newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המדינה מממנת במיליוני שקלים עמותה הפועלת במאחזים לא-חוקיים

עמותת "השומר יו"ש" מגייסת מאות מתנדבים לחוות רועים ומאחזים, שלפחות משניים מהם יצאו התקפות על חקלאים פלסטינים. בארבע השנים האחרונות קיבלה העמותה יותר מ-6 מיליון שקל מהמדינה, כולל 200,000 שקל לרחפנים שהטסתם אסורה בגדה

מאת:
בתקופה האחרונה תועדו שני מקרים של צעירים לבושים בציוד של "השומר יו"ש" שהיו מעורבים באירועי תקיפה של פלסטינים. צעיר עם חולצת "השומר יו"ש" בעימות עם הרב אריק אשרמן (צילום: עבדאללה אבו רחמה)

צעיר עם חולצת "השומר יו"ש" בעימות עם הרב אריק אשרמן. אחד משני מקרים שתועדו לאחרונה (צילום: עבדאללה אבו רחמה)

עמותת "השומר יו״ש", המפעילה מערך מתנדבים בחוות בגדה המערבית, שרובן נבנו בניגוד לחוק, קיבלה מהמדינה בארבע השנים האחרונות קרוב לשישה מיליון שקלים. התמיכה הממשלתית, שרובה המכריע הגיעה ממשרד החקלאות, היוותה כ-40 עד 75 אחוז מכלל תקציב העמותה. לפחות משניים מהמאחזים שבהם פועל הארגון יצאו התקפות לעבר פלסטינים ופעילי שמאל.

העמותה גם קיבלה ב-2021 מוועדת העזבונות של משרד המשפטים סכום של 200 אלף שקלים למימון ריינג'רים ורחפנים כדי להיאבק ב"פשיעה חקלאית". זאת למרות שצו אלוף אוסר על הטסה, ואפילו על החזקה, של רחפנים בתחומי הגדה, שם פועל הארגון. ממשרד המשפטים נמסר כי "ניתן לקבל אישור הטסה של רחפנים ביו"ש בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים", אולם בדובר צה"ל אישרו כי צו האלוף האוסר זאת, שהוצא ב-2018, עדיין בתוקף.

"השומר יו״ש" הוקם ב-2013. בין מקימיו היו פעילי ימין קיצוני שחלקם הורשעו בעבירות אלימות. הוא מפעיל מערך של מתנדבים במגוון חוות חקלאיות ומאחזים. בשנה האחרונה תועדו לפחות שני מקרים, שבהם צעירים לבושים בחולצות שעליהן סמל "השומר יו"ש", או בכובע עם לוגו של העמותה, היו מעורבים באירועי תקיפה כלפי פעילי שמאל או פלסטינים.

לפי אתר גיידסטאר, שבו מרכזת רשות התאגידים במשרד המשפטים דיווחים של עמותות לרשם העמותות, בארבע השנים האחרונות קיבלה העמותה ממשרד החקלאות סכום כולל של שישה מיליון שקל. ב-2019 קיבלה העמותה ממשרד החקלאות 1,084,263, כאשר התקציב הכולל של הארגון עמד על 1,746,293 שקל, כלומר התמיכה הממשלתית היוותה כ-65 אחוז מתקציב הארגון.

ב-2020 גדלה התמיכה של משרד החקלאות ב"השומר יו"ש" כמעט פי שתיים, והגיעה לסך 2,069,118 שקל, בעוד  התקציב הכולל של העמותה עמד על 5,103,838 שקל, כלומר התמיכה הממשלתית עמדה על כ-40 אחוז. אולם אם מקזזים מהכנסות הארגון "תרומות בשווי כסף", כלומר שווי עבודת המתנדבים – שמספרם, על פי דיווח העמותה, עמד ב-2020 על 950 איש – עולה כי התמיכה הממשלתית היוותה כ-75 אחוז מתקציב הארגון.

ממשרד החקלאות נמסר כי במהלך שנת 2020, 12 ארגונים, ביניהם "השומר יו"ש", "זכו לתמיכה חד פעמית נוספת, שמטרתה לטפל במחסור העובדים בחקלאות עקב משבר הקורונה העולמי".

מתנחל לבוש במעיל של השומר יו״ש רועה כבשים ליד המאחז מצפה יאיר, פברואר 2022 (צילום: גיא בוטביה)

מתנחל לבוש במעיל של "השומר יו״ש" רועה כבשים ליד המאחז מצפה יאיר, פברואר 2022 (צילום: גיא בוטביה)

מנתונים שמסר משרד החקלאות ל״שיחה מקומית״, עולה כי ב-2021 גובה התמיכה עמד על כ-1,766,000 שקל, כלומר ירידה של כ-15 אחוז לעומת 2020. לפי משרד החקלאות, סך התמיכה ב"השומר יו"ש" ב-2021 "מהווה פחות מ- 10 אחוז מסך תקציב התמיכה לפעילות זו בשנה זו". מכיוון שלא פורסמו הנתונים המלאים לגבי תקציב הארגון ל-2021, לא ניתן לדעת מה שיעור התמיכה הממשלתית מסך התקציב הכולל.

משרד החקלאות לא מסר מה גובה התמיכה, אם בכלל, הצפויה בתקציב 2022.

צו אלוף אוסר רחפנים, המדינה מממנת

אולם בכך לא מסתכמת התמיכה הממשלתית ב"השומר יו"ש". ב-2021 העניקה ועדת העזבונות – גוף בראשות שופט בדימוס, הפועל תחת משרד המשפטים ומקציב כספים שנתרמו למדינת ישראל, שלא למען מטרה מסוימת – סכום כולל של מיליון שקל לגופים בתחום החקלאות. 200,000 שקל מתוכם, כלומר 20 אחוז מכלל התמיכות בתחום, הוענקו ל"השומר יו"ש".

בדברי ההסבר נאמר כי עמותת "השומר יו"ש" ביקשה תמיכה בסך 367,540 שקל, "לשם ביצוע תוכנית של הקמת שני צוותים ניידים שינדדו בין חוות חקלאיות ביהודה ושומרון ובבקעה. בבקשה פורטה התוכנית של השמירה על השטחים החקלאיים באמצעות הצוותים הללו, באמצעות ריינג'רים וכן באמצעות רחפנים". בהחלטת הוועדה נאמר כי אם ההוצאות בפועל של העמותה על הפרויקט יהיו מתחת לסך של 400,000 שקל, יופחת בהתאמה יחסית סכום ההקצבה.

ממשרד החקלאות היפנו את "שיחה מקומית" למשרד המשפטים כדי לקבל הסבר על התמיכה ב"השומר יו"ש" מוועדת העזבונות. אולם ממשרד המשפטים נאמר כי משרד החקלאות הוא שהמליץ לוועדת העזבונות להעניק ל"השומר יו"ש" את מלוא התמיכה שהעמותה ביקשה, 367,540 שקל, תוך שהוא מציין כי "לאור בדיקת הנושא על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד החקלאות – מומלץ לאשר".

200,000 השקלים שנועדו להטסת רחפנים בגדה מעוררים תמיהה מכיוון ש צו אלוף מ-2018, שאוסר אף להחזיק רחפנים בגדה חל גם על ישראלים וגם על פלסטינים. בדובר צה״ל אישרו ל״שיחה מקומית״ כי הצו עדיין בתוקף.

עו"ד קמר מישרקי מארגון "חקל״ פנתה כבר ב-2019 למשטרה ולצבא בבקשה לפי חוק חופש המידע לגבי הצווים המסדירים את השימוש ברחפנים בגדה, וכדי לקבל את שמות הארגונים שיש להם אישורים להטיס רחפנים באזור. הצבא לא ענה עד כה לבקשה. במשטרה ענו לפנייה חלקית, וציינו כי ​​"לא קיים נוהל משטרתי לנושא הרחפנים בגדה המערבית״.

בשנים האחרונות גבר השימוש ברחפנים סביב המאחזים, ונרשמו מקרים שבהם רעש הרחפנים הניס עדרי צאן של פלסטינים. "זה הפך לפק"ל בכל החוות", אומר דרור אטקס מארגון "כרם נבות". "מטיסים רחפנים בגובה נמוך וכך מפחידים עדרים ומגרשים אותם. זה לא דורש הרבה מאמץ".

"הגיעו לידינו עדויות ותלונות רבות על מקרים שבהם רחפנים הוטסו באופן שיטתי ותדיר, בגובה מסכן חיים ובקרבה גבוהה לראשי תושבים פלסטינים", כתבה ב-2019 עו"ד משרקי ליועץ המשפטי בגדה. "לעיתים קרובות, נראה כי השימוש ברחפנים נעשה באופן שכוון לאיים ולהפחיד את אותם תושבים". אולם הטסת הרחפנים לא נפסקה.

הרחפנים לא נמצאים רק בשימוש עמותות. ב-2020 פורסם כי המדינה תעניק כ-20 מיליון שקל למועצות מקומיות ישראליות בגדה למימון רחפנים וסיירי שטח למעקב אחר בנייה פלסטינית בשטחי C.

חוות רועים כשיטה לתפיסת שטח

החוות החקלאיות, שמתנדבי "השומר יו"ש" נשלחים אליהן, הפכו בשנים האחרונות לכלי משמעותי בידי המתנחלים והמדינה בשאיפה להשתלט על קרקעות בשטח סי. בשיחת זום שתוכנה פורסם בשנה שעברה, הסביר מנכ״ל ארגון אמנה, זאב (זמביש) חבר, את ההיגיון שמאחורי השימוש בחוות חקלאיות. "בנייה תופסת מעט שטח, משיקולים כלכליים. הגענו ל-100 קמ"ר אחרי יותר מ-50 שנה", אמר חבר. אולם לחוות הרועים, הוסיף, "יש יותר מפי שניים מהשטח של היישובים הבנויים… חווה אחת עושה שמירת קרקע באלפי דונמים".

הקצאת הקרקע למרעה בסמכות היא החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית, שאינה כפופה לחוק חופש המידע, ולפיכך קשה לדעת מהו היקף הקרקעות שנמסרו לצורכי רעייה לאותן חוות. על פי ״כרם נבות״, בעשור האחרון הוקמו כ-60 חוות וחוות-בת חדשות בגדה.

דרור אטקס: "מיליוני השקלים שמועברים לשומר יו״ש מהמדינה הם דוגמה למלחמה שישראל מנהלת נגד קהילות פלסטיניות ע"י סוכני משנה"

אולם גם אם אותן חוות קיבלו באופן מסודר קרקעות למרעה, אין פירוש הדבר שבעלי החוות יכולים להקים בהן מבנים. על פי "שלום עכשיו", רק שתי חוות – גבעת עיט מדרום לבית לחם וחוות שחרית מצפון לכפר א-דיק – קיבלו היתרי בנייה מהמנהל האזרחי. כלומר כל הבנייה בעשרות החוות האחרות, כולל כאלה שמתנדבי "השומר יו״ש" מעורבים בהם, לכאורה אינה חוקית.

בשנה שעברה פנו "שלום עכשיו" למשרד החקלאות בבקשה להפסיק את התמיכה ב"שומר יו״ש" מסיבה זו. "המאחזים החקלאיים עוסקים בנישול שיטתי של פלסטינים מאדמתם ומהווים מוקדי אלימות ותקיפה יומיומית כלפיהם", אומרת חגית עופרן מ"שלום עכשיו". ״ככל הידוע לנו, כל החוות החקלאיות, למעט שתיים, לא חוקיות ואין להן היתרי בנייה. ממשלת ישראל שותפה מלאה בפשעים המאורגנים הללו: היא מאפשרת להן לקום ללא אישורים, לתקוף פלסטינים בלי חקירה ובלי ענישה, ולבסוף מסתבר שהיא גם מממנת את פעולתן במיליונים״.

​​בעוד ש"השומר יו״ש" הצהיר ב-2020 שהפעילות שלו משתרעת על כ-52,000 דונם, המנהל האזרחי אישר הקצאת קרקע למרעה רק ל-8,719 דונם, וזאת בשישה מאחזים בלבד, מתוך העשרות שבשטח. בתשובה ששלח משרד החקלאות ל״שלום עכשיו״ בשנה שעברה נאמר, כי המשרד מממן רק את הפעילות במאחזים שבהם יש למתנחלים הרשאה לקרקע, ולכן לא יפסיק את התמיכה ב"השומר יו"ש".

מתנחל מול מפגינים פסלטינים בבקעת הירדן, 2019 (צילום: אורן זיו)

מתנחל מול מפגינים פלסטינים בבקעת הירדן, 2019 (צילום: אורן זיו)

"אנחנו לא יודעים לאילו חוות יש הקצאות קרקע לרעייה, כי המדינה מסתירה את המידע", אומר אטקס. "המדינה בכוונה מעבירה את הקרקעות לחטיבה להתיישבות, המוחרגת מחוק חופש המידע. המנהל האזרחי טוען בבית משפט שהוא לא יודע מה נעשה עם הקרקע, למרות שהוא העביר מאות אלפי דונמים״

לדברי אטקס, ישראל מנהלת מלחמה נגד הקהילות הפלסטיניות בשטחי סי, בהתמקדות בקהילות הרועים משום שהן מטרה זמינה ופגיעה. "המדינה משתמשת במתנחלים כזרוע בלחימה באותן קהילות", אומר אטקס, ובהקשר זה, "השומר יו"ש" היא שחקן חשוב. "הם מביאים את כוח האדם לחוות, שבדרך כלל מבוססות על זוג צעיר, ועל בין חמישה ל-15 צעירים, שבלעדיהם הדבר לא יכול לקרות. בעזרת אנשים בודדים ישראל מצליחה לגרש פלסטינים ולהשתלט על מאות אלפי דונמים. מיליוני השקלים שמועברים ל'השומר יו״ש' מהמדינה הם דוגמה למלחמה שישראל מנהלת נגד הקהילות הפלסטיניות על ידי סוכני משנה".

עמותת "השומר יו"ש", שהיא גוף נפרד מארגון "השומר החדש", הוקמה ביוני 2013 ונרשמה בחוות טנא עומרים, מאחז בדרום הר חברון. בהמשך עברה כתובת העמותה לחוות קשואלה, מאחז בגוש עציון, משם ללוד ולאחר מכן למאחז אש קודש הסמוך לשילה.

בכירים היו מעורבים באלימות

לפחות שניים מבכירי העמותה בהווה ובעבר הורשעו בפעילות אלימות. מאיר ברטלר, ממקימי הארגון ורכז שטח של הארגון, נחשב בעבר לאחד ממנהיגי נוער הגבעות. הוא נעצר ב-2011 כשפרץ עם קבוצה של מתנחלים לאתר קאסר על יהוד ליד גבול ירדן. בעבר ריצה מאסר של חצי שנה בכלא צבאי לאחר שבזמן ההתנתקות, בעת שהיה חייל, הניח בשירותים בתחנה המרכזית בירושלים מטען דמה, שהורכב מבלון גז במשקל כ-15 ק"ג, שעון וחוטים, יחד עם חייל נוסף. למטען הם צירפו פתק, שעליו נרשם: "ההתנתקות תתפוצץ לכם בפנים״. במאמר דעה שפרסם ב-Ynet ב-2011 קרא לצה"ל לבצע "נקמת דם" בפלסטינים.

מתתיהו (מתי) שבו, שבעבר היה חבר ועדת הביקורת בארגון, נעצר ב-2003 עם אדם נוסף כשבכליהם שמונה לבנות חבלה. הוא הורשע ונשלח לכלא לשנתיים על עבירות נשק וקבלת נכסים שהושגו בפשע. הוא נחשד שהיה שייך למחתרת שרצחה פלסטינים ושהחזיק בנשק התקפי שנועד לפגוע בערבים. לבסוף הורשע באחזקת אמצעי לחימה.

מטרות העמותה הרשמיות הן "חיזוק הביטחון האישי והכלכלי של החקלאים, החוות ומגדלי העדרים ביהודה ושומרון בדרך של שמירה התנדבותית בכדי למנוע פגיעות ונזקים ברכוש ובאדמות. סיוע בעבודה ובשמירה, הכשרות והרצאות למתנדבים". לארגון אישור זיכוי מס לתרומות (סעיף 46א׳), כלומר תורמים לארגון יכולים להזדכות ממס על התרומות לעמותה.

בכתבה שפורסמה ב"קול היהודי" ב-2013 על הקמת הארגון, נאמר כי "עדרי הצאן והרועים מחזיקים בפועל מרחבים עצומים ומהווים כלי משמעותי לשמירה על אדמות המולדת, ולכן השמירה עליהם הינה משימה לאומית שיש לה משקל רב בישובה של הארץ״. בסרטון גיוס תרומות של הארגון מובע אותו רעיון: "השומר יו"ש" שומר על החקלאים בשטחים, המחזיקים מרחבי קרקע עצומים ומהווים חיץ בין ההתנחלויות המבוססות יותר לפלסטינים.

העמותה מציעה לתלמידי ישיבות תיכוניות, ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות לשמור על התנחלויות ומאחזים כחלק מפרויקט המכונה "תורה ושמירה". כלומר, קטינים ובני ישיבות הסדר, חיילים בשירות חובה, נוטלים חלק פעיל בפעילות באותם מאחזים לא חוקיים לכאורה. עדות נוספת לפנייה של הארגון לקטינים ניתן לראות במודעת גיוס מתנדבים במהלך החופש הגדול, שצורף אליה לינק לטופס "אישור הורים".

הארגון פועל במגוון חוות ומאחזים בין היתר ב: חוות פני קדם, חוות טליה, חוות נחל שילה, איבי הנחל, חוות קומי אורי,חוות עדן, חוות יתדות, חווה על של אהוביה סנדק, חוות יהודה, חוות מלאכי השלום, החווה של רפפורט, חוות בר יוסף, וחוות עוזי שץ. במאי, מתנדבי הארגון הגיעו ללוד.

מעורבות בתקריות אלימות

בשנה שעברה, ישראלים שלבשו פרטי לבוש של הארגון תועדו בשתי תקריות אלימות. ב-9 בפברואר 2021,  סמוך למאחז "החווה של צבי", קבוצה של מתנחלים חמושים גירשה משפחה ערבית שיצאה לפיקניק. הישראלי החמוש מבין הקבוצה חבש כובע של "השומר יו"ש".

ב-7 באפריל 2021 פעיל השמאל הרב אריק אשרמן, ופעילים ישראלים ופלסטינים, הותקפו באלימות קשה על ידי רעולי פנים בסמוך למאחז מעלה אהוביה, מצפון לרמאללה. שניים מהישראלים שנכחו במקום לבשו סווטשרטים של "השומר יו"ש" עם הכיתוב "נותנים גב לחקלאים". בפייסבוק של "השומר יו"ש" נראים סווטשרטים האלו כחלק מציוד שחולק למתנדבים.

מאחז נוסף שבו הציע הארגון לסטודנטים באוניברסיטת אריאל להתנדב הוא החווה של נריה בן פזי, ליד ההתנחלות רימונים. במקום תועדו שורת מקרים, שבהם רעו מתנחלים בשדות המעובדים של הפלסטינים. ארגון "השומר יו"ש" גם פעיל בחוות מעון, משם יצאו התקפות רבות של מתנחלים לעבר הקהילות הפלסטיניות הסמוכות.

"שיחה מקומית" הגישה שלוש שאלות ל"השומר יו"ש":

1. "השומר יו"ש" מגייס מתנדבים לפעולה בחוות חקלאיות שכמעט כל המבנים בהן אינם חוקיים. האם הכספים שהעמותה קיבלה ממשרד החקלאות בשנים האחרונות נותבו גם לפעילות בחוות שהוקמו באופן לא חוקי?

2. ההקצבה ש"השומר יו"ש" קיבל מוועדת העזבונות בשנת 2021 כוללת תמיכה בהטסת רחפנים, אף שצו אלוף פיקוד מרכז אוסר על החזקה או הטסה של רחפנים ביהודה ושומרון. האם העמותה אכן מטיסה רחפנים ביהודה ושומרון? האם היא קיבלה אישורים לכך למרות צו האלוף האוסר על כך? במידה וכן – מאיזה גוף ניתנו האישורים ולאילו אזורים?

3. בשנת 2021 תועדו שני מקרי אלימות בהם היו מעורבים אנשים שלבשו חולצה של "השומר יו"ש" או כובע של "השומר יו"ש" – בחוות צבי בר יוסף ובמעלה אהוביה. האם נערך בירור בעמותה בעקבות המקרים? האם האנשים האלה היו מתנדבים /ואו עובדים של "השומר יו"ש"? אם לא, האם העומתה נוקטת בפעולה נגד שימוש לרעה בפרטי לבוש שלה?

מ"השומר יו"ש" נמסר בתגובה כי הארגון "הוקם כדי להגן על החקלאים היהודים ביהודה ושומרון מפני מעשי הרס, פשיעה חקלאית וטרור של הערבים. השומר יו"ש הוא ארגון שפועל על פי חוק, ובהתאם להוראות הצבא והמשטרה. השומר יו"ש אינו מעורב בפעילות לא חוקית, וכל מתנדביו הם הטובים שבטובים שדואגים לאחיהם בעת צרה".

ברטלר ושבו התבקשו להגיב לכתבה, אולם לא ענו עד רגע פרסום הכתבה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf