newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מאז בניית הגדר החטופים המעונים מגורשים חזרה לאריתריאה"

גיבורת הסרט זוכה הפרסים "כופר נפש" הגיעה לביקור ב"חולות" ונפגשה עם מבקשי המקלט הכלואים. היא קראה להם להתמיד במאבק ולא לחתום על עזיבה מרצון

מאת:

כתב וצילם: אורן זיו

את אחד הימים האחרונים שלה בישראל בחרה העיתונאית מרון אסטפנוס לבלות מחוץ למתקן "חולות" שבדרום הארץ ולבקר את 2,300 מבקשי המקלט הכלואים בו.

אסטפנוס, גיבורת הסרט "כופר נפש" של קרן שעיו שזכה בפרס הביכורים בפסטיבל דוקאביב, נמלטה מאריתריאה וזכתה במעמד של פליטה בשבדיה. משם היא משדרת תוכנית רדיו קבועה שעוקבת אחר גורלם של קורבנות מחנות העינויים בסיני, ועם השנים הפכה לסמל בינלאומי ולסימן לתקווה עבור הפליטים האריתראים כולם. לארץ הגיעה לכבוד הקרנת הסרט בפסטיבל לפני כשבועיים, וכמה ימים לאחר מכן נסעה לחולות.

> "כופר נפש" חושף מציאות סודית, וקורא לנו להיות בני אדם

למעלה מ-200 כלואים חיכו לה מחוץ לגדר, מספר לא מבוטל בהתחשב בקשיים שמערימה הנהלת חולות על הרוצים להיכנס ולצאת מהמתקן שמוגדר כ"פתוח". ההתרגשות הייתה רבה במיוחד בקרב הכלואים מאריתריאה, שמכירים את תוכנית הרדיו שלה, בה היא משוחחת עם משפחות חטופים בסיני וגם עם החטופים עצמם.

מרון אסטפנוס ומבקשי מקלט ב"חולות" (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מרון אסטפנוס ומבקשי מקלט ב"חולות" (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"אני עוקבת מקרוב אחרי המאבק שלכם בישראל, היו לנו בשבדיה הפגנות למענכם", הצהירה אסטפנוס בפני הכלואים שהתאספו סביבה. "מבחינתי אין הבדל בין סודנים לאריתראים. לכל מקום שאני הולכת אני מנסה לקדם את הנושא שלכם, היחס של ישראל לפליטים מאפריקה. אנחנו נאבקים למענכם.

"שמעתי את מה שהממשלה הישראלית אמרה עליכם, שלא יכול להיות שאפריקאים ארגנו את המחאה ושבטח קיבלו עזרה בחוץ (מחאת הפליטים בתחילת השנה, א.ז). הם אומרים את זה בגלל שהיה מדהים שעשיתם את זה. אפילו שהמצב לא השתנה, זה היווה דוגמה לעולם כולו".

בהמשך דיברה אסטפנוס על מדיניות ה"חזרה מרצון" של רשות ההגירה וסיפרה שדיברה בתוכנית הרדיו שלה גם עם כלואים בחולות שחתמו על ה"עסקה" להיות מגורשים לרואנדה או לאוגנדה. "חלק מהם חווים הרבה קשיים, מגלים שהעסקה היא לא עסקה. כשהם מגיעים הם מקבלים ויזת תייר לחודש, ואחרי חודש הם נשארים לבדם ובסכנת גירוש. ואם אתם חותמים לפחות תוודאו שזו עסקה טובה, ושימו לב שכרגע רואנדה לא נותנת פתרון אמיתי".

מרון אסטפנוס ומבקשי מקלט ב"חולות" (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מרון אסטפנוס ומבקשי מקלט ב"חולות" (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בין צילומים ביחד עם מבקשי המקלט הכלואים, להם היא מחלקת כרטיסי ביקור על מנת שיוכלו ליצור קשר ולדבר בתכונית הרדיו שלה, תפסתי את אסטפנוס לכמה שאלות.

מה את אומרת לגבי הטענה של ממשלת ישאל זה שזה מתקן פתוח ולא כלא?

"הדבר הראשון שהמקום הזה מזכיר לי הוא כלא אלקטרז, מקום שלא ניתן לברוח ממנו. זה לא מחנה פליטים, זה כלא. הייתי בשוק מהדרך מתל אביב לכאן, מהמרחק. זה כל כך לא אנושי להפריד אותם משאר החברה ואז עוד לומר שהם חופשיים. זה כלא עם זכות לנשום אוויר שלוש פעמים ביום".

מה המצב בסיני כרגע?

"הסיפור בסיני לא קשור לישראל ולגדר שבנו. הרבה אנשים שפגשתי התכוונו לברוח מאריתריאה לסודן ונחטפו בדרך מבלי בכלל שהתכוונו להגיע לישראל. הגדר לא קשורה לזה. החטיפות נמשכות ודמי הכופר עולים בהתמדה. אנשים נחטפים בסודאן על ידי חיילים או שוטרים ומועברים לכנופיות שמעבירות אותם לסיני.

"כיום, החטופים שמשפחותיהם מצליחות לשלם את דמי הכופר משוחררים בקהיר. ברי המזל מצליחים להשאר בקהיר ומקבלים את הגנה מהאו"ם, אך מרבית המשוחררים מגיעים לכלא ומגורשים חזרה לאריתריאה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf