ה"חטיפה" של גופת השייח': הדרוזים איבדו אמון ברשויות
בתקשורת תיארו את האירוע שבו נלקחה גופתו של השייח' חלבי מביה"ח בצפת להלוויה במג'דל שמס כ"חטיפה". הדרוזים זכרו את הלוויה ההמונית באשדוד של אדמו"ר חרדי ולא הבינו למה מזלזלים ברגשות שלהם
בזמן שהתקשורת הישראלית הקפידה על שימוש במילה "חטיפה" לתיאור האירוע בבית החולים זיו, מאות אלפי דרוזים הרכינו ראש לזכרו של איש יחיד בדורו, והאירוע כולו נרשם כעוד פרק ביחס המזלזל של הרשויות כלפי דרוזים.
שמרו על ריחוק חברתי בזמן הלוויה. הלוויה של השייח' אבו זין אלדין חלבי ממג'דל שמס (צילום: פאדי אמון)
הלוויה וה"חטיפה" של גופתו של השייח' אבו זין אלדין חלבי ממג'דל שמס היו אירוע מורכב, שהמיינסטרים התקשורתי לא מצליח להבין או כלל לא מתאמץ. במקרה הזה, התקשורת לא נבדלה מהממסד ביחסה העוין כלפי הדרוזים.
אבל לפני הכל, אני רואה לנכון לחלוק כבוד לשייח' חלבי, איש דת שאהב את הבריות, פתח את ביתו במשך עשרות שנים לעוברים ושבים והיה סמל של חכמה וענווה.
כמו כולם, מאז הגל השני הדרוזים מתמודדים עם נגיף הקורונה, ביישוב שממנו אני מגיע, דאלית אל כרמל, נפטרו לא מעט אנשים, חלקם אנשי ציבור חשובים כדוגמת המחנך ואיש התקשורת פרח חלבי. ככלל, הלוויות נערכו בהתאם למתכונת של משרד הבריאות ללא כל היסוס וללא כל שאלה. התפתח מנהג מעט משונה ולפיו בהודעת האבל מפרסמים את מספר הטלפון של בני המשפחה, והמנחמים מתקשרים לניחום אבלים טלפוני.
חשיבותה של הלוויה בדת הדרוזית היא נעלה והיא באה לידי ביטוי אפילו בברכות יומיומיות. בבסיס היחס הזה עומד הרעיון שהלוויה היא תעודת חייו של האדם והשתתפות בלוויה היא קונבנציה חברתית והיא בחזקת חובה אפילו, אף ש"ההתברגנות" של החברה הדרוזית פגעה בה מעט.
עם מותו של השיח', גובש מתווה לפיו הגופה תישמר, הלוויה תצא מבית החולים למגרש העירוני במג'דל שמס, והיא תתנהל בהתאם להנחיות ובשמירה על כללי הריחוק החברתי. ואולם, בשעות הלילה החלו להתפשט שמועות ולפיהן בית החולים והרשויות החליטו לפעול בהתאם לקבורת חולה קורונה. כלומר גופתו תהיה בשקית אטומה, כאילו מת מקורונה. ניפוץ המתווה שסוכם יצר סדק אמיתי בלבבותיהם האנשים שחיכו לחלוק כבוד אחרון למת.
בשעה של תסכול וחוסר ודאות ומתוך חשש שהרשויות יעשו מחטף, הגיעו עשרות אנשים לבית החולים כדי לוודא שהשייח' יובא לקבורה במסגרת ההסכם שגובש. לאור שטף הדיווחים על שינוי המתווה, הם עמדו על כך שהגופה תהיה בידיהם. לאחר שנתקלו בהתנגדות לא ברורה, שרק הגבירה את החשד, הם החליטו להשיב את הגופה עמם בכל מחיר.
אני מצר על כל אלימות, בין אם היא פיזית או מילולית וגם כלכלית ולא משנה מהן הנסיבות, אבל השאלה בעיני היא אמון הציבור.
הצעד שתואר כ"חטיפה" צריך להדיר שינה מעיני רבים במשרד הבריאות ובמדינה בכלל, בעיקר משום שהוא מוכיח שאמון הציבור נשחק. גם הדיווחים המגמתיים בתקשורת התקבלו בביקורת בקרב הדרוזים ואפילו בקרב הציבור הרחב.
הדרוזים, בייחוד בצל הקורונה, איבדו אמון בממסד. הם זוכרים את התמונות מאשדוד מהלווייתו של האדמו"ר מפיטסבורג שהמשטרה אישרה, הם זוכרים את הסגר למראית עין שהוטל עליהם ללא כל אכיפה וללא כל דיון עמם, והם זוכרים את ההבטחות של ראש ממשלה למענקים שלא מגיעים. משום שרבים מהישובים הדרוזים מתפרנסים מתיירות פנימית, הפתיחה ההדרגתית של המשק פוגעת בהם קשה, שכן עסקים רבים עומדים סגורים כבר יותר מחודש.
אמון הציבור השחוק אינו נחלתם של הדרוזים בלבד. הרוח הגבית שקיבלו הדרוזים מהציבור הרחב בפרשת הלוויה של השייח' חלבי מעידה על סדק משמעותי ועל הבנה שהרשויות חדלו לקבל החלטות מושכלות.
עכשיו צריך לחשוב כיצד משיבים את האמון של הציבור ברשויות וכיצד ניתן לגבש מתווה להלוויות של אנשים חשובים, בייחוד אלה שלהם קהל מאמינים גדול. במסגרת זו, ראוי גם לציין את ההקפדה על הריחוק החברתי שנשמר במהלך במהלך הלוויה והשמעת ההספדים על ידי סידור הכיסאות במרחק וישיבה מרוחקת על ספסלי האצטדיון.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
