newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לנתניהו יש עוד פתח מילוט מהסיפוח הרשמי, אך זו אינה סיבה לשאננות

סקרים מראים כי הרוב המוחלט אינו מתעניין בסיפוח, אבל זה לא אומר שהציבור עבר לתמוך בשמאל. נתניהו עצמו לא טרח להסתער על דעת הקהל, ושומר לעצמו אפשרות להקפיא את המהלך או לדחות אותו. גם אם הסיפוח דה-יורה ישתבש, צריך עדיין לשבש את הסיפוח דה-פקטו - שאינו אלא אפרטהייד יהודי בפועל

מאת:

מי דוחף לסיפוח כל או חלק מההתנחלויות? סקר חדשות 12 שפורסם לפני יומיים הראה ש-46% מהציבור נגד סיפוח ורק 32% בעדו. נתון לא פחות מעניין בסקר זה הוא שרק 4% סבורים שהסיפוח צריך להיות בראש סדר היום הישראלי.

סקר שערכה יוזמת ז'נבה באותו זמן הניב תוצאות דומות. 42% מתנגדים, 32% תומכים ול-26% אין דעה. רק 3.5% סברו שהסיפוח צריך להקדים את הטיפול במשבר הכלכלי או את ההיערכות לגל קורונה נוסף, או שנושא הסיפוח קודם לנושאי ביטחון ומאבק בשחיתות.

נושא הסיפוח מספק דרמה ונדחף לכותרות ולסדר היום בידי שתי קבוצות אינטרס: אלה שרוצים לקדם אותו ואלה שרוצים לעכב או למנוע את המהלך. יש מחלוקת קשה בתוך הימין לגבי תוכניתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהסיפוח נגזר על פיה; והשמאל כבר החל במוצאי שבת להפגין ולגייס את הקהילה הבינלאומית. ניתן לפרש את נתוני הסקרים הללו כאילו שהציבור הרחב עומד עם השמאל ולא עם הימין.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים על סיפוח בקעת הירדן, 10 בספטמבר 2019 (צילום: הדס פארוש/פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים על סיפוח בקעת הירדן, 10 בספטמבר 2019 (צילום: הדס פארוש/פלאש90)

אבל האם באמת חל מהפך בדעת הקהל והציבור עבר לתמוך בשמאל? כנראה שלא. הנושא נמצא על סדר יומו של ציבור קטן ואינטרסנטי. הציבור הרחב סובל מבעיות אחרות – שאותן ציין בסקרים לעיל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר שיביא ב-1 ביולי את הסיפוח לאישור הכנסת, אבל הצהרה זו כנראה עברה מעל ראשם של הישראלים. הם שקועים בצרות אחרות שנתניהו המיט עליהם.

זאת ועוד, נתניהו עדיין לא החל לקדוח בדעת הקהל בנושא – אולי משום שאין לו תוכנית סדורה ומפה מדויקת של האזורים שאותם הוא מעוניין לספח. הוא נע בין כמה אפשרויות: סיפוח בקעת הירדן, סיפוח כל ההתנחלויות וסיפוח רק אלה ש"בקונצנזוס".

פסיקת בג"ץ מיום שלישי בעניין חוק ההסדרה סיבכה את נתניהו, שכן הקרקעות שאליהן מתייחסת הפסיקה ושלגביהן נחקק החוק שנפסל מצויות בגב ההר – לא בבקעה, לא בגוש עציון ולא בעיר אריאל, שלגביהן נטען שהן "בקונצנזוס".

אם נתניהו רוצה לעקוף את בג"ץ באמצעות סיפוח, הדבר יחייב סיפוח של כל ההתנחלויות, מה שקרוב לוודאי יקים על ישראל לא רק מדינות במערב אירופה שהביעו עמדה נחרצת אפילו נגד סיפוח חלקי ואיימו בסנקציות, אלא גם את בית הדין הבינלאומי בהאג. ואם לא די בקשיים האלה, ההפגנות הקשות בארה"ב לא מותירות לבית הלבן משאבים פוליטיים ופנאי לתמוך במהלך בעייתי מאוד מבחינה בינלאומית.

ארגוני הביטחון עדיין לא גיבשו את המלצותיהם. ניתן להניח שראש המוסד יתמוך בנתניהו, ואפשר לנחש שהרמטכ"ל וראשי השב"כ ואמ"ן לא יתבטאו נגד התוכנית בחריפות כמו זו שמאפיינת חלק מראשי המתנחלים. אפשר גם לשער שהם לא יתפטרו אם למרות התנגדותם נתניהו יעמוד בתוקף על תוכניתו, יגייס את תמיכתם של בני גנץ וגבי אשכנזי, והממשלה תאשר אותה.

מי שדחף את המהלך עוד בתקופת מערכת הבחירות היה נתניהו, אבל הוא עדיין לא הסתער על דעת הקהל. כל עוד הוא לא עשה זאת, הוא שומר על פתח מילוט בדמות הקפאת התוכנית, ביטולה או הזזת תאריך היעד להצגתה.

שיבוש או דחיית הסיפוח שעליו דן נתניהו עם המתנחלים ושנגדו הפגין השמאל נראה אפשרי. לאור הקשיים, יכול נתניהו להמיר את תוכנית הסיפוח בבנייה גדולה בהתנחלויות סביב ירושלים, E1 וגבעת המטוס.

המשמעות של צעד כזה עבור מחנה השלום הישראלי, הרשות הפלסטינית והקהילה הבינלאומית חמורה אך מעט פחות מזו של סיפוח רשמי, אבל הדבר ישדרג מאוד את הסיפוח דה-פקטו. סיפוח זה כבר יצר משטר אחד בין הירדן לים בעליונות ישראלית. עד כה נכשלו המאמצים לסובב את גלגלי הסיפוח הזה לאחור.

אם הסיפוח דה-יורה ב-1 ביולי ישתבש, אסור להרגשת הנחת והסיפוק לעצור את השמאל. צריך לשבש את הסיפוח דה-פקטו, שאינו אלא אפרטהייד יהודי בפועל.

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf