למה בעצם אנחנו ממשיכים לעבור לשעון חורף?

שעון החורף שקפץ עלינו היום הוא תעלומה. אנשי הכלכלה אומרים ששעון קיץ הוא טוב, כי מוסיף שעות עבודה ומסחר; ילדים ובני נוער רוצים עוד שעת אור למשחק בחוץ אחר הצהריים; פסיכולוגים אומרים שהחושך המוקדם מגביר את הדיכאון.

וכל הטענות האלה נשמעו עוד לפני הקורונה, שכמובן צימצמה את היקפי העבודה והמסחר, תומכת בשהייה בשטחים פתוחים ואין מה לדבר על הגידול במספר המדוכאים – זה מדכא מדי.  אז למה בעצם מדינת ישראל ממשיכה לעבור לשעון חורף?

"יש שקיעות יפות, אבל אני אוהב את הזריחה" כתב צבי סולל (יש קירבה משפחתית), וכך גם אני. אני בעיקר אוהבת כשהזריחה מגיעה אחרי שכבר הספקתי לעשות את הדברים החשובים של היום, בעיקר לכתוב.

בימים הקצרים ביום בישראל, בשעון החורף, מתחיל אור יום בסביבות השעה שש בבוקר. שימור שעון הקיץ לא ישפיע כמעט על כלום, אם אור היום יחל בשבע. לעומת זאת, שעת האור אחר הצהריים משפיעה באופן ניכר על פעילות חברתית של ילדים ושל מבוגרים כאחד.

בשנה הבאה יבוטל שעון הקיץ באיחוד האירופי. כל מדינה תכריע אם לאמץ את שעון החורף או את שעון הקיץ באופן קבוע. מדינות רבות בארה"ב ביקשו להחיל את שעון הקיץ באופן קבוע ומחכות לחוק פדרלי שיאפשר זאת. בינתיים יותר מ-60 מדינות ברחבי העולם עדיין עוברות משעון קיץ לשעון חורף לסירוגין, אולם יכול להיות כי בעקבות אירופה, נראה צמצום אם לא ביטול של נוהג זה.

שעון הקיץ הראשון הונהג בזמן מלחמת העולם הראשונה, במטרה לחסוך שימוש בפחם לצורכי תאורה. גם בארה"ב אימצו את שעון הקיץ ב-1918 לכמה חודשים. באירופה ובארה"ב החילו שעון קיץ במשך רוב תקופת מלחמת העולם השנייה.

בשעון הקיץ המודרני החלו להשתמש באיטליה ב-1966 וביוון ב-1971. במקביל, בארה"ב נחקק ב-1966 חוק פדרלי המתיר למדינות לעשות שימוש בשעון קיץ וקובע את המועדים ליישומו. החוק כולל הרשאה למדינות להחליט להימנע מלעבור לשעון קיץ, וכך בחרו לעשות הוואי ואריזונה (למעט באזורים שבשליטת שבט הנבאחו). בזמן משבר הנפט, עברה ארה"ב לשעון קיץ שהיה בתוקף במשך שנה וחצי, מתחילת 1973 ועד סוף 1974.

במדינות האיחוד האירופי נקבעה מדיניות אחידה למעבר לשעון קיץ לראשונה ב-1980. הדירקטיבה הנוכחית מ-2001 קובעת כי שעון הקיץ יחול במדינות האיחוד מיום ראשון האחרון של מרץ ועד יום ראשון האחרון של אוקטובר.

בשנים האחרונות התקיימו דיונים באיחוד האירופי בשאלה אם להותיר או לבטל את שינוי השעות. קריאה לקבלת עמדות מהציבור הביאה להגשת 4.6 מיליון תגובות, מתוכן 84% תומכות בביטול המעבר בין השעונים פעמיים בשנה. בהתאם, נציבות האיחוד האירופי המליצה על ביטול המעבר בין השעות.

ב-2021 כל מדינות האיחוד האירופי יעברו לשעון אחיד בכל השנה. כל מדינה תוכל לבחור מהו השעון שהיא מאמצת, אך לא יהיה עוד הבדל בין הקיץ לחורף.

מאז 2015 הונחו בגופים המחוקקים במדינות ארה"ב יותר מ-200 הצעות חוק,המבקשות לקבע את השעון – חלקן מבקשות לבטל את המעבר לשעון קיץ כליל וחלקן מבקשות לעבור לשעון קיץ לכל ימות השנה.

ההצעות לעבור לשעון קיץ מלא מחכות לתיקון החוק הפדרלי, שכיום מתיר למדינות רק לעשות שימוש בשעון הקיץ למשך שבעה וחצי חודשים בשנה (מיום ראשון השני במרץ ועד יום ראשון הראשון בנובמבר) או להישאר כל השנה בשעון החורף.

בעוד שבמאה ה-20 סוגיית החיסכון באנרגיה תפסה מקום מרכזי בחיוב להפעלת שעון הקיץ (ב-1988 עוד דובר על חיסכון משמעותי למדי), הרי שבמאה ה-21, נושא האנרגיה אינו נמצא עוד בלב העניין. מחקרים רבים נערכו בנושא שינוי השעות. נראה כי מבחינה כלכלית, החיסכון הגדול בהוצאות אנרגיה שהושג במאה שעברה בשל המעבר לשעון קיץ, הפך שולי.

אורח החיים במאה ה-21 מסתמך על צריכת חשמל לצרכים רבים, כאשר התאורה הפכה לחלק יחסית שולי מכלל השימוש. מחקרים במדינות שונות באירופה מצביעים כי ניתן עדיין להצביע על חיסכון מסוים בשל המעבר לשעון קיץ, בשיעור של בין 0.1% (בצרפת) ל-0.2% (באיטליה) מכלל צריכת החשמל השנתית.

סוגיה מרכזית ביחסי דתיים-חילונים

בישראל שעון הקיץ היה במשך שנים בלבו של המאבק להפרדת הדת מהמדינה. שעון הקיץ הונהג לראשונה על ידי המנדט הבריטי, והסמכויות להפעילו הועברו עם הקמת המדינה לשר הפנים. בשנות המדינה הראשונות הונהג שעון קיץ, אך הופסק והונהג שוב לסירוגין מ-1957 ועד 1974. בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה, הונהג שעון הקיץ במשך שנתיים.

שר הפנים דאז, יוסף בורג, ביטל את שעון הקיץ ב-1976, ומאז הפך נושא הפעלת שעון הקיץ לסוגייה מרכזית ביחסי דתיים-חילונים בישראל. שעון הקיץ הופעל שוב, לאחר הוראה של בג"ץ, בוטל בחקיקה, הותקן בחקיקה שוב ב-1984 ובוטל על ידי שר הפנים יצחק פרץ (ש"ס) ב-1986, בצעד שעורר מחאה רבתי והסתיים בהוראה של הרב ש"ך לפעול בהתאם להחלטת הממשלה ולהפעיל שעון קיץ.

מ-1986 ועד 2005 סוגיית משכו של שעון הקיץ עלתה כמעט מדי שנה לדיון, והמועדים השתנו בהתאם לשר שהחזיק במשרד הפנים.

ב-2005 נקבעו מועדים קבועים, בהתאם ללוח השנה העברי, כך ששעון הקיץ הסתיים לפני יום כיפור. ב- 2012 וב-2013, בעקבות שתי ועדות שדנו בנושא, הוגדר שעון הקיץ בהתאם לתאריכים הלועזיים עד תחילת אוקטובר, ובהמשך עד סוף אוקטובר.

מעניין לציין, כי בוועדה שדנה בנושא שעון הקיץ ב-1953 נטען כי אמהות מתנגדות לשעון הקיץ, בשל העובדה שהוא מביא לכך שהן נדרשות להשכיב את ילדיהן באור וכי הילדים ישנים פחות בשל כך. בדו"חות מאוחרים יותר נקבע כי שעון הקיץ מביא לעלייה באיכות החיים, בשעות הפנאי והבילוי המשפחתי.

בעוד שבהקשר של התנהלות משפחתית, בכל ועדות הבדיקה המאוחרות מוגדר שעון הקיץ כיתרון – מאפשר שעות אור למשחק ולפעילות משפחתית – הרי שבדיוק עובדה זו מוצגת על ידי הגורמים הדתיים כפגיעה באמהות הדתיות, במשפחות ברוכות ילדים, הנדרשות לשעות טיפול רבות יותר בילדיהן.

אף שהזירה הפוליטית רעשה בהתיחס לסוגיית שעון הקיץ שוב ושוב, הרי שמבחינת הטיעונים שהועלו בעשרות הוועדות שדנו בנושא בישראל, מעולם לא הוצגה עמדה אחידה של גופים דתיים בהקשר זה.

ב-1953 נטען מחד כי שעון הקיץ מקשה על תפילת שחרית וכי קיים חשש לחילול שבת. מאידך נטען, כי שעון הקיץ מקל על אנשים עובדים לסיים את עבודתם ביום שישי ולהגיע הביתה לפני כניסת השבת. בוועדת המנכלי"ם שדנה בסוגייה זו ב-1976 נכתב כי הרב גורן לא מצא קשר בין שעון הקיץ לבין אורח החיים הדתי, הן לעניין תפילת שחרית או לעניין צום יום הכיפורים.

רוב עמדות הרבנים הראשיים לאורך השנים אינן מתנגדות לשעון הקיץ. הן מציגות קשיים מסוימים לאורח החיים הדתי, ולצדם גם יתרונות לא מבוטלים, בעיקר לגבי ימי שישי – אפשרות לרחוץ בים, "עבודת האישה בהכנת השבת" ותפילת שחרית בשבת לילדים. מכל מקום ברור כי אין עסקינן בסוגיה הלכתית.

גם מסקר עמדות הציבור שהוכן עבור הוועדה שעסקה בנושא ב-2013 עלה כי הנושא הכלכלי ואיכות החיים הם הנושאים המרכזיים שיש לקחת בחשבון לעניין ההחלטה באשר להתקנת שעון קיץ ומשכו. נמצא כי רוב הציבור מעוניין בשעת אור נוספת בשעות אחר הצהריים, לשם פעילות משפחתית וחברתית ותפילות הבוקר, כך שהמבקשים להתפלל שחרית יוכלו לעשות כן, טרם צאתם לעבודה.

בנוסף, לפי דו"ח הוועדה מ-2013, לשעון קיץ יש השפעות חיוביות מבחינת צמצום תאונות הדרכים. מבחינת בריאות הציבור והרווחה החברתית, אין ספק כי שעון הקיץ הוא דבר חיובי, הן מבחינת חשיפה ליותר שעות אור, האפשרות לבלות בחיק המשפחה והחברים ובצמצום החשיפה לפשע ולאלימות.

ההשלכות הכלכליות של שעון הקיץ הן עדיין משמעותיות, ומתייחסות בעיקר להתאמת השעון הישראלי לשווקים הבינלאומיים ולעובדה שהארכת שעות האור, מגדילה את המסחר והצריכה (עובדה שניתן להתווכח אם מהווה נימוק בעד או נגד הארכת שעון הקיץ).

רוב הגופים שהגישו חוות דעת לוועדה ב-2013 המליצו להאריך את שעון הקיץ, כך שיותאם לשעון הקיץ באירופה או בארה"ב. שעון הקיץ הישראלי כיום צמוד למודל האירופי, למעט העובדה שיום המעבר לשעון הקיץ נעשה בשישי ויום המעבר לשעון החורף בשבת, ולא ביום ראשון, כמו באירופה.

כל הטיעונים שהביאו להארכת שעון הקיץ להיקפו הנוכחי עומדים בעינם לעניין ביטולו של שעון החורף כליל. הארכת שעות היום חיונית במידה רבה יותר בימי החורף, שבהם שעות האור מועטות, ומובילות לצמצום קשרים חברתיים ופעילות משפחתית בחוץ.

העובדה שהאיחוד האירופי, שאליו צמוד השעון הישראלי, מוותר מהשנה הבאה על שעון הקיץ, תחייב גם את ישראל לקבל החלטה. יש לקוות כי ייקבע שהשעון שלפיו תפעל ישראל באופן קבוע יהיה שעון קיץ, וששעון החורף יבוטל כליל. ויפה שעה אחת קודם.