחת בלבד – נתניהו כן או לא. התשובה שאזרחי ישראל נתנו שלשום הייתה חד משמעית: רוב למפלגות שמתנגדות לנתניהו.

אז אמנם ימים יגידו לאן כל זה הולך ומהם התרחישים, אך בינתיים ניתן לומר על התוצאות הידועות שהכוח של המפלגות הגדולות, שנמצא במגמת ירידה ולא מהסבב הזה, המשיך לרדת. ואלו חדשות טובות למיעוטים.

היכולת של קבוצות שעד היום נדחקו הצידה להתקדם למרכז הזירה השתפרה. יו"ר ש"ס אריה דרעי (צילום: רבקין פנטון / פלאש90)

המיעוט הכי "מיעוטי", זה שאיננו חלק מהקולקטיב היהודי, הוא המיעוט הערבי. אין ספק שהניסיון המתמשך מצד מפלגת השלטון בראשות נתניהו להפוך את האזרחים הערבים ללא לגיטימיים, השפיע. אחוז ההצבעה עלה ואיתו מספר המנדטים. לצידם, המפלגות החרדיות וביחוד ש"ס רשמו הישג מרשים כשהגדילו את מספר המצביעים שלהן משמעותית, למרות אחוז הצבעה כללי גבוה ולא צפוי. גם במקרה שלהם תחושת הרדיפה עשתה את שלה, כשלפיד וליברמן התחרו ביניהם על התבטאויות גנאי כלפי הציבור החרדי.

כנסי בחירות בהשתתפות "שר התורה", הרב חיים קנייבסקי, סרטוני הפחדה מהיום שאחרי עם הדמיות של מציאות שבה אין לחרדים כניסה לאתרים, גיוס תושבים בעלי אזרחות ישראלית מחו"ל, קמפיין דיגיטל פעיל ואפילו פסיקה שבחור ישיבה שלא הולך להצביע יסולק לאלתר; הקמפיין של יהדות התורה כיוון בעיקר לקהל החרדי ממלכתי שאיננו מחוייב להצבעה שבטית, במאמץ להחזיר אותו הביתה אחרי שאיבדו אותו בעיקר לליכוד ולמפלגות הימין. כרגע, נראה שהמאמץ נשא פרי – על פי התוצאות, המפלגה רשמה גידול של כ-15,000 מצביעים.

ציבור גדול בהרבה, שמונה כ-25,000 מצביעים, נזנח לגמרי. מדובר בציבור "הפלג הירושלמי", המוכר בעיקר מההפגנות נגד גיוס לצבא: הם אלה המסרבים להגיע ללשכת הגיוס לחתום על דיחוי ובכך הופכים לעריקים. כשאחד מהם נעצר, הם יוצאים למחאה. למרות שבניגוד לנטורי קרתא הציבור הזה לא מחרים את הבחירות באופן עקרוני ואף היה בעבר חלק מדגל התורה הליטאי, הוא איננו מיוצג פוליטית במפלגות החרדיות כיום והוא לא מצביע כמחאה נגד ההנהגה הפוליטית החרדית הקיימת.

ש"ס, לשבחה ייאמר, עשתה קמפיין פוזיטיבי, עם פנייה לשומרי מסורת מזרחים בסרטונים מעוררי רגש ותחושת חיבור חמימה. בשונה מיהדות התורה, לש"ס יש יכולת רחבה בהרבה לגייס קהלים שאינם קהל הבייס שלה, והפעם היא עשתה זאת בדיוק והשקעה שללא ספק הצליחו במיוחד.

השיגו יותר מצביעים אך איבדו את מקומם כלשון מאזניים. פעילים במטה יהדות התורה (דוד כהן / פלאש90)

לצד ההישג הלא מבוטל שדרעי חתום עליו בסבב הזה, עם זינוק של כ-75,000 קולות, רשם הגוש החרדי כישלון צורב שעתיד להשפיע עליו ועל הפוליטיקה הישראלית בכללותה – החבירה החד משמעית ונטולת הפשרות לנתניהו וגוש הימין.

אם עד לפני כמה שנים הגוש החרדי היווה לשון מאזניים ובכך מיקסם את כוחו הפוליטי, כיום השרביט עבר בחסות החבירה התמוהה הזו לליברמן. התמיהה כמובן איננה על הברית הטבעית עם הימין באופן כללי, או אפילו על ההעדפה לנתניהו; היא על הנחרצות ועל אמירות ימין מובהקות שאת שתיהן לא הכרנו עד היום.

דווקא כעת, עם 17 מנדטים, היה ניתן לצפות שהפוליטיקאיים החרדים, שאינם נחשדים בחוסר ניסיון פוליטי, ישאירו לעצמם פתח מילוט כלשהו. ניתן לשער שהאיבה האישית ללפיד תורמת לכך, יחד עם הפחד משינוי בממשל שיכול להעיר סוגיות רדומות ולהזיק לאינטרסים שלהם.

עדיין, השאלה חזקה יותר מהתשובה.

בכל מקרה, המפה הפוליטית בישראל איננה כשהיתה, והיכולת של קבוצות שעד היום נדחקו הצידה להתקדם למרכז הזירה השתפרה. נתניהו אמנם עסוק בעיקר בשאלת ההישרדות שלו, אבל אפשר וצריך להזכיר שיש סוגיות חשובות והרות גורל מזהות ראש הממשלה.

פנינה פויפר היא פעילה פוליטית חרדית, מנהלת מיזם הציבור החרדי ממלכתי ואחראית פרויקט חרדים בעמותת עיר-עמים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf