הסיכוי האחרון להציל את החיים בוואדי רבאח
בגבעות הטרשיות שמעבר לקו הירוק קיים אזור אקולוגי ייחודי ורגיש, שעומד בפני חורבן: מתוכננים לקום עליו בית קברות ליהודים בלבד, אזור תעשייה ומחצבה. בית המשפט יכול עכשיו להתחיל לעצור את ההרס, ואנחנו זקוקות לעזרתכן

כוח של התנגדות בשטח. מחאה של "אקלים אחד – מנאח' ואחד", במשרדי חברה קדישא תל אביב, נגד הקמת בית קברות בוואדי רבאח, בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)
בגבעות הטרשיות שמעבר לקו הירוק, ממזרח לראש העין ולכפר-קאסם, קיים אזור ייחודי ורגיש במיוחד, המהווה חלק מהמסדרון האקולוגי של מרכז הארץ. הכירו את ואדי רבאח, אזור ההפקר של המפגש בין הכיבוש להרס הסביבה הישראליים.
החדשות הטובות: בפעולה פשוטה, כולנו עוד יכולות להציל אותו.
כל פיסת אדמה חשובה, אך בשונה ממרחבים טבעיים אחרים שנמצאים תחת ניהול ושליטה מלאים של בני אדם, ואדי רבאח נותר לא נגוע. על האדמה הזו עדיין נעים בטבעיות בעלי חיים, מתקיימים בתי גידול ורבייה, ונמצאים מאות מינים שחלקם אנדמיים (ייחודיים) לאזורנו ובסכנת הכחדה עולמית.
למרבה הצער, ואדי רבאח גם סמוך להתנחלויות שער שומרון, שזוממות להתרחב על חשבונו. כיום ישנן שלוש תוכניות ל"פיתוח" האזור: הקמת אזור תעשייה שנפרס על פני כ-3,000 דונם; הרחבת מחצבה; והקמת בית קברות ליהודים בלבד בניהול חברה קדישא תל אביב. תוכניות אלו מקודמות במקביל בשנים האחרונות במועצת התכנון העליונה בבית אל, ואם הן ייצאו אל הפועל – הן יהרסו את המרחב הזה לחלוטין.
במציאות הפוליטית שלנו, אין דרך אחרת לראות את התוכניות הללו מלבד עוד צעד למימוש אסטרטגיה כללית ליצירת רצף טריטוריאלי יהודי בשטחים הכבושים. כל התוכניות מיועדות לקום על אדמותיו של הכפר הפלסטיני א-זאוויה, שנגזלו מתושביו באמצעות גדר האפרטהייד: הגדר נבנתה בתוואי שיצר מובלעת בינה לבין הקו הירוק. כך, מהחקלאים תושבי הכפר נמנעת הגישה לאדמתם.

פעולה של "אקלים אחד – מנאח' ואחד" ליד המחצבה בנחל רבה (ואדי רבאח), ב-22 בנובמבר 2020 (צילום: נטשה דודינסקי)
בתוך הקו הירוק הופקדה תוכנית מתאר ארצית לבתי עלמין, שנועדה להגביר את הצפיפות בקבורה ברחבי הארץ (למשל: קבורה בקומות), כדי למנוע בזבוז קרקע. אבל בישראל כמו בישראל, מה שקורה בתוך הקו הירוק לא תופס באזורי ההפקר. בית העלמין החדש שעליו סוכם בין חברה קדישא תל אביב, ההתנחלויות אורנית ואלקנה והמועצה האזורית שומרון, ישתרע על פני 140 דונם – ולמי אכפת מתושבי גוש דן וא-זאוויה ובעלי החיים.
על פי ההסכם בין הצדדים, בית הקברות ליהודים בלבד המתוכנן בוואדי רבאח יכלול 27 אלף חלקות קבר, שיחולקו ביניהן, ושיהיו בקבורת שדה או מכפלה (שני קברים זה מעל זה: הרבה פחות צפוף מהנדרש בתוך הקו הירוק).
מצד אחד, ההתנחלויות יקבלו בית קברות למתנחלים על השטח של א-זאוויה ויקבעו עובדות בשטח. מצד שני, חברה קדישא תל אביב תקבל סמכות מלאה על ניהול, תפעול ופיתוח בית הקברות. בתמורה לכך, חברה קדישא ת"א תוכל לסחור ב-40% משטחי הקבורה, כלומר לשווק או להשתמש בהם עבור נפטרים מכל מקום שהוא. המשמעות היא שבשם אינטרסים כלכליים, חברה קדישא ת"א לא רק שתקבור את החיים בוואדי רבאח, אלא תהפוך נפטרים מגוש דן למתנחלים לאחר מותם.
נדירות ההזדמנויות שבהן יש סיכוי לנצח במאבק ולהשפיע על המציאות. וכאן נמצאות הייחודיות והקריטיות שבסיפור בית הקברות בוואדי רבאח.
בשנתיים האחרונות אנחנו ב"אקלים אחד – מנאח' ואחד", התארגנות אזרחית לצדק אקלימי, הפעלנו לחץ רב על חברה קדישא ת"א. פעלנו בשטח, הגענו לכל דיון בנושא, והעתירה שהגשנו הובילה להישג משמעותי – בית המשפט המחוזי בירושלים השתכנע להוציא צו ביניים לעיכוב הבנייה, והתנה אותו בהפקדה של דמי ערבות על סך 30 אלף שקל. בימים אלו ממש אנחנו מתקרבות למועד סיום גיוס הכספים לטובת הפקדת דמי הערבות ועצירת הבנייה.
אנחנו עומדות מול תעשיינים ומועצות אזוריות שמנהלות תקציבים של מיליארדים. הם בונים על זה שכולנו מתנדבות, ושלא נוכל להשקיע את הזמן והמשאבים הנדרשים כדי לגייס את הסכום, וכך העתירה שלנו תתמסמס. אבל הם טועים. בזמן שהם מנפנפים בעובדה שהם בעלי הבית ומתנהגים כאילו הם יכולים לעשות ככל שיחפצו, נבנה כוח של התנגדות בשטח.
ואדי רבאח לא יכול להישאר אזור הפקר. הוא חייב להפוך למאבק משותף של כולנו. זה מקום אחד שמדגים היטב את הקשר בין עוולות, ונותן לנו הזדמנות נדירה להתנגד בו זמנית גם להרס אקולוגי וגם למהלכי אפרטהייד וקולוניאליזם. ההצלחה נגד תוכנית בית הקברות תחזק את המאבק גם נגד המחצבה ואזור התעשייה.
זה לא עוד גיוס כספים. זו גם הזמנה לערער על יחסי הכוחות ואי צדק מתמשך, ולמנוע הרס אמיתי.
לתרומה להפקדה לצו המניעה שהשגנו ולפעילות "אקלים אחד – מנאח' ואחד" לחצו כאן.
יערה פרץ היא מארגנת קהילתית, פעילה ב"מנאח' ואחד – אקלים אחד"
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית









