newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דחיית אישור התקציב ל-2020 תוביל לאסון חברתי

בהיעדר תקציב לשנה הנוכחית, יהיה צורך לקצץ בתקציבי המשרדים כדי לממן את ההוצאות החריגות של משבר הקורונה. הקיצוץ הראשון, שכבר התחיל, הוא בשירותים שמסופקים באופן קבלני - שרבים מהם מרוכזים במשרדי החינוך, הבריאות והרווחה

מאת:

רבים עדיין לא מבינים את הזוועה שמתבשלת פה. למדינת ישראל אין תקציב ל-2020. אם לא יאושר תקציב עד 25 באוגוסט, כפי שמסתמן, אז השנה כבר לא יאושר תקציב בכלל.

מה הבעיה עם זה? במצב כזה, התקציב של 2020 הוא צילום של תקציב 2019, כשתקציב 2019 בעצמו אושר ב-2018 והוא כמעט זהה לתקציב של 2018. כלומר מדובר בראש בתקציב שבמקרה הטוב התאים לישראל של לפני שנתיים, כמובן בגרסת מדינת הרווחה המקוצצת של ממשלות ישראל במאה ה-21.

בשנה רגילה זה רע, אבל לא אסון מוחלט. יש אמנם שחיקה בתקציב עקב הגידול באוכלוסייה, אבל עם הרזרבות שיש בתקציב ומשחקים של העברת כספים ממגירה למגירה, אפשר לסחוב איכשהו. אבל השנה, בגלל משבר הקורונה, היו אי אלו הוצאות חריגות, למשל על דמי אבטלה.

הפגנה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה בתל אביב, ב-18 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

הפגנה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה בתל אביב, ב-18 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

בהיעדר תקציב, יהיה צורך לקצץ בתקציבי המשרדים כדי לממן את ההוצאות האלה בלי לחרוג מצילום תקציב 2019. ומימוש של הסכמים כמו זה שנחתם עם העובדות הסוציאליות בעקבות השביתה שלהן מוטל בספק, ואם ייצא אל הפועל הוא יצטרך לבוא על חשבון תקציבים אחרים.

בשלב הראשון, ההערכה היא שיקוצץ כל תקציב "קניית השירותים", כלומר כל מה שהמדינה אינה מבצעת ישירות באמצעות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, אלא באמצעות קבלני משנה. והדבר הזה כולל שירותים רבים מאוד שהמדינה לא מספקת ישירות, בעיקר במשרדי החינוך, הבריאות והרווחה.

ואכן, משרד החינוך כבר הודיע על קיצוץ של כל התוכניות שמבוצעות באופן קבלני, כולל תוכניות שאי ביצוען מהווה הפרה של חוק חינוך חובה. בין השאר, תקוצץ תוכנית היל"ה, שמעסיקה 1,400 מורות המאוגדות בכוח לעובדים ושתקציבה השנתי הוא כ-150 מיליון שקל. מפעילת התוכנית, החברה למתנ"סים, קיבלה הודעה שלפיה פשוט אין תקציב להפעלת התוכנית בשנה הבאה.

המשמעות של הקיצוץ הזה היא ש-8,000 נערים ונערות בבתי כלא לנוער, מוסדות חסות הנוער או מרכזי השכלה למי שלא הצליחו להישאר במסגרות החינוך הרגילות עקב קשיים שונים, פשוט יישארו ללא לימודים.

משרדי הבריאות והרווחה יצטרכו גם הם להוציא הודעות דומות לאלה של משרד החינוך אם לא ייקבע תקציב בהקדם. עשרות אלפי עובדים יפוטרו, ותושבי ישראל יפסידו כשליש מהשירותים שקיבלו עד כה.

ואם זה לא יספיק, וככל הנראה זה לא יספיק, סביר שיבוטלו גם כל ההקלות בקבלת דמי אבטלה, תוכניות הסיוע לעסקים קטנים ועוד. בקיצור, הכל יירד, ויירד על חשבוננו. ולא מדובר כאן בסכומים סמליים, אלא בעשרות מיליארדי שקלים.

אם אכן היושבים בממשלה ובכנסת כיום מוכנים להניח לכל זה לקרות, זה אומר שהם אויבי הציבור. פשוט כך. זה גם אומר שהמצוקה שרבים חווים עכשיו תיראה כמו טיול באחו לעומת מה שצפוי לקרות. הציבור חייב להיכנס בכל כוחו בכל מי שנושא באחריות לקטסטרופה הצפויה הזאת.

עמי וטורי הוא מזכיר ארגוני כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי וממקימי כוח לעובדים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf