יישוב ע"ש טראמפ בגולן: נתניהו צורב את ההישג המדיני בנוף

שם של מקום הוא הרבה יותר משם. השם כמוהו כהצהרת נוכחות, הצהרת בעלות על המקום; השם הוא חלק מן הפרשנות ההיסטורית והתרבותית של בעלי העניין לגבי זהותו של המקום בעבר, בהווה ובעתיד.

משמעותו של השם זוכה לחשיבות מיוחדת כשהוא נקבע על רקע של סכסוך טריטוריאלי בין מדינות אויבות. הודעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי בכוונתו לקדם הצעה לקרוא ליישוב ברמת הגולן על שם דונלד טראמפ היא הודעה מפתיעה, אפשר להגיד כמעט תקדימית ובניגוד למקובל במתן שמות למקומות. בישראל ובעולם לא מרבים לכנות יישובים על שם דמויות כשהן עדיין בחיים. אדם מונצח במרחב לאחר שהלך לעולמו. גם אם ניקח נשיאים אמריקאים, למשל: יד קנדי, אחרי מותו, מכון טרומן, אחרי מותו וכו'.

למרות זאת, יש גם דוגמאות הפוכות מהעבר. עיריית תל אביב בזמנו החליטה לקרוא לרחוב על שם המלך ג'ורג' כשהיה עדיין בחיים. קריאת הרחוב הייתה מחווה למלך בריטניה, ג'ורג' החמישי, שבימיו התפרסמה הצהרת בלפור, המכירה בזכות היהודים לבית לאומי. ההחלטה של נתניהו לקרוא ליישוב על שם טראמפ מדגישה כיצד הופכים את הנוף לבעל משמעות מדינית ופוליטית, וכיצד רותמים את השמות ככלי לאישרור תפיסות אידאולוגיות ולאומיות במקביל להכחדת תפיסות אחרות.

משפחת נתניהו בטיול פסח ברמת הגולן, לאחר ההכרה האמריקאית. ראש הממשלה הצהיר כי יקדם הצעה לקרוא ליישוב ברמת הגולן על שם דונלד טראמפ. (צילום: דוברות ראש הממשלה, טוויטר)

תכנית זו של ראש הממשלה היא אקט סמלי רב-משמעי המעביר מסר פוליטי חזק, בעיקר לאמריקאים, לישראלים ולסורים. יש באקט זה מחווה וביטוי של הערצה והערכה ישראלית לנשיא טראמפ על הנאמנות שלו לישראל ועל סדר היום האידאולוגי שהוא קידם ב-25 במרץ 2019, כלומר הכרתו בריבונות של ישראל על הגולן. זו איננה סתם הכרה, אלא הכרה של "מנהיג העולם החופשי" בכך שהגולן הוא חלק אינהרנטי מישראל.

באמצעות מתן שמו של טראמפ ליישוב ברמת הגולן, צורבים את ההישג המדיני בשפה של הנוף ובתודעה הלאומית והבינלאומית וממנפים אותו. שמו של טראמפ בגולן הופך לסמל רב-עוצמה בידי ישראל וישמש קלף מיקוח הצהרתי לחיזוק העמדה הישראלית, הגורסת שהגולן "שלנו" בהודאת ארצות הברית. במקביל לכך, אקט השִיּום (Naming) הוא גם הכרת תודה לטראמפ על הפניית העורף לצד הסורי ולתביעה הסורית לקבל בחזרה את הגולן ולשוב אל הכפרים הסוריים ואל שמותיהם הערביים. למעשה, נתניהו, באמצעות הרעיון לקרוא על שמו של טראמפ יישוב בגולן, מבקש להעביר מסר אולטימטיבי לסורים שלפיו תם העבר, ותהליך השלום חלף לו מהעולם.

אלא מאי, שבצד השיקול הקשור לסכסוך בין שתי המדינות, יש מקום לתהות האם יש מאחורי הענקת השם רווח פוליטי ברמה פרסונלית?

מצד אחד, טראמפ בהכרזתו על הגולן עזר לנתניהו במערכת הבחירות, ונתניהו גומל לו על עזרתו זו בקריאת ישוב על שמו. מצד שני, הנכחת שמו של טראמפ בגולן משרתת בהקשר המידי גם את נתניהו עצמו ואת האג'נדה הימנית שלו. נתניהו זוכה לעוד הד תקשורתי, והוא מעמיק את כוחו ואת האג'נדה שלו באמצעות שילוב פועלו האידאולוגי בנוף ובמרחב. נתניהו יהפוך גם לחלק מהשיח הציבורי-המרחבי, התקשורתי, ולחלק מהזיכרון. אחרי שהישוב ייקרא על שם טראמפ, הישראלים ומשתמשי השם בדורות שיבואו ימשיכו לזכור כי ההכרה של מעצמת-העל בריבונות הישראלית על הגולן הושגה בתקופת כהונתו של נתניהו. כך, נתניהו צורב לא רק את שמו של טראמפ בזיכרון הפיזי של המקום, אלא גם – ואולי בעיקר – את שמו שלו.

ד"ר עאמר דהאמשה הוא חוקר בנושא הזיקה בין זהות למקום בשמות, בספרות ובלשון.