השיח הפרו-ישראלי של מלוני לא צריך לפתות את היהודים באיטליה

הסיבות לניצחון ברית מפלגות הימין באיטליה מגוונות. האינטרסים של מעמדות חברתיים שונים התגבשו לכדי מניפסט בעל כוח פיתוי גדול, שחלש עליו הדימוי של ג'ורג'יה מלוני כאשה פטריוטית וכאמא, ונתמך על ידי תת-התרבות שסילביו ברלוסקוני ובעלי בריתו הפיצו באיטליה במשך שנים: פחות כוח של רגולציה בידי המדינה, פחות מיסים, פחות שוויון, טיפוח האנוכיות של אנשים פרטים ושל חברות מסחריות.

לכך יש להוסיף את הקשיים של מפלגות השמאל: שפה גדושה יתר על המידה בשיח ריאליסטי, מערכת ערכים השואבת השראה מרעיון של מדינה יעילה ושוויונית, או של חברה סובלנית וצודקת, שככל הנראה אינו מושך יותר מדי בוחרים.

הקמתה של ממשלה ימנית, תחת הגמוניה של מרכיב ניאו-פשיסטי או פוסט-פשיסטי, מטילה צל על עתיד מלא בלא-נודע. האיום לתקן את החוקה, שהיתה לא רק החוזֶה המייסד של הרפובליקה אחרי מלחמת העולם השנייה, אלא נתנה תוקף לתבוסתו של הפשיזם ולדחייה של משטר גזעני וטוטליטרי, נושא בקרבו ערך סמלי שלילי.

מעבר לכך, קיימת סכנה שתתפשט אווירה של עוינות כלפי זרים, מהגרים, אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים אתניים ודתיים, שכן ממשלת הימין תיתן לה לגיטימציה ולא תתנגד לה.

לנו, היהודים, יהיה חשוב לדבוק במחויבות שלנו להגן על המצפון האזרחי בבתי הספר, במקומות העבודה ובעמותות, לאור האינטרס האובייקטיבי שלנו בשימור צורות של דו-קיום אזרחי ודמוקרטי, המגנות על זכויות מיעוטים ומכבדות את זהותן של קהילות ותרבויות שונות.

יוטל עלינו גם להתמודד בנחישות מול ממשלה, שהשורשים האידיאולוגיים שלה ידחפו לסכל הישגים בתחומי זכויות האזרח, בתי ספר ציבורים, ולפגוע בקשרים בין הכנסייה הקתולית, המדינה ודתות אחרות, בלי להתפתות לתרגילים אופורטוניסטיים.

מהצד השני, במשך שנים – גם באיטליה, וגם במקומות אחרים באירופה ובארצות הברית – מנהיגי דעת קהל יהודים חיפשו בעלי ברית ונותני חסות אצל הימין הפוליטי או אצל הפונדמנטליסטים הנוצרים בשם הגנה נטולת ביקורת על ישראל ורתיעה משותפת מפני האסלאם.

מלוני עצמה אמרה בראיון ל"ישראל היום", ימים ספורים לפני הבחירות, כי "יש לנו גם קשרים חזקים עם מפלגת הליכוד הישראלית, עם השמרנים הבריטים ועם הרפובליקאים האמריקאים". שלא כמו השמאל, אמרה מלוני בראיון, המפלגה שלה, "האחים של איטליה", מאמינה ש"ישראל היא הדמוקרטיה המוחלטת היחידה במזה"ת, ואנחנו מגנים ללא כל הסתייגות על זכותה להתקיים ולחיות בביטחון… ישראל הינה, וצריכה להמשיך להיות, בעלת ברית חיונית לאיחוד האירופי במאמץ למגר את הרוע הזה (האנטישמיות המגיעה "ממהגרים מוסלמים") ברחבי העולם".

זו אשליה וטעות לחפש תמיכה מהימין, שבאופן אינסטרומנטלי הוא פרו-ישראלי אבל אנטישמי  ברקע שלו. אני חושב – ואני על חוזר על האמירה הזו באובססיות מסוימת – שיותר ראוי, וגם יותר יעיל מבחינה פוליטית, להיאבק נגד גזענות ואפליה לצד מיעוטים אחרים וקבוצות חלשות ומודרות אחרות, בהסתמך על הערכים האוניברסליים של היהדות: צדק, כבודו של הגר, ההגנה על החלש.

הסיבה איננה רק שהיהודים היו העדים הראשונים לאפליה ונושאים את זיכרונה, אלא משום שיש לנו אינטרס אובייקטיבי להיאבק נגד כל סוגי ההדרה, גם אם הם אינם מכוונים ישירות נגד יהודים, ולחיות בחברות פלורליסטיות ופתוחות, שבהן ניתנת הכרה וכבוד לזהויות שונות.

ג'ורג'ו גומל, יהודי איטלקי, חבר בוועד המנהל של JCall, ארגון של יהודים אירופאים המחויבים לפתרון של שלום של הסכסוך הישראלי-פלסטיני