newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפלסטינית ברחה מרכב דוהר, וחיילים ירו בה למוות

ע'אדה סבאתין, בת 47 ואמא לששה ילדים, נורתה אחרי שחצתה כביש פנימי בכפר חוסאן. "החיילים עמדו בתוך בלוקים מבטון, היא נבהלה, ואז ירו בה"

מאת:
החיילים ירו בה מטווח קצר. רגע הירי בע'אדה סבאתין (צילום: תלוויזיון פלסטין)

החיילים ירו בה מטווח קצר. רגע הירי בע'אדה סבאתין (צילום: תלפיזיון פלסטין)

חיילים ירו היום (ראשון) למוות בע'אדה סבאתין, פלסטינית בת 47, אם לשישה ילדים, בתוך הכפר חוסאן שבנפת בית לחם.

לפי עדי ראייה, האירוע החל כאשר חצתה ברגל כביש פנימי בכפר. מכונית התקדמה לכיוונה במהירות רבה, והיא רצה אל המדרכה מהעבר השני, שם עמדו שלושה חיילים. החיילים, שתפעלו במקום עמדת בידוק, ירו באוויר וצעקו לה לעצור, אך היא המשיכה לרוץ לכיוונם, והם ירו לה בירך. מהצבא נמסר כי על גופה לא היה נשק.

האני אבו פנון, כתב של הערוץ "תלפיזיון פלסטין", צילם וראה בעצמו את רגע הירי. בסרטון שפרסם הערוץ, נראית סבאתין רצה כאשר ידיה מכסות את אוזניה לכיוון החיילים, ואחד מהם יורה לרגליה ממרחק קצר. "היא חצתה את הכביש וברחה למדרכה מהרכב שהאיץ", הסביר אבו פנון, "החיילים עמדו בתוך בלוקים מבטון וירו באוויר וצעקו לה 'עצרי'. היא נבהלה, והמשיכה לרוץ, ואז ירו בה".

יצוין כי בסרטון שצילם אבו פנון, לא נראה הרגע שבו סבאתין חצתה את הכביש, והצלם מתחיל לצלם לאחר שהיא נמצאת כבר בצידו השני של הכביש, כנראה לאחר שנשמעה הירייה באוויר של החיילים. הסרטון מתחיל בשלב שבו האשה כבר נמצאת בצידו השני של הכביש, והולכת לכיוון החיילים.

צילום: תלפיזיון פלסטין

במשך כעשר דקות, לפי סרטונים ועדויות, דיממה סבאתין על המדרכה. לאחר מכן, תושבים הרימו אותה לרכב, והסיעו אותה לבית חולים, שם מתה מפצעיה. קרובי משפחתה סיפרו ל"שיחה מקומית" כי היא הייתה אלמנה. לפני כשנה, חזרה לארץ לבית הוריה מירדן, שם גרה עם בעלה, עד שנפטר.

הערה: לכתבה נוספה הערה מבהירה לגבי תחילת צילום הסרטון ברצף האירועים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf