הגיע הזמן שנשים ינהיגו את המדינה

לאחרונה פירסם ה- OECD שני דו"חות הנוגעים לפערים מגדריים בין תלמידות ותלמידים. הממצאים משקפים בדייקנות מדהימה את מה שכולנו חווים במציאות השלטונית בישראל. אצל תלמידים בני 15 נמצא שהנערות הן אלה שמוכשרות לעשות את מה שצריך, אבל הנערים הם אלה שמעריכים שיש ביכולתם לעשות את זה. אצל תלמידים בני 5 נמצא שהילדות שואפות לטפל באחרים, בעוד הילדים שואפים לשלוט ולהניע.

בהקשר החינוכי, המסקנה העולה מהמחקרים היא, שמורות ומורים צריכים לעודד ולהעצים את התלמידות (הבנות) להכיר בכך שיש להן את הכישורים הדרושים, ולהאמין שיש בכוחן גם לפעול! באותה מידה המורות והמורים צריכים לצנן את הגאוותנות של התלמידים (הבנים), וללמד אותם שראוי לרכוש ידע וכישורים לפני שימהרו לנקוט פעולה.

לנערות יש כישורים, לנערים תחושת מסוגלות

דו"ח אחד מציג הבדלים בין בנות לבנים ביחסם לסוגיות גלובליות ורב-תרבותיות. הדו"ח מסתמך על מידע שנאסף במחקרי פיז"ה, כלומר על תשובותיהם ועמדותיהם של תלמידות ותלמידים בני 15.

פרק אחד בדו"ח מגדיר ובוחן מיומנות כללית בשם: "כשירות גלובלית" (global competence). כשירות זאת נבדקה בעזרת תשע "תכונות" של התלמידים, לפי דיווחם העצמי בשאלוני עמדות: יחס של כבוד לבני תרבויות אחרות; עניין ונכונות ללמוד על תרבויות אחרות; יחס לקבוצות מהגרים החיות בחברה (של התלמידים); חשיבות ונכונות לתקשורת בין בני תרבויות שונות; היכולת לזהות עמדה של אחרים בשונה מהעמדה של התלמיד; נכונות לפעול בסוגיות גלובליות לרווחת כולם; הערכה של מסוגלות עצמית להתמודד עם סוגיות גלובליות; והערכה עצמית של יכולת הסתגלות לתפקד בסביבות תרבותיות שונות.

בתרשים מוצג גודל הפער בין הנערות (מעוין כתום) לנערים (עיגול כחול) בציון שקיבלו עבור כל תכונה. במרבית התכונות הבנות נמצאו בעלות כשירות גלובלית ורב תרבותית גבוהה יותר מאשר הבנים. במיוחד בולט ההבדל בשלוש התכונות משמאל: הבנות מתייחסות בכבוד לבני תרבויות אחרות, נכונות ללמוד את תרבותם, ומעניקות יחס חיובי לקבוצות מהגרים.

בנוסף, בנות יותר מבנים מקנות חשיבות לתקשורת אמפתית עם אחרים, כלומר מתוך הכרה בשונות של נקודות המבט מצד אנשים שונים. בנות אפילו נכונות לפעול יותר מהבנים בסוגיות אלה, אולם דווקא בכל הקשור למימוש הפעולה, הערכתן העצמית נמוכה מזאת של הבנים.

בשני מדדי הפעולה (בצד ימין של התרשים), הבנים מדווחים על הערכת יכולת גבוהה מזו של הבנות: שיש להם את היכולת (מסוגלות) לפעול, ושיש להם את היכולת להסתגל לתפקוד תקין בסביבות תרבותיות שונות.

במילים אחרות, הבנות הן בעלות הכישורים הנדרשים, אולם הן בעמדה מוחלשת להכיר ביכולתן לממש את הכשירות לפעולה. מצד שני, הבנים הם בעלי כישורים נחותים יותר, אבל הם בעמדת כוח המאפשרת להם להעריך שיצליחו לפעול.

הנערות מתעניינות באחר, הנערים בעצמם

ממצאים זהים עולים גם בפרק נפרד בדו"ח, שבחן את הלמידה בבתי הספר. גם כאן המקור הוא דיווחי תלמידות ותלמידים בני 15, והם נשאלו עשר שאלות לגבי האופן שבו סוגיות גלובליות ורב תרבותיות מטופלות בכיתות.

במחקר נמצאו הבדלים בדיווחי הבנות והבנים לגבי מה שמתרחש בכיתות. למשל, בנות דיווחו יותר מבנים שיש בבית הספר הזדמנויות ללמוד שלאנשים יש נקודות מבט שונות, או כיצד לפתור קונפליקטים בין אנשים. לעומת זאת בנים דיווחו יותר מבנות שיש בבית הספר הזדמנויות ללמוד על אירועים שבחדשות ובעיקר להביע את עמדתם בנושאים שבחדשות.

בהכללה, בנות זיהו את הלמידה בבית הספר בהקשר של חשיפה לעמדות שונות ושיפור התקשורת בין אנשים. בנים זיהו את הפעילות הלימודית בבית הספר בהקשר של הבעת עמדתם בנושאים גלובליים ורב תרבותיים.

החוקרים מציינים כי הבדלים אלה יכולים להיות מושפעים מנטיות ליבם של התלמידים, כלומר ממה שהם מזהים כחשוב ורלוונטי עבורם: בנות מייחסות יתר תשומת לב להכרה בשונות ולהתמודדות אתה, בעוד שבנים מייחסים יותר תשומת לב לעצמם.

עם זאת, החוקרים טוענים שייתכן שההבדלים מייצגים גם פערים מגדריים בתפיסות של המורות והמורים. כלומר, שהפער משקף את מה שהמורים מצפים מתלמידות, ובנפרד מתלמידים, ובהתאם: לאיזה פעילות הם חושפים או מכוונים אותן ואותם.

פערים מגדריים כבר מגיל 5

מחקר נפרד בחן הבדלים מגדריים בין ילדות וילדים בני 5, בכל הקשור לשאיפותיהם בעתיד. במחקר נשאלו 4,000 ילדות וילדים באסטוניה ובאנגליה, באיזה מקצוע הם רוצים לעבוד כשיהיו גדולים. באופן כללי: בנות נוטות יותר לטפל באחרים, כפי שניכר מהמקצוע שבו בחרו רובן: מורה; בעוד שבנים נוטים יותר לשלוט באחרים, כפי שניכר מהמקצוע המועדף עליהם: שוטר.

חמשת המקצועות המועדפים על בנות (בגיל 5) הם (לפי סדר): מורה, וטרינרית, רופאה, מעצבת שיער ושוטרת. חמשת המקצועות המועדפים על בנים הם: שוטר, ספורטאי, כבאי, בנאי ומורה. בהקשר זה נמצא מתאם בין העדפות של ילדות וילדים בני 5 לבין השכיחות המגדרית של כל מקצוע. כך למשל אכן רוב המורות ומעצבות השיער בחברה הבוגרת הן נשים, ורוב השוטרים והבנאים הם גברים.

מחצית מתוך 30 המקצועות המדורגים ראשונים הוזכרו גם על ידי הבנים וגם הבנות, אם כי בדרוג חשיבות שונה. מבין 15 המקצועות שהזכירו רק הבנים: בנאי, חייל, נהג מונית, נהג טרקטור, נהג רכבת ואסטרונאוט. מבין אלה שהזכירו רק הבנות: וטרינרית, מעצבת שיער, רקדנית, אומנית ונסיכה.

זאת ועוד, גם במקצועות שנבחרו על ידי שני המינים, נמצא הבדל פנימי. למשל, בנים שרוצים לעסוק בספורט ציינו תפקידים כגון כדורגלן ונהג מכונית מרוצים. לעומת זאת הבנות הספורטאיות רוצות להיות מתעמלות או רוכבות על סוסים. ועוד: בנים שרוצים להיות דמויות בדיוניות רוצים להיות גיבורי על כמו ספיידרמן וסופרמן. הבנות שבחרו בדמויות בדיוניות רוצות להיות פיות, בתולות ים או חד-קרן.

ממצא נוסף שעולה מהמחקר הוא שהילדים נמצאו שמרנים יותר מהילדות. מחצית מ-30 המקצועות המועדפים על בנות הם מקצועות הנתפסים כגבריים בחברה הבוגרת, כגון שוטרת, כבאית אש או מאמנת קבוצת ספורט. לעומת זאת אצל הבנים רק רבע מ-30 המקצועות המועדפים הם נשיים על פי התפיסה התרבותית, כגון מורה או מוכר בחנות.

השורה התחתונה היא שהבנות נוטות לשאוף לטפל באחרים בעוד הבנים נוטים לשאוף לשלוט ולהניע אחרים. אם נחבר זאת למחקר הקודם, שלבנות יש ידע וכישורים טובים יותר מאשר לבנים, הרי המסקנה היא שעל מערכת החינוך להעצים את הבנות: לחזק את הערכתן העצמית שיש להן את כל שנדרש כדי לפעול. באותה מידה, יש לצנן את הגאוותנות הגברית לשלוט ולפעול, ולהציע להם לפתח תחילה את הידע והכישורים.