newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הבחירות ברשות הפלסטינית חייבות לנער את האליטה הפוליטית הכושלת

כדי שתוצאות הבחירות לא יעניקו לגיטימיות מחודשת לכישלון, לשחיתות ולברית הלא קדושה בין מונופולים כלכליים לפוליטיקה, היא חייבת לכלול סיעה לאומית עצמאית חדשה. סיעה כזאת תפתח אופציה לשינוי אמיתי, ותאפשר לדורות צעירים להיכנס למעגל ההחלטות

מאת:

אנשים שואלים את עצמם לשם מה יש צורך בסיעה לאומית עצמאית בבחירות שהובטחו לפרלמנט הפלסטיני. השאלה הזו היא לא רק לגיטימית אלא הכרחית, שכן אי אפשר להקל ראש או לעסוק בגורל העם הפלסטיני ללא הנחות יסוד. ומתוך הנחת היסוד שהעם הפלסטיני הוא מקור הסמכות לבחירת ההנהגה שלו, יוצא שהבחירות הן הביטוי העמוק לאופן שבו העם הזה ישיג את זכותו ואת המגיע לו באמצעות בחירת ההנהגה שלו באופן דמוקרטי, נקי ושקוף.

אם אנחנו מניחים שהבסיס של מצבנו הלאומי הוא הזכויות הלאומיות הפלסטיניות, כפי שמביעה אותם האמנה הלאומית הפלסטינית, הרי תחת הגג הזה כל דבר ניתן לשינוי, כולל המבנה הפוליטי, האישים והאליטה. הבחירות הן האמצעי הדמוקרטי המוסכם לחולל את השינוי הזה.

הבחירות מתרחשות הפעם בצל נתונים רבי חשיבות בזירה הפלסטינית והאזורית. אחד הנתונים הוא הפיצול הפוליטי הפלסטיני, שלבש אופי מסוכן במיוחד בגלל הפיצול הגיאוגרפי. הפיצול הגיאוגרפי הזה משמש איום של ממש על הישות הפוליטית הפלסטינית ותורם להעמקת הפיצול הפוליטי.

מפגינים פלסטינים מניפים דגלי פת"ח, חמאס ודגל פלסטין בתמיכה בפיוס לאומי, בחאן יונס ברצועת עזה, ב-29 במאי 2014 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

אין תשובות ברורות לאתגרים ואין אופק. מפגינים פלסטינים מניפים דגלי פת"ח, חמאס ודגל פלסטין בתמיכה בפיוס לאומי, בחאן יונס ברצועת עזה, ב-29 במאי 2014 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

מעבר לעניין הזה, העובדה שפתרון שתי המדינות הגיע למבוי סתום גם היא חלק מהנתונים האלה, והדבר מתורגם לכישלון של דרך הפשרה, שהסכמי אוסלו קידמו. אנחנו עומדים היום בפני מחזה שבו ההתנחלויות, הייהוד והמצור מתעצמים, ומתמעטים הסיכויים להגיע למדינה פלסטינית עצמאית, והדבר מאיים איום אמיתי על הפרויקט הלאומי שלנו.

מצד שני, מתעצם תפקידם של המונופולים הכלכליים בפלסטין. שליטתם בחיי העם הפלסטיני מאיימים על הצומוד של עמנו בארץ מולדתו, אותו צומוד שהוא מרכיב היסוד במאבק הלאומי. הסכנה הגדולה היא שיש כאן ברית מבישה בין אליטה פוליטית שלטת לבין המונופולים האלה, והדבר תורם לדרדור מצבו הכלכלי של עמנו.

הדבר המסוכן ביותר הוא שמול כל הנתונים האלה, לפלגים הפלסטינים אין תשובות ברורות לאתגרים ואין להם אופק. במקום שהם יילכו קדימה ויובילו את המאבק הפלסטיני, הם נסוגים ומבקשים מההמונים לתפוס את מקומם! הפלגים האלה גם שותקים לנוכח השתלטות המונופולים הכלכליים ומשפילים את ראשם מולם. המונופולים קנו את שתיקתם.

הבחירות מתחוללות בצל המצב הפלסטיני הדָלָקתי והמשברי הזה. הדבר מעמיד אותנו בצומת דרכים לקראת קבלת החלטות נחוצות מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית.

הבחירות הן המהלך הטבעי ליציאה מאובדן האיזון למצב של מאבק, לחידוש רעיונות ולאיחוד המאמצים לברוא עתיד לעם שלנו. נכון שהבחירות אינן פתרון, אבל אם הן יילכו בדרך המלך הן יהפכו לשער לפתרון. הבחירות לפרלמנט, יחד עם הבחירות לנשיאות ולמועצה הלאומית (של אש"ף, המתרגם), יהיו ארגון מחדש של ענייניו של אש"ף על יסוד דמוקרטי מכיל.

כדי שתוצאות הבחירות לא יביאו לחזרה אל המצב הקיים, יש צורך דחוף לכך שבפני העם הפלסטיני יוצבו אופציות חדשות. האופציות המסורתיות, שניסינו אותן במהלך השנים הקודמות, מיצו את עצמן במשך שלטונן לתקופה ארוכה. אם בפני העם הפלסטיני יעמדו אותן אופציות, ללא שום חידוש, פירוש הדבר לכפות עליו דברים שהוא אינו רוצה שיימשכו.

האופציה השלישית נותרה לא מנוצלת

הופעות אופציות חדשות אינה מבטאת בהכרח התנגדות לאופציות המסורתיות או חיסולן, אלא היא הדרך המועדפת למימוש הדמוקרטיה האמיתית כך שלא תכפה על הציבור לבחור באופציות מוגבלות.

האופציה השלישית, שהשמאל הפלסטיני היה חייב להשתמש בה, נותרה לא מנוצלת עד היום. השמאל הפלסטיני ויתר מרצונו על האג'נדה שלו והפך בדרך זו או אחרת למשתרך כזנב אחרי האג'נדות של שני הפלגים הגדולים. חלק ממנו שירת את האג'נדה של הרשות הפלסטינית ברמאללה, וחלק אחר את הרשות בעזה.

השוליים הצרים של המחלוקת שהשמאל הפלסטיני השאיר לאג'נדה שלו, היו צרים מכדי שיספיקו לאג'נדה מלאה, ברורה ומובחנת. לכן השמאל הזה נכשל – למרבה הצער – בבניית אופציה שלישית שתוצב בפני הציבור הפלסטיני.

כאן אנחנו מגיעים לחשיבותה של העמדת אופציה שלישית, שיהיו לה מאפיינים שונים ממה שמספקים היום הכוחות המסורתיים. האופציה הזו הפכה ההכרחית עד כדי כך, שבחירות שיתקיימו בלעדיה יהיו לא יותר מאשר שיבה למצב הקיים היום. יותר מכך: הן יעניקו לגיטימיות מחודשת  לכישלון, לניהול הגרוע, לשחיתות ולברית הלא קדושה בין המונופולים לפוליטיקה.

מובן מאליו וחיוני שהאופציה החדשה תתחייב לכך שתהיה לאומית ותחסה תחת האמנה הלאומית הפלסטינית בתור מקור, ולא תחלוק על העקרונות הלאומיים הפלסטיניים. זה חד וחלק ואינו נתון לוויכוח. כל אפשרות שתחרוג מכך בוודאי שלא תהיה מקובלת על עמנו, לא תייצג את שאיפותיו ולא תעמוד לצדו של עתיד העם הזה. תחת הגג הזה (של האמנה הלאומית הפלסטינית, המתרגם), האופציה הזו תצטלב עם כוחות פלסטיניים מגוונים, ולמעשה עם רובם המכריע.

אבל יש גם הכרח לאופציה שונה באופן מהותי ממה שקיים, והאופציה הזו מיוצגת על ידי סיעה לאומית עצמאית, כאופציה חדשה לשבירת המונופול של הכוחות המסורתיים הפלסטיניים על קבלת ההחלטות והניהול. רבע מאה של מונופול מטעם הכוחות האלה על העניין הפלסטיני הם די והותר כדי שנגיע למסקנה שהמונופול הזה לא יביא טובות או רווח לעמנו.

הפיצול, הכישלון המדיני, היעדר תוכנית צמיחה והשתלטות המונופולים הכלכליים – כולן הן תופעות הקשורות מיסודן למונופול הפוליטי הזה, והן נולדו והתפתחו תחת כנפיו. ולכן אי אפשר להחזיר את הכדור לכוחות האלה, שהביאו את עמנו לרמה שלא היתה כמותה של כישלון והידרדרות.

בחירות חופשיות לא רק בעצם ההצבעה

יש צורך בסיעה לאומית עצמאית כדי לתת הזדמנות, שכן לכוחות הקיימים ניתנו הזדמנות אחרי הזדמנות לתקן ולשנות, אבל הם, בכוונה תחילה ובקפידה, החמיצו את ההזדמנויות האלה והמשיכו בהתנהגות המזיקה שלהם. יותר מכך, הן אטמו את אוזניהם לכל הדעות, ההמלצות והבקשות שסבבו כולן סביב התיקון.

חלק נרחב מהעם שלנו, אלה הנמצאים מחוץ לתחומי הנאמנות והמחויבות האישית, סבור שצריך להיות לו קול חד ומשפיע על קבלת ההחלטות הפלסטיניות. פלסטין, העם שלה, העניין שלה, ועתיד בננו הם בראש ובראשונה קניינו של העם שלנו – ובמיוחד של המגזרים הרחבים והתורמים, שבמשך רבע מאה נעדרים מקבלת ההחלטות, ושהפכו, בכוח הברית בין האליטה השלטת עם האליטה של המונופולים הכלכליים החמדניים, ללא יותר מאשר מספרים בשורות הרווח החמדני של המונופולים.

יש צורך בסיעה שלישית כדי להכניס אלמנטים של תחרות שישפרו את היכולת. העמדת אותם כוחות, החלוקים ביניהם בכל נושא אבל מסכימים ביניהם על חלוקת ההשפעה, תביא לאותה תוצאה שאנחנו חווים היום. התחרות כאן היא חיובית ואין פירושה סתירה, אלא היא השירות הטוב יותר לעמנו. סופו של דבר, לעמנו יש את היכולת, התבונה והידע כדי לבחור את מה שמתאים לו, איש לא יכול לכפות עליו הנהגה ואיש לא יכול לגזול את הזכות הזו ממנו. הוא מקור הלגיטימציה והוא שומר עליה בדמו.

יש צורך בסיעה שלישית כדי לשנות את האליטה המחזיקה בשלטון עשרות שנים, וברור שהיא נתנה את המיטב שלה ואת כל מה שיש לה, ושאין בחיקה דברים חדשים. בין אם מה שנתנה היה טוב או לא טוב, נדרשת סיעה שלישית כדי שבפני הציבור תהיה אופציה שונה ומסוג אחר.

נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ב-3 באוקטובר 2019 (צילום: פלאש90)

לא נתפס שהדור של בני השבעים והשמונים מחליט לבדו. נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ב-3 באוקטובר 2019 (צילום: פלאש90)

יש צורך בסיעה שלישית כדי לפתוח את הדרך בפני דורות צעירים שאינם מאוגדים והם לאומיים באופיים. הדור הזה, שיש לו יכולות יצירתיות וכוחות יוצאי דופן, ראוי שיימצא במעגל ההחלטות. אין זה נתפס שהדור של בני השבעים והשמונים מחליט לבדו, ומונע מהדורות הצעירים להשתתף.

יש צורך בסיעה שלישית כי יש אנשים שלא מזהים את עצמם עם החשיבה והמהלכים של מחליטי ההחלטות מזה רבע מאה. קיימים אקדמאים, משכילים, ואנשי ציבור שלא מזהים את עצמם עם הכוחות והתנועות הפוליטיים או שהכוחות והתנועות האלה הדירו אותם, וראוי למצוא להם מקום במעגל ההחלטות וההשפעה, משום שיש להם השקפות שונות והבנה שונה.

יש צורך בסיעה שלישית שלא תימצא בהכרח תחת השפעת הצירים האזוריים ולא תיכנע להון המדיני  ולא לדיקטטורות; סיעה עצמאית ומחויבת מבחינה לאומית, שהמצפן שלה יהיה המולדת ורק המולדת, ושלא תמצא מחסה בבריתות המשתמשות בפלסטין רק על הנייר.

יש צורך בסיעה שלישית שאינה שקועה בשחיתות שלטונית ופוליטית, ולא מסתירה או מגוננת עליה ולא משתפת אתה פעולה או נותנת לה לגיטימציה. סיעה שהאינטרס שלה הוא העם שלנו לפני כל דבר אחר, ויש לה ניסיון והיא אינה מושחתת.

הניסיונות של גורמים מסוימים להציב מכשולים בפני סיעות עצמאיות חדשות הם במקרה הטוב ניסיונות לחסום את הדרך בפני העתיד, בפני השאיפות, החלומות והאופק המבטיח. בה בעת אלה הם ניסיונות לחנוק את הדמוקרטיה ולעוות אותה.

עמנו, מיסודו, הוא יצירתי וכשרוני ובחושיו האותנטיים מסוגל לבחור בטוב. הבחירות החופשיות יהיו חופשיות לא רק בעצם ההצבעה אלא בחופש להתארגן ולהציג מועמדוּת פוליטית לבחירות.

עאוני אלמשני הוא פעיל פוליטי פלסטיני. המאמר הופיע במקור בערבית באתר סוכנות מען. תירגום: מירון רפופורט  

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf