נוהרים באוטובוסים: יומיים של יציאה המונית מעזה למצרים

מאות מכוניות פלסטיניות ממתינות בתורים ארוכים, מלאות בנוסעים ובמטען. זו היתה התמונה הראשונה שראיתי כשהגעתי למעבר רפיח, בשעה 5:30 בשחר יום שבת, היום הראשון מבין יומיים שבהם, בצעד נדיר פתחו המצרים את הגבול עם רצועת עזה הנצורה למעבר פלסטינים.

קולות ילדים בוכים ורעשים חזקים נפלטו מאולם הנוסעים הפלסטיני, שהיה מלא באנשים עד אפס מקום, יותר משיכל להכיל. אנשים שמקווים לעבור דרך מעבר רפיח למצרים, השער היחיד שלהם לעולם החיצון.

צוותי האמבולנס היו בכוננות כמעט בכל מקום ברחבי נקודת המעבר. שם הייתי עד לעשרות פינויי אנשים שאיבדו את הכרתם, כתוצאת מהקהל הרב והלחץ. אחוז גבוה מבין הנוסעים היו זקנים, בגילאי 50-70, שאני מניח שניסו לסוע לטיפולים רפואיים.

בגלל המספר המוגבל של האוטובוסים, אנשים ניסו למלא הרכבים ככל האפשר. "יש כ-87 נוסעים על האוטובוס שלי שבו 54 מושבים! אני לא יכול לסבול יותר את המצב המטורף הזה", זו היתה הודעת ה SMS שקיבלתי מידיד שלי, שהצליח לנסוע באותו יום.

ההחלטה לפתוח את הגבול לא אומרת שהגבול פתוח לכל אזרחי עזה. זה לגמרי לא נכון. אלפי מקרים דחופים רשומים ברשויות הפלסטיניות, להם העדיפות לנסוע, כגון פצועים, חולים, סטודנטים ואנשים עם אשרת שהייה במדינות אחרות.

> הבריחה מעזה: דרכם המסוכנת של המהגרים לאירופה

בשנים האחרונות אלפי אנשים התקועים בעזה איבדו את מקום עבודתם, השכלתם והיתרי מגוריהם. עזה היא מקום מטורף!

המצור ההדוק, אשר נאכף על ידי ישראל ומצרים מאז הארגון המדיני של חמאס השתלט על האזור בשנת 2007, יוצר מצב בלתי נסבל. מאז אותה שנה, עזה הפכה לכלא הפתוח הגדול ביותר בעולם.