newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפלסטינים: הרסו לנו חנויות בחברון; המינהל האזרחי: רק "ניקוי"

פלסטינים טוענים כי בולדוזר שהפעילו מתנחלים הרס ארבע חנויות בבעלותם במרכז חברון, שסגורות כבר שנים בצו צבאי ונתונות לפלישות מתמידות של מתנחלים. במינהל האזרחי טוענים בתוקף: "העבודות הופסקו ללא כל נזק לרכוש"

מאת:
"זה היה מקור הפרנסה של המשפחה המורחבת שלי". החנויות ההרוסות במרכז חברון (צילום: שוברים שתיקה)

"זה היה מקור הפרנסה של המשפחה המורחבת שלי". החנויות ההרוסות במרכז חברון (צילום: שוברים שתיקה)

לטארק אל-כיאל היתה חנות בעיר העתיקה בחברון. במשך כעשרים שנה לא ביקר בה כי הצבא סגר אותה בצו ואסר על פלסטינים להיכנס לאזור. בתחילת החודש, מתנחל ישראלי הרס את החנות עם בולדוזר.

מתנחלי חברון הרסו בתחילת החודש ארבע חנויות פלסטיניות, שהצבא סגר לראשונה בעקבות הטבח במערת המכפלה ב-1994, ואחר כך בצו סגירה שהוצא במהלך האינתיפאדה השנייה, ב-2001. שתי חנויות נוספות נהרסו חלקית, מעידים פלסטינים תושבי המקום.

החנויות עמדו באזור המכונה שוק אל-כיאל או שוק הגמלים, מטרים ספורים ממתחם ההתנחלות אברהם אבינו, בלב חברון. בעבר מכרו בהן מאפים, קמח וגבינות. "זה היה מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה המורחבת שלי", סיפר כיאל, "יש לנו באזור הזה בערך עשרים חנויות ומחסנים".

גורם במינהל האזרחי תיאר את פעילות המתנחלים כ"עבודות ניקיון", שלדבריו נעשתה "ללא אישור וללא תיאום מראש". מדוברות המינהל האזרחי נמסר כי לאחר התערבות הצבא "העבודות הופסקו באופן מידי, ללא כל נזק לרכוש".

הרס החנויות בחברון (צילום: human rights defenders)

אבל ביקור במקום בשבוע שעבר העלה כי נגרם נזק ניכר למבנים. בתיעוד פלסטיני מיום ההריסה, 6 ביולי, נראה בולדוזר בפעולה. "שום דבר לא זז בעיר העתיקה, ובטח שלא נכנס בולדוזר והורס מבנים, בלי אור ירוק מהצבא", אמר כיאל.

מאז האינתיפאדה השנייה, כ-2,500 חנויות פלסטיניות נסגרו באזור H2, החלק של מרכז חברון שתחת שליטה ישראלית. החנויות נסגרו בגלל צווים צבאיים או כי בעליהן נטשו אותן בשל מגבלות קשות שהטיל הצבא על תנועת פלסטינים באזור. מה שהיה בעבר המרכז המסחרי של דרום הגדה, היה למתחם של רחובות רפאים, שאל חלקם פלסטינים כלל לא מורשים להיכנס. כ-700 מתנחלים יהודים גרים באזור.

"המטרה האמיתית היא לסלק את הפלסטינים מהמרחב, ולהעביר את האדמה לידי המתנחלים"

"בעבר היה שם שוק מסחרי הומה", נזכר כיאל, "ב-2001 החנויות של המשפחה שלי נסגרו בהחלטת הצבא. בשנים שחלפו מאז, מתנחלים ניסו לעקור לנו את הדלתות ולהפוך את המקום לחנייה למכוניות שלהם. החודש הם פשוט הרסו לנו את החנויות". בני המשפחה הגישו תלונה במשטרה. מהמשטרה נמסר כי "עם קבלת התלונה נפתחה חקירה, שנמצאת בראשיתה, ובמסגרתה יבוצעו כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".

החפצים נשארו בחנויות

הפגיעה במבנים פלסטינים שנסגרו בחברון אינה תופעה חדשה. חגית עופרן מ"שלום עכשיו" תיארה איך נראית הליכה רגלית בין חנויות אלו, ברחובות השמורים לכניסת יהודים בלבד.

חנויות פלסטיניות סגורות במרכז חברון (צילום: אורן זיו)

חנויות פלסטיניות סגורות במרכז חברון (צילום: אורן זיו)

"יש חנויות שאני מציצה בפנים, ורואה מסעדה. עם לוח שנה על הקיר, והשנה שם עדיין 2001", סיפרה עופרן, "הכיסאות מורמים, כמו לפני שטיפה של סוף היום. יש עדיין חשבוניות של לקוחות על השולחן. פלסטיני מבוגר, שהיתה לו חנות בה מכר שמן, סיפר לי שלא הצליח להגיע אליה כדי לפנות את הציוד. יש לו שם עד היום מכשירים יקרים".

"מה שקרה מאז הטבח (שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בפברואר 1994, ב"ע וי"א), ובעיקר בתקופת האינתיפאדה השנייה, זה שהמתנחלים החלו לפרוץ לחנויות האלה. קודם כל לרוקן אותן, לבזוז. לפעור חורים בקירות, ואז לעבור מחנות לחנות, דרך הקירות. עד היום, מדי פעם הם פורצים לעוד חנות, ולוקחים את מה שנשאר בה. מפרקים דברים שעשויים מעץ בל"ג בעומר. כמה חנויות הפכו לזוּלוֹת. בכמה חנויות אנשים גרים היום. פשוט השתלטו. הרבה מהן הפכו למחסנים של מתנחלים. אני רואה בתוכן מזרונים, כלי גינה, שולחנות".

תאופיק ג'חשן, מנהל האגף המשפטי של הוועדה לבניית חברון, ארגון פלסטיני שפועל לפתח כלכלית את העיר העתיקה ולתעד הפרות זכויות אדם באיזור, מספר כי "בזמן שהמתנחלים הרסו את המבנים, התקשרנו לצבא ולמשטרה. נאמר לנו בטלפון שהמתנחלים פועלים שם עצמאית, בלי קשר לצבא, ושיגיעו לעצור אותם. ובאמת, אחר כך, מבצע ההרס נפסק. והגשנו תלונה במשטרה".

ג'חשן אומר כי הצבא הוציא 512 צווי סגירה לחנויות של פלסטינים באיזור באינתיפאדה השנייה. לכאורה באופן זמני. ברוב המקרים, הבעלים של החנויות גרים בסמוך, ומחכים לשוב אליהן. "צווי הסגירה הוצאו בתירוצי ביטחון. אבל מה שקרה מראה שהמטרה האמיתית היא לסלק את הפלסטינים מהמרחב, ולהעביר את האדמה לידי המתנחלים. החנויות שנהרסו עכשיו נמצאות שלושים-ארבעים מטרים מההתנחלות אברהם אבינו. הרסו כדי שיהיה אפשר להרחיב אותה".

ה"שיטה", לפי המינהל האזרחי

במצגת, שהכין המנהל האזרחי בשנת 2001 בנושא "הפרות חוק – יהודים" בעיר חברון, נכתב כי המתנחלים פועלים בשיטה "מערכתית ומתוכננת" לפרוץ למבנים ולחנויות פלסטיניות שנסגרו בצווים צבאיים.

בשקופית, שכותרתה "השיטה", מתוארים שלושה שלבים: מנהיגות המתנחלים "מזהה יעד" – מבנה או חנות פלסטינית; צעירים פורצים למקום, מציתים או בוזזים את הציוד שבפנים; ולבסוף, נכנסים ל"יעד" באמצעות פריצת קיר פנימי, דרך חצר, או מעבר צר, במטרה להשתקע בו. במצגת רשימה ארוכה של חנויות פלסטיניות, שמתנחלים שרפו או בזזו באופן זה.

מתנחלים בכניסה לחנות פלסטינית סגורה בחברון (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

מתנחלים בכניסה לחנות פלסטינית סגורה בחברון ב-2012 (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

בשקופית האחרונה, המינהל האזרחי מביע דאגה מפגיעה בתדמית של ישראל בגלל מעשים אלו. "פעולות יהודים בחברון, כפי שתוארו, מצטיירות, גם אם אין זה נכון, כאילו נעשות בחיפוי השלטון הישראלי", נכתב במצגת, "מדינת ישראל נראית רע מאוד בכל הקשור לשלטון החוק בחברון".

עימאד אבו שמסייה, שביתו בעיר העתיקה בחברון, תיעד ב-2016 את החייל אלאור אזריה מוציא להורג פלסטיני שנורה ושכב פצוע על הקרקע אחרי שדקר חייל. מאז הוא קורבן להתנכלות מתמשכת מצד המתנחלים וכוחות הביטחון הישראליים. "הרס החנויות זה חלק קטן מעוול גדול", מספר אבו שמסייה. "פעם, מרכז העיר היה כאן. אני זוכר איך עלינו כאן על מוניות ליפו, ליטא או לעזה. עכשיו הכל שומם. הפכו את המקום הזה למוזיאון של אפרטהייד".

בזמן שאבו שמסייה דיבר על החנויות שנהרסו, חיילים עיכבו נער פלסטיני במחסום לידינו. באזור H2 הקים הצבא כ-20 מחסומי בידוק, והתנועה לפלסטינים קשה עד בלתי אפשרית. כמה צעירים התקרבו לחיילים, ואבו שמסייה צעק להם להתרחק. הוא הסביר שחיילים מאפשרים רק לפלסטינים שברשימה מצומצמת של בעלי דירות במקום להיכנס. "ההורים שלי, למשל, לא יכולים לבקר אותי. לא יכניסו אותם לשכונה דרך המחסום. הם מחוץ לרשימה. גם הבן שלי לא יכול להיכנס לבקר אותי. הוא נעצר כמה פעמים, אז מחקו את השם שלו".

אבו שמסייה מוביל ארגון מתנדבים, שנקרא Human Rights Defenders. יחד, ובלי תמיכה כספית מאף גורם, הם ממשיכים לתעד את המציאות הקשה סביבם, ולהעלות לפייסבוק. מתנדב בארגון הוא זה שצילם את הבולדוזר של המתנחלים, וכך המקרה הגיע אלינו. בסרטון האחרון ששיתפו בעמוד, ביום חמישי האחרון, נראים ישראלים נכנסים לבית פלסטיני בעיר העתיקה כדי להתנחל בו.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
שוטרים עוצרים את הצלם אחמד ע'רבלי ליד אל אקצא, ב-7 באוגוסט 2022 (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים את הצלם אחמד ע'רבלי ליד אל אקצא, ב-7 באוגוסט 2022 (צילום: אורן זיו)

המשטרה היכתה ועיכבה שני צלמי עיתונות שסיקרו עליית יהודים לאל אקצא

בשעות הבוקר הוכה ועוכב הצלם אחמד ע'רבלי, בזמן שתיעד את ביקורו של ח"כ בן גביר במסגד. מאוחר יותר נעצר באלימות הצלם מוחמד עשו, כשתיעד יציאה של יהודים שנכנסו למתחם אל אקצא. המשטרה: "נמשיך לאפשר סיקור עיתונאי באזור, אולם לא נאפשר אלימות מכל סוג שהיא"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf